רק כאן אני יכולה להתוודות על האישיות חסרת הביטחון שיש לי.אתמול נכחתי בכך בעליל.אחרי שהראו לנו כמה קל לפרוץ את דלתות הפלדה למיניהן בקלות יחסית,החלטתי לבדוק מאיזו חברה הדלת שלי.אבל מה לעשות ואני רואה את התכניות בערב ממאורת מיטתי החמה והנעימה,עם המזגן בחדר.אז ,כך חשבתי לי ,שיגעון לקום ממיטה חמה וחדר נעים ולצאת לסלון הקר כקרח רק כדי לראות אם  אולי דלת הפלדה שלי היא מהסוג שקשה יותר לפרוץ ואז אוכל לישון בשקט?במחשבה שניה,אולי כבר הפורץ ניכנס ובגלל הטלויזיה לא שמעתי את הפריצה וצעדיו?אז מה יהיה אם הוא כבר בסלון ונעמוד פנים אל פנים פורץ מול אשה בנעלי בית בצורת ארנבת?מיד התאוששתי.הנמכתי את קול הטלויזיה,בעודי ממשיכה לצפות,הכנתי את תרסיס הגז המדמיע שנימצא במגרה לידי,אבל אז התחלתי לתכנן איסטרטגיות שונות איך להוציא מהר את התרסיס בלי שהפורץ ישים לב.במחשבה שנייה הוא צריך להתקרב למיטה כדי שאוכל לרסס עליו.לא רעיון טוב.נישארתי במיטה.ואז היה העניין עם הפריצה של תחקירני הכלבוטק ללול והשופט שגזר לטובת התחקירנים שמותר להם לעבור על החוק במידה מסויימת(יאללה שלכם עד איזו מידה?)למטרות תחקיר.מייד ניזכרתי בזו מהוועד שכועסת עלי כי אמרתי לה שכדאי לקנות נוזל לריצפה ריחני ולשטוף עם סמרטוט ריצפה רנקי ולא מסריח.היא יכולה להתלונן עלי בכלבוטק כאילו יש לי כלב נושך בבית ואין פוצה פה או מצפצף(ולי אין אפילו ג'וק קטן בבית,שלא לדבר על כלב)ואז עוד רגע יפרצו אלי התחקירנים ויתחילו לחפש את הכלב.אני ודעת שזה לא הגיוני ,אבל בחושך,בלילה,הכל ניראה מפחיד יותר.המחשבות האלה הביאו אותי לשיא הפחד.ואז קרה מה שקורה אצלי בדרך כלל כשאני מגיעה לשיא המתח....אני נירגעת.וכך היה .החלטתי שאין מה לעשות מלבד ללכת לישון ולשכוח מכל האנדרלמוסיה הזו במח שלי.

 

אני בטוחה שאתם נישארתם אחרי התכנית אדישים ורגועים. אבל לי יש אישיות חסרת ביטחון.

 

אז ליל שלווה ומנוחה לכם.

תגיות