ראש כרות ומדמם של עגל הוצב על דופן המזרקה, בלב תל אביב. המים נצבעו באדום-דם. הרמז היחיד הוא הכתובות שהושארו במקום על ידי הפעילים: "קירות בתי המטבחיים הפכו שקופים" ו"ישוחרר 269".

 

משהו בהוויה שלנו מוזר: אנו כל כך מזועזעים לראות ראש של פרה בלב הכיכר, אבל לא כל כך מזועזעים לאכול את צלעותיה. אנחנו מזועזעים ממחאה נגד רצח, יותר מאשר מהרצח עצמו; עשו את הניסוי המחשבתי הבא: אדם פרטי רצח בעל חיים. וטרינר התעלל בחתול. נערים ביתרו קוף, וכיוצא בזה. מזעזע. ועכשיו, דמיינו תסריט אחר: חברה שלמה רוצחת בעלי חיים. "זה הטבע", "זו שרשרת המזון", "הם נועדו לזה".

 

זה בגלל שרצח אחד הוא טרגדיה; רצח המוני הוא סטטיסטיקה. מסיבה זו החליטה התנועה שלנו להביא את סיפורו של עגל אחד – 269.

 

 

אלימות כלפי חיות מזעזעת אותנו כמו רצח בני אדם

יש לנו יכולת מדהימה לנהל כמה סוגי אישיות במקביל; קשה לתפוס כיצד מסוגל רוצח סדרתי לנהל חיים נורמטיביים, ומצד שני אנו מפעילים אלימות כלפי אלו הנתפסים על ידינו כנחותים. עבור טבעונים, אלימות כלפי חיות, המתבטאות באדישות וצריכת המוצרים שהגיעו מהם, מקוממת לא פחות.

 

עבורי סיבוב בסופר הוא חוויה שונה משל מרבית האנשים; כשאני מריח את הריח מהקצבייה, שומע את חבטות הפטיש המרסק עצמות ורואה את פיסות השרירים המתות, אני מקשר זאת למחזות האימה להם הייתי עד במשחטות, בלולים וברפתות בהם ביקרתי במהלך השנים שבהן הייתי פעיל לזכויות בעלי חיים.

 

המעבר לטבעונות היה קל עבורי, שכן הזעזוע שחוויתי כנער בן 15 שראה ושמע לראשונה מה עובר על החיות במשחטות ובמכלאות "גידול" היה עמוק. עם זאת, כאדם שאכל כמויות לא מבוטלות של מזון מן החי במשך השנים, אני מבין בהחלט את עומק הניתוק שחווים מרבית האנשים בסביבתי נוכח פיסת הבשר התמימה.

 

 

אני מבין כמה מוזר לראות ראש כרות על הבוקר

לפני שעברתי לתזונה טבעונית, רוב המזון שלי היה במקורו מן החי: חלב עם קורנפלקס בבוקר, ונקניקים, שניצלים, קציצות ומאכלים מהמולדת במשך שאר היום. כפות רגליים של תרנגולות, דגים אפויים שלמים ואף לשון פרה (ככה זה אצל הרוסים) היו על שולחני בקביעות.כך שאני יודע כמה זר ותמוה חייב היה להיות המחזה הזה עבור התל-אביבים שפתחו היום את טיול הבוקר שלהם בצפייה בראש כרות ומדמם.

 

בשורה התחתונה כל זה סובב סביב האופן בו אנחנו תופסים את עצמנו, וסביב רמת התודעה בה אנחנו בוחרים לחיות. פיצול האישיות כאן עצום: אנו רואים את עצמנו כחברה המבוססת על מוסר גבוה והמגנה על החלשים. אך כאן נשאלת השאלה: מדוע בעלי חיים אחרים מלבד האדם אינם זכאים להגנה?כמובן שכלבים לא שיבותרו, כי הם בעלי חיים שמוגדרים בתרבות הישראלית כזכאים למעמד מרומם יותר מזה של פרה.

 

 

גם פרה ותרנגולת מרגישות פחד

האם יצורים רגישים, חברותיים ואמפתיים כמו פרות מרגישים כאב או פחד בצורה פחותה מאשר כלב? הרי האזורים המווסתים את החישה במוח משותפים לנו ולחיות אחרות; והרי כבר מזמן קבעה הקהילה המדעית כי חיות אחרות מלבד האדם חשים כאב ורגשות.הרי גם אם תרנגולות לא נוהגות במאזדה-3, אין זה אומר שכאשר גרונן משוסף בסכין הכאב והפחד שהן חוות מוחשי פחות מזה שאנו היינו חווים בסיטואציה דומה.

 

דרווין דיבר רבות על תפיסתנו הכוזבת את עולמם של שכנינו לפלנטה. במשפט הבא הוא מעביר מסר זה בצורה חדה: "יכולותיו השכליות של האדם בהשוואה לחיות אחרות אינן נבדלות בסוג, כי אם במידה".תנועת 269 אותה הקמתי, היא תנועה בינלאומית, והאירוע הבא שלנו, ב-21 במרס, יצוין בלמעלה מ-40 ערים בעולם.

 

 

התנועה החלה לפעול באוקטובר, כאן בישראל, כשאני ושני עמיתים עברנו צריבת מספר בגופנו, בצהרי היום בכיכר רבין, באמצעות ברזל מלובן, בצורה זהה לזו שחיות עוברות. אנחנו סבלנו זאת בהסכמה, אך החיות שעוברות את העינוי הזה נאלצות לסבול זאת בכפיה. תוך ימים סרטון הצריבה שלנו זכה למעל 150 אלף צפיות ביו-טיוב.תקוותי היא שיום אחד גישתנו הלא רציונאלית כלפי חיות תשתנה, ונחדל לתפוס אותם כנחותים.זה תהליך שייקח זמן ומאמץ, אבל אני מסרב לקחת חלק בפשע – גם אם הוא נחשב נורמטיבי.

תגיות