חג פורים כבר כאן. כולם כבר מוכנים עם תחפושות, עדלאידע מעבר לפינה, מסיבות פורים בגן, בבית הספר, בבית הכנסת הקרוב, אצל סבא וסבתא, תהלוכת תחפושות מטעם בית הספר, מטעם הגן, כובעים, נצנצים, פנים קטנות ומרוגשות נצבעות בצבעי איפור. הכול כבר מוכן. רגע אחד, לא שכחתם משהו? אה כן, משלוחי המנות. ממתקים, ממתקים ואם אפשר עוד קצת ממתקים. שיהיה. כי אחרת הם לא ממש ירגישו את החג, נכון?

 

עורכי הסקר טוענים שמצאו שלמעלה ממחצית ההורים מסכימים כי בפורים הקרוב יקפידו פחות על אוכל בריא לילדיהם. זה כמובן, לא מונע מאיתנו לצפות מצוות הגננות והמורים להקפיד יותר על בריאות הפה של הילדים ויתרה מכך – לדאוג כי הילדים יצחצחו ביחד אחרי אכילת משלוח המנות. נשמע בדיוני? מהסקר עולה גם כי כשניים מתוך שלושה הורים היו שמחים במידה רבה או אפילו במידה רבה מאוד כי הילדים יביאו איתם מברשת שיניים לגן או לבית הספר ויצחצחו מיד לאחר אכילת משלוח המנות.  לא, זה לא נדמה לכם. אלו בדיוק אותם ההורים אשר למעלה ממחציתם הצהירו כי יקפידו פחות על אוכל בריא. ומאחורי ההצהרות, עומדים מעשים.

 

אף אחד לא מת מממתקים, נכון?

 

עוד נתון מהסקר: כ - 74% מן ההורים מעריכים כי בפורים, יאכלו ילדיהם לפחות פי שניים ממתקים ביחס לימים רגילים. וכולם בחגיגה. בתי הספר והגנים, דורשים מן ההורים לרכוש מגוון מרשים של ממתקים למשלוח המנות המפורסם. ההוצאות על ממתקים מגיעות לשיא בלתי נתפס – קרוב ל – 40% מן ההורים דיווחו כי ההוצאה הכוללת שלהם על משלוחי מנות, תעמוד לפחות על 200 – 300 ?. למה? ככה.

 

למה החלטנו, אי שם בשחר ההיסטוריה, כי ילדים חייבים ממתקים כדי לשמוח? מי קבע כי ככל שיש יותר ממתקים, כך יהיה הילד שמח יותר? ואיפה אנחנו? המרשים לילדים שלנו לאכול פי שניים ממתקים מהרגיל? נו באמת, אבל זה חג פורים. הלו רק פעם בשנה יבוא להתארח. אז מה יקרה אם רק בחג יאכלו קצת, ייהנו קצת. נו באמת.

 

בואו נודה באמת. זה לא רק חג פורים. תרבות ה – "ממתקיאדה" קובעת עבור ילדנו מועדים קבועים ותכופים לאכילת ממתקים ואין מסיבת יום הולדת בלי היצע מטורף של חטיפים, וופלים, שוקולדים,עוגת יום הולדת וכמובן גם מיץ ענבים מתוק כדי להוריד את כל זה. חמוד, אתה כבר הולך? אל תשכח לקחת איתך שקית הפתעה. כי צריך גם קצת ממתקים לדרך.

 

וזה, רבותי, רק במסיבות יום הולדת ובחג פורים. כשבן החמש שלי ביקש קורנפלקס מתוק, השבתי לו כי אין בעיה, אבל זה יהיה הממתק שלו להיום. "אבל הוא ביקש קורנפלקס", מחה החבר שהתארח אצלנו, "הוא בכלל לא ביקש ממתק!". בהעדר מודעות, הקטנים רחוקים מלהבין כי כוס מיץ ענבים, מכילה כמות עצומה של סוכר שמתיישבת יפה, ישר על השיניים הקטנות. וכן, גם הקורנפלקס המתוק הוא ממתק לכל דבר.

 

אז אנחנו, שרוכשים בלי הכרה ממתקים ומודים מראש כי ניתן לקטנים שלנו עוד וופל אחד ועוד שוקולד קטן ואולי עוד אוזן המן, כי זה חג. אנחנו, שלא דואגים להסביר להם,  ביום יום, בשגרה, מה גורם כל הסוכר הזה לגוף הקטן המתפתח, לבריאות הפה – איך זה שדווקא אנחנו, שרוצים את הטוב ביותר עבורם, מצפים ממישהו אחר להיות המבוגר האחראי?

תגיות