ורד מוסנזון חוגגת 50: מה יש בארון שלה?

האישה שמאחורי ספרים כמו "דברים שצריכים לעבור" ו"ארגז הכלים הצהוב" לא מגדירה את עצמה כסופרת. את הכישרון שלה היא מגדירה במילה אחת: מילים. היום היא פירסומאית, בונה זהות ושפה למותגים, עובדת עם חברות שונות, ובין היתר מלווה את קום איל פו כבר 13 שנה. היא אמא לבר בת ה-22, במערכת יחסים זוגית ולאחרונה אימצה אליה את רוזה – חתלתולה בת חודש.  

עבור ורד מוסנזון זו לא רק שנה חדשה, בימים אלה היא חוגגת את יום הולדתה ה-50. הזדמנות לפתוח את ביתה אשר ביפו ואת הארון שלה. לראות מה אפשר לשנות, מה היא עושה נכון או לא נכון מבחינת לבוש, ולתפוס שיחה קלה על מותגים, על לבוש ועל אופנה.

חיטטנו אצלה בארון, ביקשנו ממנה להתלבש, מי יודע אולי היא תחליט לאמץ כמה רעיונות חדשים? מהפך טוטאלי לא קרה כאן, אבל כמה טיפים קטנים בהחלט עשו כאן עבודה מצוינת.

"הסגול נגמר אז קיבלתי חום"

"גדלתי בקיבוץ נען. כשהייתי ילדה כולנו קיבלנו את אותן חולצות פלאנל משובצות בצבעי סגול וחום לבית הספר. כששאלו כל אחד איזה צבע הוא רוצה, ביקשתי סגול, הסגול נגמר אז קיבלתי חום".

לא ממש עוזר בטיפוח טעם אינדיבידואלי.

"לא, אבל זה מפתח רצון, זה עוזר לך לפתח כלים להבעה עצמית. מצד שני, לאמי היו הרבה בנות דודות מאמריקה, כך שהיינו מקבלים חבילות גדולות של בגדים עם ריח של נפטלין, זה היה כיף כי זה נתן לי איזשהו משהו שלא היה לילדים האחרים.

יצאתי מהקיבוץ בגיל 21 עם תודעת בגדים מאוד דלה והתלבשתי כמו קיבוצניקית. גם היום אני עדיין מתלבשת כך, זה חלק מהאישיות שלי, חלק מהגוף שלי אני משערת".

"לבוש קיבוצניקי" – תסבירי.

"זה לבוש גולמי, לא מעודן, לא מוקפד, בשום מקרה לא מגונדר. לעולם לא אלך עם ורוד, מעט מאוד צבעים פספוריים ובעיקר צבעים מונוכרומטיים. לא אוהבת גזרות צמודות. הדבר הכי חשוב בעיניי הוא נוחות בבגד, הנראות פחות חשובה בעיניי. הכי חשוב שהבד ירגיש נינוח, ויש לי המון בגדים".

"אני אוהבת אנשים ואנשים הולכים ביחד עם אופנה"

היא אוהבת עיצוב ואסתטיקה,עוקבת אחרי כל מה שקורה. לדבריה, היא "אוהבת אנשים ואנשים הולכים ביחד עם אופנה". תמיד תחפש  את האמירה מאחורי המותג. משפט מפורסם של שאנל אומר שבסטייל חשוב מכל הוא להרגיש בנוח בתוך הבגדים שלך. ומוסנזון מוסיפה "אם את לא מרגישה אותנטית בתוך הבגד הזה, הבחירה אינה נכונה".

ומה בנוגע לשופינג?

"אני מאוד זריזה בדברים האלה, בשום אופן לא אוכל לבלות יום שלם בקניות. חצי שעה בחנות זה די מספיק בשבילי. אני מהירה. בכל דבר בחיים שלי הולכת מהר, מדברת מהר, קונה מהר מאוד ולא תמיד אני לובשת את מה שקניתי אחרי כן. אני קונה איפה שאני נמצאת. לא אוהבת שופינג, זה לא מספיק מעניין בעיני. אני אוהבת להסתובב להסתכל, אם אני בדרך לפגישה וראיתי משהו יפה אני אקנה אבל לא אלך למקום במיוחד, בטח לא לקניון. אצלי האהבה הכי גדולה היא ללכת למשתלות. אני יכולה לקנות שם הכל".

אל תטעו ואל תתנו לאופי הקיבוצניקי להטעות אתכם, כשזה מגיע להלבשה תחתונה, מוסנזון יודעת היטב מה היא רוצה. מצד אחד היא מספרת שהיא שונאת ללבוש חזיות "כי זה נורא לא נוח" ורגע אחרי שולפת מארונה שני מחטבים שהיא נוהגת ללבוש מתחת לשמלות כאלה ואחרות.

"אני מתפעלת מעיצוב טוב עד לרמת החיתוכים בבגד"

היא רגישה לתוכן שמעבירים לה ומאמינה שמותג לא יכול לחיות בסביבה שמנותקת מהסביבה שלו, שום מערכת יחסים שמבוססת רק על "לקחת" מהלקוח לא יכולה להתקיים לטווח ארוך. 

