נפתח בגילוי נאות כפול , הראשון  אצלנו כל שבת מתחילה מוקדם, בעוד שבשאר ימי השבוע אני מקלפת את הגדולה מהמיטה הרי שבשבת יש חילופי תפקידים והיא מקלפת אותי, גם אם אחיה הקטן הואיל בטובו לחזור לישון. והשני הספארי היה עד לאחרונה בית שני לנו בשבתות וחגים.


אז מה שונה הפעם? השעה חברים השעה..


שהגיע ההזמנה להצטרף לסיור הכותבים והבלוגרים של און לייף בספארי על הבוקר היה לי ברור שזו הזדמנות לחוות מה באמת קורה מאחורי הקלעים של מקום כמו הספארי במציאות ולא בעוד אחת מעשרות תכניות גני החיות שאנחנו צופים בהם יחד, ששאלתי את הגדולה(4.5) מה דעתה להצטרף היא פצחה בשלל שאלות ומיד השיבה ב"כן אמא אני אבוא איתך".


וכך מצאנו את עצמנו בטיול שהוגדר כטיול בנות , קמות בשבת  אי שם בשש וקצת לפנות בוקר  , משתדלות להיות הכי בשקט שאפשר והולכות להעיר את החיות של הספארי, במקום את כל בני הבית.


שעה אחר כך ואנחנו כבר שם, שבע ורבע בבקר ובכניסה לספארי יש תחושה של קן נמלים פעיל, מטפלים, עובדים מתנדבים, כולם מגיעים אחד אחד, מתקבלים בחיבוקים בלחשושים. הגדולה מתפעלת מכל הקמים מקודם ומההמולה .


שבע וחצי ואנחנו על הרכבת, הרכבת של הספארי בואו נודה היא לא ממש רכבת אלא טרקטור שחיברו לו קרונות, מה שלא מפריע למדריכה החביבה שלנו לבקש מכל הילדים להרים את היד ולצפור, ומה שלא מפריע לילדים לעשות כדבריה.


הסבר בטיחות קל (בכל זאת אנחנו הולכים להיכנס לארוחת בוקר של חיות שלא ממש יחבבו אף אחד מאתנו אם הוא יחליט לבדוק מקרוב מה יש לו בצלחת) ויוצאים לדרך.


הסיור שלנו נמשך כשלוש וחצי שעות, שעברו בלי ששמנו לב, התחלנו בשטח האפריקאי הפתוח בשולחן ארוחת הבוקר הגדול של הספארי, בו מצאנו את עצמנו קרובים (לטענת הגדולה קרובים מידי) לקרנפים, גנו וזברות אשר אוכלים על הכביש את ארוחת הבוקר, המשכנו אל שבילי גן החיות עצמו, בו פגשנו את מטפלי החיות אשר בודקים את החצרות, מחביאים מזון ומוציאים את החיות עצמם, ההינו מטפלים בעצמנו בשני שיאים, האכלנו את הדובים בסלט ע"י זריקתו אל החצר של הדובים הסורים אשר מטעמי ביטחון היו עדיין בכלובי השינה שלהם, חוויה שהזכירה לי יותר מכל את הבר מצווה של אחי, ושיא השיאים האכלת הג'ירפות בעלים טריים ומעבר ליד כלובי הפילים, שהוגדרו כענקיים ע"י הגדולה.



ככה הקרנף נראה מהרכבת שלנו


 


עצרנו להפסקה  בפינת החי, לליטוף חיות משק וזלילה של כריך ומשם המשכנו להאכלות של השקנאים , הפיגוונים , הבבונים  ובחזרה לרכבת.


לאורך כל הדרך ליוו אותנו צוות מדריכות מקסימות, אשר העניקו לנו חוויה של ידע שהתאימה גם לגילאי הילדים השונים ברכבת ואיך לא גם להורים, המדריכות אני חייבת לציין מפגינות לא רק ידע רב אלא גם יכולת להפוך דברים למרתקים יותר, בהתאם לגיל השואל.


בתום הסיור , הורשנו לחזור עם הרכבים אל תוך הספארי על מנת לבקר את האריות , ומי שרוצה יכול להמשיך בסיור בשטח עצמו מכוון שהרכבת לא עוברת בין כל הכלובים (אנחנו לדוגמא חזרנו להגיד שלום לפלי הנמר).



בדרך חזרה, שניסיתי לסכם את הסיור עם הגדולה, היא אמרה שלמרות שהיא מכירה את הספארי טוב וכבר עשתה את הסיור ה"רגיל" עם הרכבת, הפעם זו חוויה שונה, לראות את החיות מקרוב מאוד, להאכיל אותם ללמוד דברים חדשים על הרגלי ארוחות הבוקר שלהם, מתי הם קמים ולא פחות מזה, לראות את המטפלים עצמם עם החיות העניקו לה חוויה שהיא בהחלט ביקשה לחזור עליה.


ועוד מילה אחת לסיכום,


ברכבת שלנו היה קרון יומולדת של בנים לדעתי סביב גיל ה 11-12, סיור שכזה נראה לי רעיון מצוין לפעילות יומולדת שהיא קצת שונה


למה כן? בילוי משפחתי אחר גם לכאלו שיש להם מנוי, הזדמנות מעולה לפעילות חינוכית אקטיבית ומהנה גם לגדולים יותר


למה לא-  המחיר, הופך את זה לחוויה יקרה קצת, שווה להתארגן לקבוצות אז יש הוזלה קלה.

תגיות