כאשר אדם הולך לבית עולמו, יורשיו נוהגים לכנס את נכסיו ולחלקם בהתאם למנת חלקו של כל יורש בעיזבונו של המוריש.

 

אך מהו הדין במקרה בו אדם הלך לבית עולמו כאשר הוא מותיר אחריו פוליסת ביטוח ו/או פוליסה אשר משתלמת בצורת קצבה ו/או קופת גמל?

סעיף 147 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:

 

"סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קיצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה, אינם בכלל העזבון, זולת אם הותנה שהם מגיעים לעזבון."

 

בהתאם לסעיף 147 לחוק הירושה, כספי ביטוח ו/או קופות גמל שיש לשלם עקב מותו של אדם, אינם נחשבים כחלק מעיזבונו של המוריש. כספים אלו יחולקו למוטבים אשר נקבעו על ידי המוריש בפוליסות הביטוחיות עליהן הוא חתם.

 

המטרה שעומדת בבסיס סעיף 147 לחוק הירושה היא אחת: להימנע מחובות שרובצים על העיזבון.

 

מה זאת אומרת חובות עזבון?

במותו של אדם, הוא מותיר אחריו זכויות ונכסים אותם מחלקים יורשיו ביניהם. אולם יש פעמים בהן אדם הולך לעולמו כאשר הוא מותיר אחריו חובות. במקרה זה, לנושים עומדת האפשרות לתבוע את העיזבון על מנת להיפרע מחובותיהם.

 

באמצעות סעיף 147 לחוק הירושה, החריג המחוקק מן העיזבון כספים שמקורם מחוזה ביטוחי ובכך למעשה, ייחד את הזכויות בכספים אלה למוטבים בלבד כך שבמקרה שבו יש חובות לעיזבון, כספים אלו מוחרגים מהעזבון ולא ניתן לעשות בהם שימוש לצורך פרעון החובות.

 

כיצד בכל זאת ניתן לייחד את כספי הביטוח כחלק מהעיזבון?

בכדי להתנות שכספי הביטוח יחולקו בין היורשים ולאו דווקא בהתאם למוטבים הקבועים בפוליסה, על בעל הפוליסה לשלוח מכתב לחברת הביטוח ולציין במפורש כי על אף האמור בפוליסה, הוא מבקש להעביר את כספי הביטוח ליורשים המנויים בצוואתו. בעצם פעולה זו, מייחד בעל הפוליסה את כספי הביטוח ומשייך אותם לחלק מעיזבונו.

תגיות