"מה שהיה הרבה מאוד שנים איננו עוד ולא יחזור" – כך תיערכו לעולם העבודה החדש

הקורונה שינתה גם את המציאות שלנו, את סביבת העבודה שלנו, את ההתייחסות שלנו לעובדים ולמנהלים שלנו, והמציאות החדשה הזאת מבקשת מאיתנו סט תכונות ודרך התנהלות חדשים ומעודכנים. בכנס 'היום שאחרי' של און לייף בשיתוף נעמת וההסתדרות הרפואית, שעסק בהתמודדות של נשים עם הקשיים הלא צפויים שמשבר הקורונה הביא איתו, התארח עמרי גפן, מומחה לתחומי השיתופיות, המשא ומתן והגישור ומחבר הספר "עוצמת השיתופיות- מאגו סיסטם לאקו סיסטם".

אז התפיסה והיחס שלנו למונח עבודה משתנה.

"משתנה כמו שהרבה מאד דברים משתנים. אנחנו  מתחילים לדבר על העניין של ה-BC ו- AC, before קורונה after קורונה, ואנחנו עוד לא יודעים לזהות את כל הדברים, אנחנו נדע את זה בדיעבד בהיסטוריה, אבל יש איזה שהוא טוויסט מאד משמעותי באנושות ובוודאי בזירה הארגונית בשלושת הסקטורים, גם בעסקי, גם במלכ"רים וגם בממשלתי."

עמרי גפן. מנכ"ל משותף קבוצת גומא גבים - המרכז לגישור, אימון ושיתופי פעולה

זה רק עניין של מיקום, אנחנו פתאום רואים שאנחנו יכולים לעבוד מרחוק, או שזה לא רק זה?

"יש בעצם בתקופה הזאת האצה של תהליכים שכבר קורים תקופה ארוכה, ואני אתן רגע איזה שהוא מונח, אני מתנצל על הלועזית, אבל העולם מדבר כמה שפות עכשיו, אז זה לא נורא. בשנים האחרונות בעולם הארגוני משתמשים במונח "ווקה" (VUCA), מה זה ווקה? וולטיליטי, (Volatility) זה תנודתיות- קצב שינוי מאד גבוה, קצב שינוי שאנחנו רואים אותו בטכנולוגיה, ברכבים, אבל את רואה אותו גם בתרבות, בהורות, בניהול, בארגונים שהם עוברים להיות מארגונים היררכיים לארגונים שטוחים יותר בהמון היבטים.

ה- U זה אי וודאות, Uncertainty. רמת האי וודאות - אני אתן לך את התיאוריה שלי, בעבר אני חושב שהיינו בערך 80% וודאות ו-20% אי וודאות. בשנה האחרונה המצב התהפך, 80% אי וודאות 20% וודאות, והכמיהה לחזור לוודאות היא אשלייתית. אנחנו הולכים לעתיד שיש בו בערך 50% וודאות ו- 50% אי וודאות וזה חשוב מאד לעובדים ולארגונים להבין אותו.

השלישי זה הקומפלקסיטי (Complexity), מורכבות, ששם בעצם אנחנו חיים בעולם מורכב, יש הרבה יותר מגוון ושונות ודברים שמשפיעים עלינו.

ואחרון זה Ambiguity - עמימות, אנחנו כבר לא יודעים מה נכון מה לא נכון. קבלת החלטות היום בארגונים שמנהלים היא בתנאים שיש עודף מידע וגם חוסר מידע, פייק מידע וזה מה שמאפיין אותנו."

אז מציאות של אי ודאות אתה אומר, מהירה מאד, משתנה מאד, מה נדרש מאיתנו כעובדים?

"נדרש מאיתנו כעובדים וכמנהלים, בסוף יש פה איזה שהוא אקו סיסטם, איזה שהוא מעגל שכולל ארבעה דברים (וגם הם מונחים באנגלית), וזה אומר שיש לנו אתגר יותר גדול:

1. האחריותיות, תפיסת האחריות וגם מה שמצופה מעובד זה לא רק לבוא ולעשות את המשימה שלו, זה ראייה יותר רחבה, זו אחריות יותר רחבה, זו שותפות בצוות, זה מאד מתאים לדור הצעיר של העובדים, הם מחפשים להשפיע, הם מחפשים להיות שותפים ולא רק להיות בקו הייצור, אבל זה הולך ומתחזק, גם המנהלים צריכים להבין את זה.
2. אג'יליטי, שאפשר לתאר כגמישות, זה שילוב של זריזות וגמישות, צריך לדעת לנוע ושוב לחבר'ה הצעירים זה יותר קל, אבל זאת התפיסה היום, ארגון שלא היה אג'ילי בשנה האחרונה פשוט לא שרד, תחשבי מה קרה בעולם המסעדנות, עברו מאירוח והגשה לאריזה ושילוח, ארגונים שלא עשו את השיפט הזה, מסעדות שלא עשו זאת, פשוט קרסו ולא שרדו ואחרות הרוויחו מאד מאד יפה. זה יידרש גם קדימה, זה לא מסתיים כרגע.
3. המונח השלישי זה רלוונטיות, שזה נשמע לנו בעברית אבל זה באנגלית, אנחנו חייבים להיות רלוונטיים. אני מלווה הרבה ארגונים בהגדרה של חזון, ייעוד, תהליכי שינוי, תהליכים אסטרטגיים ושאלת הייעוד היא שאלה מאד משמעותית, לא רק החזון.
4. הנושא הרביעי זה קולובוריישן שבעברית תרגמנו את זה לשיתופיות והיום מבינים שזה הדבר הנדרש גם לעובדים, כבר לא מחפשים את הגאון שיודע לעבוד לבד, מחפשים את מי שיודע לעבוד בצוות, צוות בינלאומי, צוות רב דיסציפלינרי, ואותו דבר גם הארגונים.

