חזקת הגיל הרך – הסוף?
מה הפירוש של חזקת הגיל הרך?
סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 קובע חזקה שבדין ? חזקת הגיל הרך. בהתאם לחזקה זו, קבע המחוקק כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורתה של האם, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה מהוראה זו.
כאן המקום לציין כי בפרקטיקה הנהוגה בפועל בבתי המשפט, רק במקריים קיצוניים ביותר בהם מדובר באם אשר אינה ראויה לגדל את ילדיה, תועבר המשמורת על הילדים לאב.
הרקע להקמת ועדת שניט
על פי רוב, סכסוכי גירושין אשר סובבים סביב נושא משמורת הילדים והסדרי הראיה, הינם סכסוכים ממושכים ועקובים מדם אשר גוזלים זמן וכסף יקרים מפז.
בנוסף, למרבה הצער, מרבית מסכסוכי הגירושין סביב נושא המשמורת והסדרי ראיה, באים על חשבון הילדים, פוגעים בטובתם ומסבים להם נזקים קשים ומיותרים.
בחודש מרץ 2005, מתוך הכרה והבנה כי יש לשנות מציאות עגומה זו הקימה שרת המשפטים דאז ציפי לבני את ועדת שניט בראשותו של פרופסור דן שניט.
מטרתה העיקרית של ועדת שניט הייתה לבחון ולהעריך מחדש את הכללים הנהוגים בארץ בכל הקשור לנושא משמורת על הילדים והסדרי הראייה במצב של גירושין, וכן במצב שבו הורי הילדים אינם מתגוררים יחד.
הועדה התבקשה לבחון בנוסף האם יש מקום לשנות מחזקת הגיל הרך אשר קבועה בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
לאחר פרסום המלצות ועדת שניט ביום 19 לינואר 2012, הודיע שר המשפטים יעקב נאמן, כי בכוונתו לאמץ את המלצות הועדה ולגבש הצעת חוק ברוח המלצות אלה.
ביום 06 לספטמבר 2012, פרסם משרד המשפטים תזכיר הצעת חוק "הורים וילדיהם" אשר מתבסס ברובו על המלצות ועדת שניט.
החידוש בהמלצות ועדת שניט ? ביטול חזקת הגיל הרך
חזקת הגיל הרך יצרה למעשה מעין סטאטוס קוו ולפיו במקרה של סכסוך גירושין, עוברים הילדים למשמורתה של האם ללא קשר לגילם. כמובן שבמקרים בהם נמצא כי האם אינה ראויה להיות משמורנית, הועברה המשמורת על הילדים לידי האב ואולם המדובר במקרים ספורים.
עם העברת הילדים למשמורתה של האם, נקבעו הסדרי ראייה בין האב לילדים. מצב זה יצר מציאות שבה האימהות שקיבלו לידיהן את המשמורת על הילדים נותרו בעמדת ההורה הדומיננטי בעוד שהאבות נדחקו לצד.
על מנת לשנות את המצב הקיים הגיעה וועדת שניט למסקנה כי יש לבטל את חזקת הגיל הרך. הסברה אשר עמדה מאחורי מסקנה זו, התבססה על ההנחה כי חזקת הגל הרך אינה מבטיחה לילד לקיים קשר תקין ורציף עם שני הוריו.
בהתאם להמלצות ועדת שניט, טובת הילד מחייבת את מעורבותם של שני הוריו בגידולו ובהתפתחותו. המדובר בזכויות בסיסיות אשר שמורות לילד.
ביטול חזקת הגיל הרך במסגרת הצעת חוק "הורים וילדיהם"
ברוח המלצותיה של ועדת שניט לביטול חזקת הגיל הרך, נולדה הצעת חוק "הורים וילדיהם". בהתאם להצעת החוק, מוצע לבטל לחלוטין את השימוש בחזקת הגיל הרך ויחד עמה את הסדרי הראיה אשר לרוב נקבעים לילד עם אביו.
הצעת החוק החדשה דוגלת בשימוש במונח "הסדר הורות". בהתאם להסדר ההורות, לכל הורה שמורה הזכות לממש את אחריותו ההורית כלפי הילד ועל כן, על ההורים לקבוע ביניהם את חלוקת הזמן של כל אחד מהם עם הילד.
במקרה של מחלוקת ולאחר שההורים מיצו את כל דרכי הנעם אשר עומדות בפניהם, יובא העניין להכרעת בית המשפט אשר יבחן את מימוש האחריות ההורית של כל הורה ויקבע בהתאמה את הסדר ההורות בין ההורים לילדיהם.
כאמור, הצעת החוק "הורים וילדיהם" הינה עודנה בגדרה של הצעת חוק והיא טרם אושרה, אך אין ספק שהיא מבטאת שינוי גדול בעולם המשפט ובאופן פסיקותיו של בית המשפט לענייני משפחה בפרט.
ככל הנראה, עד לאישור הצעת החוק בתי המשפט בארץ ימשיכו לעשות שימוש בחזקת הגיל הרך ויטו להעביר את המשמורת בילדים לחזקתה של האם.
React to WordPress