כמי שמתמחה בבניית מותגים, זה לא משפיע עליך כצרכנית כשאת קונה בגדים?
"לא, מותג היא מטפורה של תכונות אנושיות המצליחות להפעיל אותך ולעשות את המניפולציה הנכונה, אני משערת ששף שנמצא כל היום במטבח ומכיר את כל רזי המקצוע, אפשר שהוא פחות מוקסם מהמנות עצמן. ככה גם אצלי. אני מתפעלת ממותג שבנוי כהלכה, ובעיקר מתרשמת מהערכים שיצקו לתוכו, מההבטחה שלו, מהדרך שבה הוא מגדיר את הזהות שלו ובאיזו שפה הוא מדבר. זה תקף גם לגבי בגדים או מוצרים אחרים. מותג שבנוי כהלכה הוא יצירה מרתקת בעיני, אני עוקבת אחרי כל זה בסקרנות גדולה. אני מתפעלת מעיצוב טוב עד לרמת החיתוכים בבגד".

ועכשיו לת'כלס: מה היא לובשת, מה היא תלבש ומה לכם יכול לצאת מזה

התמונות צולמו בביתה של ורד בשילוב פריטים מארונה הפרטי (כמעט את כולם היא לא לובשת).
 

1. בארון של ורד מוצאים מגוון פריטים במראה אוברסייז. זהו מראה נכון, אך יש להשתמש בו במינון מדויק. החשיבה הרווחת כי מראה זה מצוין לטשטוש והסוואה עלולה דווקא להביא את התוצאה ההפוכה: גזרה לא נכונה או מידה גדולה מדי עלולות להגדיל אזורים מסויימים במקום לטשטשם.

אחד הטיפים שמתאימים כאן הוא מראה השכבות. לשלב חולצה/טופ מחויט עם מכנסי בד/ג'ינס ולהוסיף להם וסט או ג'קט. וסט שמגיע עד למותן משלים את ההופעה ויוצר מראה אחיד ומכובד. מעולה לטשטוש אזור הבטן והמותן ויוצר סילואט אחיד ומתמשך למעלה מטה. 

מבחן המציאות: מוסנזון כמעט ולא מחזיקה ג'קטים אבל וסטים יש לא מעט. היא סיפרה לנו שיום למחרת הראיון הלכה לעבודה עם וסט וגרפה מחמאות. אחת מהן היא כנראה זו שכל אשה שמחה לשמוע: "יו, איך רזית". 
 

2. עם זאת מצאנו כאן לא מעט פריטים שלא "יושבים בול". למשל חולצה מחוייטת שהמתפרים של החזה לא יושבים בדיוק במקום או שמלה לא מחמיאה מספיק מאותה סיבה.

3. צבעוניות מונוכרומטית. במקרה של מוסנזון, בעלת גוון עור בהיר, עיניים בהירות ושיער בלונדיני, צבעוניות היא שם המשחק. צבעוניות מונוכרומאטית כהה מרזה וטובה לכולנו, אבל יש לה גם פן משעמם, זריקת צבע משדרגת לבלי הכר את ההופעה ומוסיפה לכן ויטאליות וזוהר. אין להתעלם גם מהעובדה שלצבע יש גם השפעה ניכרת על מצב הרוח.

מבחן המציאות: מוסנזון התרשמה מהתוצאה כשלבשה פריטים צבעוניים יותר, אך הבעיה היא שיש לה מעט כאלה בארון. היא בעיקר התלהבה מהמראה שלה בשמלה הכתומה, וכן עם צעיף שחור-לבן לצווארה.

4. אקססוריז. כלי מצוין לשדרוג הלוק ולמשחק עם הבגדים בארון שבעזרתו אפשר ליצור אינסוף הופעות. אפשר ללבוש את אותם פריטים כשהמשתנה היחיד הוא החגורה, העליונית או הצעיף והמראה ייראה אחרת לגמרי בכל פעם.

מבחן המציאות: מוסנזון התלהבה שילוב הצעיפים במראה הכולל ותשמח לאמץ אותם.

ארגז הכלים הצהוב נכנס לארון

ב-2008 ראה אור ספרה "ארגז הכלים הצהוב". מעין מדריך עבור משימות מתחום התקשורת. שיטת החשיבה שבו ניתנת ליישום כמעט בכל תחום. "'ארגז הכלים הצהוב' הוא ספר שנועד להדריך אנשים בתהליך היצירה ובהגדרתו הינו מדריך לגידול רעיונות", היא אומרת, "במקור, הספר נולד לשמש אנשי תוכן וקריאטיב בעולם הפרסום והתקשורת, אבל המון אנשים מתחומים אחרים לגמרי אומרים לי שהוא מתאים גם אצלם: לעבודה, לזוגיות, לחיים, לאיך להכין ארוחת ערב".

בחרנו כמה כלים נבחרים והתאמנו אותם לעולם של סטיילינג.
 

1. צבת הוותור בארגז הכלים טוען שהחוכמה היא לדעת על מה לוותר בעשייה שלנו, אנחנו כל כך מתאהבים ברעיון שלנו תוך כדי העבודה עליו שלעתים איננו שמים לב לפרטים מיותרים ויש הרבה כאלה.

בתכל'ס: כדאי לסגל הרגל להביט במראה אחרי שהתלבשתם ולפני שתצאו מהבית ושאלו את עצמכם: האם באמת אין משהו מיותר? האם הכל מתיישב לנו בעין?

2. פלס מים שנע בין שני ערכים: הבלתי צפוי והרלוונטי. בודק שאכן הרעיון שלנו מצד אחד לוכד את תשומת הלב שלנו מעורר ומגרה את החושים ומהצד השני מאשר שהמסר רלוונטי, מובן וברור.

בתכל'ס: כדאי למדוד את הלבוש שלנו באותה צורה, האם מצד אחד הרכבנו פריטים התופסים תשומת לב ומצד שני האם הקפדנו על רלוונטיות של התלבושת שלנו, לזמן, למקום, לאירוע.

צילום: בני גם זו לטובה

איפור:ענת נוימן

קונספט וסטיילינג: פלר גרבויס