בילוי משפחתי

בסבך החיים המודרניים המשפחה כפי שהיכרנו אותה לא קיימת.

במשפחה של היום ? הדברים הרבה יותר מהירים. הילדים עסוקים בעיסוקי פנים (מחשבים טלביזיה) ופחות בעיסוקי החוץ כפי שחווינו אותם בעבר (כדורגל או ביקורי חברים)

החוגים וה "שכונה" שלא קיימת עוד הפכו אותנו ההורים לקבלני הסעות. הטלויזיה הורידה מאיתנו את השעה שעתיים כל יום שהוקדשו ע"י הורינו לחינוך.

דור שני של ילדי טלביזיה משחקי מחשב MP3   גודל לתוך אח גדול ואחות קטנה, ערוץ ילדים ושאר ירקות שממלאים את מה שהורינו עשו בעמל רב.מדיח מכונת כביסה ומיבש, פינו לנו זמן ? לעבודה , לא למשפחה.

מזון תעשיתי מהיר מחליף את הבישול של אימא שמצאה זמן להקשיב לנו בזמן שקיפלה בישלה או גיהצה. אנו עובדים יותר שעות,עובדים מהבית , יש לנו פחות סבלנות וזמן לילדינו.

ואני העני ממעש מנסה לעשות סדר בכאוס הפרטי שלי .

השנה האזרחית אוטוטו מסתיימת וחשבון הנפש של כל עצמאי הוא זמן חשוב גם לאיחולים ותקוות,  אבל גם לתכנון ועבודה.

הגדול  נאבק בסימסטר קשה בטכניון והלחץ והבדידות נותנים את אותותיהם, גר עם ההורים אבל כמעט לא רואים אותו! עוד חודשיים שלושה הוא בצבא, ואז גם המעט הזה יהיה פחות.

הקטנים, לא רואים משפחה יחד, הם בעיסוקים שלהם ונמצאים או לבד או עם אבא או עם אמא. אבל בשנה הקרובה אשתי ממשיכה ללמוד וגם זה יהיה הרבה פחות. ואני צריך להשקיע יותר בעסק ובפרנסה, אולי לפתח רעיונות חדשים או עסק חדש.

והם יהיו יותר לבד!

האחריות והחובה שלי לספק דלק למנוע לא פותרת אותי מהצורך לנהוג חכם!

החלטתי לנסות ללהנהיג בבית ארוחה משפחתית ביום שישי בערב עם חובת נוכחות של כולם. אח"כ סרט שכולנו רואים יחד, עם פופקורן ועם אורות כבויים.

לאשתי זה לקח כמה שעות להכין , וגם אני עזרתי.( השנאה הגדולה ביותר שלה זה לבשל ביום שישי. ? אני אצטרך למצוא לזה פתרון).

היה מאוד מוצלח! הרחקנו את הקטנים אחד מהשני,הזמנו את השכן שהוא חלק מהמשפחה בעינינו, חילצנו את הגדול (החולה בשפעת) מהחדר ומהלימודים אכלנו, דיברנו ובסוף שמנו סרט שהורדתי (50 שקל) . היה סרט טוב עם הומור ואקשן ? אפילו אשתי נהנתה!

את דאגות היום יום- דחינו למחר.

אני צריך למסד את זה. אולי קצת אוכל מוכן. וקצת התעקשות שלי.זו המשפחה שלי וזה גם חינוך!.