אני שומעת אותך ולא יכולה שלא לחשוב על הממשלה החדשה, שמורכבת מכל כך הרב ניגודים ואי וודאויות

כל מה שאמרנו על השינויים בחברה האנושים ועל הווקה חל לחלוטין על המערכת הפוליטית הישראלית. מה שהיה הרבה מאוד שנים איננו עוד ולא יחזור וזה דורש מנהיגות אחרת, זה דורש שיתופיות ולא פלגנות, ורמה גבוהה מאוד של אמון גם בתוך הממשלה וגם של הציבור כלפיה. וזה אותו דבר כמו בארגונים ובקהילות ובכל זירות החיים שלנו.

ממשלת ישראל ה-36 צילום אבי אוחיון לע"מ

וחזרה אלינו. איזה סט של תכונות אנחנו צריכות לסגל לעצמנו? דיברנו תמיד על ההיי קיו ואולי אי קיו.

אז עכשיו יש AQ, כולם מכירים את ה IQ של המקום של האינטליגנציה ו-EQ המקום הרגשי יותר והיום מדברים על מונח חדש שנקרא AQ שזה אדפטיב קווטינט ((Adaptive  Quotient, זאת אומרת היכולת להסתגל לשינויים, היכולת להתאים את עצמי למציאות משתנה וזה אחד הדברים שמדברים עליהם היום, אחת התכונות החשובות ביותר."

זה בעצם איזה שהוא שינוי בין דורי שאנחנו רואים אותו פשוט הרבה יותר מהיר ואגרסיבי בגלל הקורונה?

"זה שינוי שהוא גם בין דורי, הוא יותר מאפיין את מה שנקרא דור ה- Y, דור ה- Z, הוא יתחזק גם בעתיד, אבל זה שינוי שקורה בהרבה מאד היבטים, הוא קורה גם בשרשרת האספקה, יש לו גם היבטים חריפים יותר, או מחירים פוטנציאליים, בתפיסת הלקוחות. השינויים קורים בכל המקומות, גם בתפיסת הניהול. מנהלים היום מבינים שהם צריכים להסתכל על הזירה הפנימית בדגש הרבה יותר גדול על יחסים, יחסים, יחסים, זה הבסיס להכל ולא רק נשים מבינות את זה, גם גברים מבינים את זה יותר."

בסט התכונות שדיברת עליו עכשיו, יש לנו הנשים יתרון אדיר

"לכאורה. אני חייב להודות כגבר פשוט שיוצא לי לא מעט לעבוד עם מנהלות בכירות שאני מלמד אותן את המקום של אמפתיה והכלה וההיבט התהליכי, אבל זו שיחה בפני עצמה, הנושא של יחסים. הנושא של שיתופיות, גם פנימית וגם חיצונית, אנחנו רואים צמיחה מטורפת בשנה האחרונה של מונח שנקרא קופטישן, הקדשתי לו פרק שלם בספר שיצא לאור עכשיו על הנושא הזה של שיתוף פעולה עם מתחרים, מסתכלים על הזירה בצורה חדשה לחלוטין, זה כבר לא בין מתחרים ובין שותפים, זה גם וגם, וזה שינוי מאוד מאוד עמוק, מסתכלים על הרבה מאד דברים כאלו ובעיקר הנושא של הקשבה ורתימה ושקיפות, הניהול מאד השתנה, העובדים מאד משתנים, יחס עבודה - בית. בדיוק היום סיפרה לי מנהלת משאבי אנוש בארגון מאד גדול ומבוקש, שעובדים מגיעים היום לראיונות קבלה ושואלים אם אפשר לעבוד גם מהבית, וכשאנחנו אומרים להם 'זה לא אפשרי', אז הם אומרים 'תודה רבה, אנחנו לא רוצים, אנחנו רוצים מקום עבודה שיאפשר לנו איזון בית-עבודה'".

יש איזה טיפ שאתה נותן לנו הנשים שבאמת שילמו איזה שהוא מחיר יותר גדול במשבר הזה?

"אני לא יודע אם זה קשור לשאלה שלך אבל אני כמהה כל הזמן שנשים יהיו יותר בהובלה. אני חושב שעידן של שוויון מגדרי  זה כבר עולם ישן וצריך לייצר את העולם הבא שזה שותפות מגדרית וצריך לרתום את הגברים להבין שהם צריכים את הנשים יחד איתם בשותפות ולא בשביל השוויון, לא בשביל להראות בסדר בהיבטים האלה, אלא כי שווה, שווה בתהליכי קבלת החלטות, שווה בביזנס, שווה לאקלים הארגונים, פשוט משתלם שתהיה את השותפות הזאת, אבל זה קונספט שעוד לא קיים. את רואה מה שקורה בפוליטיקה זה עוד פחות קיים, אז ההמלצה זה קחו מקום יותר משמעותי ביחד, זאת הכמיהה שלי שנים."