ביומיום שלי, כמו המון נשים אחרות, אני נוטה לקחת על עצמי מספר משימות במקביל. הבעיה היא שלא תמיד אני מצליחה לשלב את הכל בצורה אופטימלית. מי לא מכירה את הפעמים בהן הבייביסיטר שהצעת לעשות לאחיינים מתנגש בפגישת עבודה חשובה שבכלל תכננת לדחות כדי להספיק ולהגיש את העבודה שאת ממילא באיחור מטורף אליה. בקיצור, אני חייבת שמדי פעם מישהו יציל אותי כשאני עומדת לטבוע. ובדיוק בשביל זה בחרתי להתחדש בסמסונג Galaxy Note 9.

מדובר במכשיר עם פוטנציאל התאהבות מידי מבחינתי. קודם כל, מי שמכיר אותי יודע שאני מתוקף עבודתי זקוקה לחיבור תמידי ללפטופ. מבחינתי השקעה בלפטופ קל ודק חשובה יותר מקניית דירה. במשך שנים ניסיתי את סוגי הטאבלטים למיניהם, אבל שום דבר לא היה כמו לפטופ. ואז הגיע ה-Galaxy Note 9. בעזרת פונקציה בשם גלקסי desk, מכשיר הדגל מבית סמסונג מציע אפשרות חלומית: להפך כל מסך למחשב מתקדם. משמע: עכבר, מקלדת בגודל אמתי, ומסך גדול. והופ, יש לך לפטופ גם כשאת מבקרת אצל ההורים או קופצת לחברה ופתאום נזכרת שהדד ליין שלך הוא מחר בבוקר. אגב, אפשר להשתמש בעט ובמכשיר עצמו כמשטח מגע. סוף לימי הפנקסים מפעם. (כן, אני עדיין מוצאת את עצמי עם אחד קטן בתיק).

בואו באמת נדבר רגע על העט, השימוש המהיר בו יכול להיות גם מציל חיים בזמן שאת ברמזור וחייבת להעביר את הפלייליסט של דסטני צ'יילדס שמתנגן כרגע בקולי קולות באוטו, כי בדיוק מימינך עומד רכב עם חלון פתוח, או מוצאת את עצמך מגיעה לפרזנטציה כשהמחשב שבק חיים.

בנוסף, טלפון משמש אותנו רוב הזמן (כשאנחנו לא ברשתות החברתיות) כמצלמה. אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה השתמשתי במצלמה רגילה, וגם בטיולים בטבע מופלא אני מוציאה קודם כל את הסלולרי, בידיעה שאלה התמונות הכי טובות שייצאו בסופו של דבר. הבעיה מתחילה במצלמות סלולריות במצבים של תאורה נמוכה, כמו בבר למשל. את חוגגת יום הולדת עם החברות ומתה שייצא לך סלפי מצוין למזכרת. המצלמה המקצועית במכשיר מזהה את הפוקוס, משפרת באופן אוטומטי את החשיפה ומזהה אפילו מצמוצים וטשטוש. יותר תמונות טובות, פחות תמונות שצריך להתאמץ ולמחוק אחר כך.

כחלק מהניסיון שלי לג'נגל את חיי בהצלחה, אני נוטה להקדים לכל מקום שמזמינים אותי אליו. גם אם מדובר בסך הכל בתור לרופא שאין לי חשק ללכת אליו, אני אקדים. זה סיוט, זה משבש לי את החיים וגם אם מנסים לעודד אותי שלהקדים זה עדיף מלאחר, זה לא נעים ממש לחכות על מדרגות במשך חצי שעה. אז מצאתי לי פתרון. אני צופה בסדרות און ליין עם אוזניות ובזמן ההמתנה. נטפליקס כבר יש, וסלולרי גם, אז למה לבכות? מסך גדול ורחב שמאפשר צפייה מקסימלית בסרטוני וידאו – ע"ע נטפליקס, זו כמובן חובה. והנה, גם על הפונקציה הזאת ה-Galaxy Note 9 עונה בהצטיינות.

הכל טוב ויפה אבל בשורה התחתונה מה ששבר אותי סופית הוא הגוון. סגול לילך. בלי כיסוי פלסטיק מכוער. אלא פשוט סגול לילך (ניתן לבחירה כמובן) שמתאים כמו תכשיט לכל הופעה. אני שמחה שבשנת 2018 הפנימו היצרנים את העובדה שטלפון סלולרי הוא פריט אופנתי לכל דבר. אני לא רוצה להיות מגדרית ולמתג את זה כמשהו נשי בלבד, אבל אין ספק שזה צבע שהולך לאזול מהמחסנים ממש מהר. בנות כשהן רוצות משהו, הן לא חושבות פעמיים.

תגיות ,