בדיקת מי שפיר: האם היא באמת מסוכנת?
חשוב להבין שלא שלא מדובר בהליך מסוכן ובבדיקה בעלת מהימנות הגבוהה ביותר. רבים חוששים מביצוע ההליך בשל הדעה, המוטעית, הרווחת כי התהליך מורכב ומסוכן. בקרב חלק מהאנשים המילה דיקור מעוררת חלחלה, אחרים לא יכולים לשאת את המחשבה שמחט ארוכה תחדור דרך הבטן לתוך הרחם שם גדל לו העובר הזעיר ובקרב הרציונאליים שבינינו סיכוני זיהום מי השפיר, ירידת המים המוקדמת וסיכונים אחרים הנובעים מהתהליך הם הגורם מעורר החשש.
עוד בonlife:
- מדריך לבעיות בהריון
- הפלות בהריון- למה זה קורה?
- טרגדיה בשיבא
נותנים לבני הזוג להתחבט
הבדיקות הרבות בהריון, במיוחד במדינת ישראל, הנבירה במידע בנושאים שונים, השינוי הגופני והציפייה מורטת העצבים ליום המיוחל עשויים לגרום לחששות ולמתחים רבים. לא אגזים אם אומר כי השאלה אם לבצע או לוותר על דיקור מי שפיר היא אחת השאלות המרכזיות בהריון. למרות זאת, הרופאים לא תמיד נותנים המלצה חד-משמעית ובמקרים רבים, בהם אין התוויה חד משמעית, משאירים לבני הזוג את ההתחבטות.
יש זוגות שיחליטו לבצע את הבדיקה גם ללא התוויה ברורה, פשוט על מנת לדעת בוודאות כי העובר לא נגוע בהפרעה כרומוזומלית גסה. מי השפיר מכילים שתן עוברי ותאי עובר הנושרים מעור העובר וקרומיו כמו גם מקרומי השפיר. בדיקת תאים אלו יכולה לספק מידע על מספר הכרומוזומים, המבנה שלהם ושינויים גסים בהם.
כך יכולים בני הזוג לדעת ברמת אמינות גבוהה אם קיימות תסמונות כמו דאון או טרנר, ולישון בשקט בהמשך ההיריון. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי הבדיקה לא שוללת הפרעות כרומוזומליות עדינות שאינן נצפות בבדיקת מי השפיר הרגילה.
הבדיקה באמת מסוכנת?
למרות הסטיגמות שיצאו לבדיקה כבדיקה מסוכנת, הסיכון לאובדן היריון בעקבות הבדיקה קיים אבל נמוך, החוקרים סבורים שפחות מ-0.5% מהדיקורים עלולים לגרום לבעיה כלשהיא, יש האומרים שהסיכון הוא נמוך יותר ועומד על 1:400. פגיעה בעובר נמנעת ע"י ביצוע הבדיקה תחת אולטרסאונד.
יש לזכור כי תופעות שמתרחשות סביב הדיקור יוחסו לדיקור למרות שהן לא בהכרח קשורות אליו. קורה שנשים מגיעות לדיקור ואז בשל סיפור של דמם קל הדיקור נדחה בשבוע ימים. יש מקרים בהם לאחר שבוע לא הודגם דופק ואובחן אובדן תוך רחמי. ברור שאם כן היה מתרחש הדיקור במועד הסיבוך הנ"ל היה מיוחס לדיקור עצמו.
אובדן ההריון יכול לנבוע מזיהום מי השפיר, ממות העובר או מהפלה מאוחרת בהמשך ההריון. הסיכון לדלקת קרומי השפיר המדווח בספרות הינו סביב 1:1000 דיקורים. ערנות למס' נושאים בהמשך ההיריון בכלל ולאחר דיקור מי שפיר בפרט יצמצמו את הסיכון ויאפשרו מענה רפואי מתאים במקרה של סיבוך.
ההתוויות רפואיות לביצוע דיקור מי שפיר
גיל האם: אחת הסיבות השכיחות ביותר היא גיל האם. ישנו קשר הדוק בין גיל האם לבין הסיכון לעובר ללקות בתסמונת דאון והפרעות כרומוזומליות נוספות. משרד הבריאות מזכה כל אישה מעל גיל 35 בדיקור מי שפיר (ההמלצה לבדיקות סקר טרם ההחלטה על דיקור עדיין עומדת).
