זה נכון שמגיל מאוד צעיר הפכתי להיות מפורסמת.

אבל מהרגע הראשון תמיד אמרו לי, לא משנה כמה טובה ומפורסמת תהיי, את תמיד צריכה להישאר עם רגליים על הקרקע'. להמשיך להגיד שלום לכולם, להיות נחמדה לכולם ולהתייחס לכולם שווה בשווה. זה משהו שעודד יעקב המאמן שלי אז, אמר לי. זה המשפט שאני לוקחת איתי לאורך כל הקריירה.

 

החלום שלי הוא לזכות בגראנד סלאם. זה היה החלום שלי מגיל מאוד צעיר ואני עושה ה-כ-ל כדי להגשים את החלום שלי.

אני עובדת קשה כל יום, מנסה להשתפר על המגרש ומחוצה לו.

 

אני חושבת שאחד הדברים החשובים, כדי להגשים חלומות הוא להאמין ולאהוב את מה שעושים.

אני בהחלט אוהבת את מה שאני עושה ונהנית מהתחרויות ומהאימונים. נכון שלפעמים יש רגעים קשים, אבל אני מנסה כמה שיותר להיות חיובית ברגעים האלו ולהצליח כמה שיותר.

 

הזירה הבינלאומית היא הזירה היחידה שרלוונטית לקריירה שלי, אבל ישראל היא הבית שלי.

לצערי, אין לנו בארץ זירה גדולה מדי בטניס. אין לנו מספיק טניסאים בצמרת העולמית אבל אני בהחלט מקווה שיהיו יותר בעתיד. 

בסופו של דבר, גם ברגעי הקושי אני מזכירה לעצמי שזה מה שאני אוהבת לעשות ולכל אחד יש קשיים. צריך לקחת הכל בפרופורציות.

יש מסביבי את הצוות שתומך בי לאורך כל השנה. יש גם את המשפחה שלי, שתמיד נמצאת  איתי. החל מהרגעים הטובים ביותר עד לגרועים ביותר. האנשים שקרובים אלי מייד מחזירים אותי למציאות ולחשיבה הנכונה, גם כשלא הולך וקשה יותר.

 

אני חושבת שחוסן פסיכולוגי זה משהו שאתה נולד איתו. או שיש לך את זה או שאין לך את זה.

כמובן שיש לי עזרה פסיכולוגית, מהפסיכולוג או מהמאמן, שמפתחת דברים ומכוונת ולהגיע להישגים. אבל הרבה ממה שיש לי, זה משהו שתמיד היה לי. אני ווינרית, אף פעם לא מוותרת, נלחמת עד הרגע האחרון, יודעת שיש עליות וירידות בקריירה וזה חלק ממנה.

 

אני מתגעגעת יותר מכל לתחושה של "בית", של המיטה שלי והארון.

מה עושים ברגעי געגוע גדולים לבית? רוב השנה מישהו מהמשפחה נמצא איתי. זו יכולה להיות אימא, אבא או אחד האחים.

אני מנסה לחגוג את החגים הגדולים בבית, אלא אם כן יש תחרות גדולה שאני לא יכולה להפסיד. אם לא, מישהו מהמשפחה נמצא איתי בחו"ל בזמן הזה, אבל תמיד יש געגועים למשפחה ולבית, וזה הכי קשה לי.

 

הפרישה של ספורטאיות מצטיינות בגיל צעיר?

אני תמיד האמנתי שצריך ליהנות ממה שעושים, וברגע שזה נעלם אין דרך חזרה. אני בטוחה שכל אחת עושה מה שטוב עבורה.

היחסים עם המאמנים הם כמו יחסים בין בני זוג. צריך למצוא את החיבור על המגרש ומחוצה לו.

המאמנים הם חלק חשוב מאוד מהקריירה. הם נמצאים איתי כ-40 שבועות בשנה ברגעים הטובים והפחות טובים. בשנים האחרונות למדתי שבסופו של דבר, אני על המגרש ואני פשוט צריכה להיעזר במאמן ולא להיות תלויה בו.

 

כספורטאית בעלת שם עולמי, תמיד יש איזשהו לחץ חיובי כי  מצפים ממני להצליח ולהגיע להישגים.

 זה לחץ חיובי שנותן לי דרייב להתקדם ולהצליח. אני בהחלט מקווה שאני מעלה בילדים ובעיקר בילדות, מוטיווציה להצליח בספורט. אני מאמינה שספורט זה חינוך וזה נותן המון ביטחון ובונה את האישיות בצורה חיובית. 

הייתי רוצה להיפגש לצהריים עם לאנס ארמסטרונג.

קראתי את הספר שלו  IT'S NOT ABOUT THE BIKESואני חושבת שיש לו אישיות מדהימה, והוא ספורטאי מדהים שעבר דברים מאוד קשים לאורך הקריירה שלו והגיע להישגים מדהימים בעזרת אמונה, כוח רצון, התמדה, מלחמה וחיוביות. זה מישהו שממש הייתי רוצה לפגוש.

 

האישה הכי מרשימה שפגשתי היא ננסי פלוסי, שהייתה יושבת ראש בית הנבחרים האמריקאי.

זה קרה לפני שלוש שנים כשהיא ביקרה בארץ, והוזמנתי לארוחה לכבודה בארץ. היא הייתה נחמדה מאוד ועם זאת, אישה בעלת נוכחות מרשימה.

 

מה ישראלי בעיניי? שאלה טובה:

חומוס, רעש כיפי, נוכחות, צחוקים, חוצפה חיובית, אמונה עצמית שהכל אפשרי, צבא, פטריוטיות.