"איזה כיף להיות גלעד שליט", סיכם אתמול גיא פינס את האייטם בתכנית שלו, בו הוא הסביר מה הוביל את הילד של כולנו להצטלם עם ירון ברלד, באותה תמונה חושפת בטן שרצה מאתמול בכל רחבי הרשת. אז נכון, עברה כבר למעלה משנה מאז שגלעד שליט חזר מהשבי, ומאז הוא ממצב את עצמו בעיקר כאושייה, אבל מכאן ועד להצהיר ש"כיף להיות גלעד שליט", יש חתיכת דרך.

 

עוד ב-Onlife:

 

כשגלעד שליט חזר מהשבי עבדתי במערכת חדשות. את החיוך שנמרח על פני המערכת כולה מאותו רגע שאזכור לנצח כאחד משיאי המקצוע שלי, בו הוכרז על חזרתו הקרובה, ועד אותן תמונות ראשונות ממצפה הילה – לא ניתן היה למחוק. אבל כשהחלו לזרום תמונות פפראצי ראשונות של החייל השבוי, ירד החיוך, ואיתו הרבה מבוכה, בעיקר כי הניגוד בין הדיווחים לפני חזרתו, לאלו שאחרי היו כל כך חדים. מ"יושב במרתף החשוך" ל"מריץ דרינקים בתל אביב" נפתח פער המקביל לזה שבין אנשי חדשות לאנשי הבידור.

 

גלעד שליט וירון ברלד

 

הציניקנים מיד יתמהו אם באמת קיים כזה פער, התמימים באמת יתקשו להבין שחדשות ובידור בשנים האחרונות הן כמעט מילים נרדפות, אבל האידיאליסטים מבינינו, ואלה שעדיין נמצאים בתחילת דרכם העיתונאית, עוד זוכרים שכשהפפראצי מתערבב עם הארד ניוז בפעם הראשונה עולה תחושת קבס קלה.

 

גלעד שליט: הסלב שאי אפשר לשבוע ממנו

 

אבל אם בהתחלה הצהרתי שלעולם לא אוכל להשלים עם ידיעות על גלעד שליט במדורי בידור, הקשה עלי הבחור כשפיתח לוק, סגנון ועבודה חדשה ככתב ספורט. הוא התחיל להסתובב, להצטלם, לאבד את הרזון לטובת פאסון וסקס אפיל, ולהפוך לסלב פרימיום. לא ליהיא גרינר, חס וחלילה, כי ליהיא גרינר הפכה לשם נרדף לנרצעות סלבריטאית, כזו שרואים בכל מקום, כל הזמן, שמעניקה את עצמה לתקשורת עד הסוף. גלעד שליט הפך להיות הסלב שאתם מחפשים, תו האיכות. גם הוא רואה ארץ נהדרת? תנו לי עוד מזה!

 

בהתחלה עוד זכרנו את התמונות העגומות עם חולצת המשבצות מול המראיינת המצרית, את דמעות ההתרגשות כששמענו שהדבר הראשון שביקש היה במבה, כשקולו קורא "הצילו", עוד חקוק באוזנינו. אחר כך כבר התחלנו לכעוס על שהוא מנצל את מעמדו כבחור הצעיר הכי מפורסם בישראל, כדי לגנוב משרות נחשקות מידיהם של מומחי ספורט רק בגלל השם, ואחר כך גם נשמעו קולות שטענו שמגיע לו לזכות בכל מה שירצה, אחרי הכול, זה לא שהוא ישב בבית האח הגדול במשך חודשיים, הוא היה בשבי חמאס במשך כחמש שנים וחצי.

 

אל תשכחו את התמונות המצמררות

 

אירועי השקה לא מעלימות חמש שנים בשבי

 

אבל לא משנה איך תתייחסו למעמד של גלעד שליט כיום – משפט כמו "איזה כיף להיות גלעד שליט", מראה בעיקר שהזיכרון שלנו קצרצר. אירועי השקה וסלבס לא יעלימו את חמש השנים האלה, בגיל הקריטי הזה, שבהם הוא היה רחוק ממשפחתו ומחבריו, כלוא אצל האויב. אז נכון, ניתנה לו הזדמנות להצטלם עם כוכב טלוויזיה, אבל גם אני הצטלמתי פעם עם טל פרידמן, ומה אני אגיד לכם, לא כיף להיות מעין רודה. ואני אפילו לא הייתי בשבי.

 

לא רק גלעד שליט מצטלם עם חברי ארץ נהדרת. אני וטל פרידמן

 

כמו שאנחנו לא מקנאים בניצולי שואה על השילומים, התגמולים, והזכויות שמגיעות להן על הזוועות הנוראיות שעבדו, ככה אין מה לקנא בגלעד שליט על תמונה עם הכרס של ירון ברלד. נכון, ההשוואה לשואה היא קצת פופוליסטית ונמוכה, אבל היא הדבר הכי קרוב לחמש שנים בשבי שיכולתי להעלות על הדעת בהיסטוריה שלנו.

 

הישרדות – אאוט; שבי – אין

 

תגידו שנדבקתי לארבע מילים שמסיימות כתבה, שגם ככה לא נפלו על המוני אוזניים כועסות כמו שלי, אבל בדיוק ככה ממתגים כוכב – על ידי ארבע מילים פה, ושתי מילים שם, וכיתוב תמונה קטן פה, והנה הפכתם את גלעד שליט לקים קרדשיאן, ובקרוב כל בת נוער תרצה ליפול בשבי, כדי שהיא גם תוכל להפוך לסלב, וללכת להישרדות זה כבר מה זה מעפן.

 

אז נכון, הוא מפורסם עכשיו, הוא יכול להיכנס חינם למקומות שאף אחד לא היה מכניס אתכם גם אם הייתם משלמים, וכל פיפס שהוא מוציא מהפה עדיין מעניין אותנו (דמיינו לכם את הרגע שבו תהיה לו חברה). אבל טראומות מחמש שנות שבי הן לא משהו שנמחק במחי מתנת יח"צ. אז לא, לא כיף להיות גלעד שליט.

תגיות