היסטוריה משפחתית: סיפור של מחלה גנטית מאובחנת, לידת ילוד עם מחלה גנטית מאובחנת, נשאות של בני הזוג לאחת מהמחלות הגנטיות הנבדקות במסגרת בדיקות הסקר טרם ההריון.
בדיקות הסקר לא תקינות: בהיריון מומלץ לבצע מספר בדיקות כמו שקיפות עורפית, תבחין משולש או משולב כאשר תוצאה של אחד מהם אינה תקינה מומלץ לבצע מי שפיר.
שלילת זיהומים בעובר: כמו בחשד להדבקה בנגיף CMV.
חשד לירידת מים: הרופא מזריק לחלל מי השפיר חומר בצבע כחול, ולאחר מספר שעות בודקים אם אין ירידה של החומר הכחול דרך הנרתיק.
זה כואב?
בדיקת מי השפיר לצורך אבחון גנטי מבוצעת בשבועות 16-20 להריון. הבדיקה מבוצעת תחת אולטרה - סאונד כך שהרופא עוקב אחר מיקום המחט ביחס לעובר, אחר עומק חדירת המחט ולעיתים גם אחר פעולת השאיבה בזמן אמת. הבדיקה מבוצעת לאחר צפייה בעובר, בשלייה ובכמות מי השפיר באולטרה סאונד ולאחר חיטוי הבטן והנחת כיסויים סטריליים.
מיקום הדקירה נקבע לאחר בדיקת אולטרסאונד לאיתור מקום בו מרוכזים מי שפיר תוך ניסיון להימנע ממעבר דרך השיליה (אם ניתן), ולהימנע מפגיעה בחבל הטבור. עם חדירת המחט הדקיקה נשאבת כמות מועטה (כ-20 סמ"ק במרבית המקרים) של נוזל מי שפיר שנשלח לבדיקה גנטית.
הבדיקה מבוצעת באופן אמבולטורי (איננה כרוכה באשפוז) נמשכת מספר דקות ואינה כרוכה לרוב בכאב. מי השפיר שנשאבים ראשוניים עלולים להכיל תאי אם שנסחפו בדרך ולכן הנוזלים הראשונים (כ- 3 מ"ל) נשמרים במזרק נפרד. יתר הנוזלים נשלחים לבדיקה גנטית. אם לא מתקבל נוזל בדקירה ראשונה ניתן לנסות דיקור נוסף לאחר מיקום חדש של מקום הדקירה. עם סיום הפעולה מבוצע אולטרסאונד נוסף להדגים דופק לב עוברי.
למה לשים לב לאחר הבדיקה:
מומלץ לנוח לאחר הדיקור: נהוג לנוח כ-24 שעות בבית כאשר עד שלושה ימים מומלץ להימנע מפעילות פיזית מאומצת כמו למשל הרמת ילדים, ניקיון, סחיבת קניות וכיו"ב.
מומלץ להימנע מקיום יחסי מין: המנעות ביממה הראשונה אשר עלולים לגרום להתכווצויות של הרחם.
התכווצויות ברחם: מעבר להתכווצויות המורגשות גם ללא קיום של יחסי מין נפוצה התחושה של לחץ בשיפולי הבטן ובגב, לרוב התופעה חולפת לאחר 24 שעות באמצעות שתייה מרובה ומנוחה.
רטיבות: תופעות רטיבות יכולות לנבוע, במרבית המקרים מדליפת שתן או הזעה, אך במקרים אחרים יכולה לנבוע מירידת מים, מצב שדורש בירור רפואי. יש לציין כי ניתן לבצע זיהוי מהיר באמצעות פדים דיאגנוסטיים ייעודיים לאבחון עצמי של דליפת מי שפיר כגון 'מיטסט'. כאשר יש חשד או מבחן הערכה יוצא חיובי יש לגשת מיד לרופא נשים או למיון נשים.
צירים סדירים, חום וכאבים: אלה מחייבים פנייה מיידית לבדיקת רופא.





React to WordPress