משהו לא טוב ולא ברור עובר על ערוץ 10 לאחרונה, באווירת סקס, שקרים ומצלמות אולפן. גם אם לא מביאים בחשבון את משולש האהבה המביך של אורנה דץ מהעת האחרונה, פרשת ההטרדות המיניות של עמנואל רוזן עדיין מהדהדת, ובעקבותיה הסערה הנוכחית של מעללי שרון גל שהיו או לא היו.

 

העדויות מדברות על סביבת עבודה מינית, בוטה וכוחנית שיצר גל סביבו, השפלות, העלבות ופרובוקציות מילוליות בשפע, כולל התכתשויות פיזיות. לא אתמקד בגל עצמו באופן אישי כרגע, בשלב זה הכל ספקולציות, אין אישומים רשמיים והכל עדיין בגדר "לכאורה", אם כי זה לא סוד שגל הוא לא אדם אהוד במיוחד בחוגים מסוימים. הביקורת הנוקבת שהעביר לא אחת על המחאה החברתית (כשברור שהוא עצמו מרוויח סכומים יפים כמנחה של תוכנית טלוויזיה מצליחה, שבמקרה גם עוסקת בכסף ובצדדים מסוימים של קפיטליזם) עוררה תגובות קשות כלפיו בקרב אלה שרואים עצמם חלק מהמחאה החברתית. מה שקורה איתו עכשיו הוא בעיקר מקור לשמחה לאיד עבורם. אבל אין שום שמחה בידיעה שאם האיש אכן התנהל לפי החשדות המיוחסים לו, היו רבים שנפגעו בדרך.

 

גל עצמו מכחיש שהטריד אי פעם מינית אישה או גבר (ואמנם יש להדגיש שעד עתה לא התקבלה כל עדות על כפיית מגע פיזי מצידו) אבל במקביל מודה בעצמו שהוא אדם קצת קשה לפעמים בסביבתו המקצועית, כך שייתכן שיש ולו שמץ של אמת בדברים. בכל אופן, מכל זה עולה השאלה, למה עד התערבות תקשורתית ומשטרתית רשמית (שנסובה בחלקה הגדול דווקא על חשדות מכיוון אחר, של העלמות מס של גל) אף אחד מן הממונים עליו או מן הקולגות שלו לא תפס אותו בזמן ופשוט הודיע לו שצורת ההתנהגות שלו לא מכובדת ולא מקובלת, כפי שכל מקום עבודה נורמלי היה עושה.  

 

למה הסיפורים והעדויות האלה צריכים לחכות ל"תירוץ רשמי", לסכסוך מקצועי פנימי שלא קשור אליהם, סתם עימות על גובה המשכורת והודעת עזיבה, כדי לצאת החוצה? למה אותם גורמים בערוץ 10, שראו לנכון להציף מה שהלך אצלם במסדרונות רק כשכבר לא היה להם מה להפסיד, שתקו כל הזמן הזה, כשגל נחשב לתרנגולת שמטילה ביצי זהב?

והתשובה פשוטה להכעיס: כסף ואגו. בדומה למקרה של דודו טופז בזמנו, שהתגלה רק בדיעבד כטאלנט עם התנהגות בעייתית באופן חריג, אף אחד לא העז לדבר משום שהוא היה מקור רווח מרכזי. וזו גישה שבחרו לנקוט בה גם עם גל. הרי אם מעירים לטאלנט בעייתי בזמן אמת, הוא פשוט לוקח את עצמו ועובר לתוכנית מתחרה. אם הוא באמת טוב בתחומו, העזיבה שלו מהווה נזק כלכלי כבד.

 

כמו גם במקרה של עמנואל רוזן, הכל נסוב סביב כסף ואגו. בכירים בערוץ 10 שתקו משום שהיתה להם תוכנית מצליחה ומנחה מוצלח ביד. המוטרדים והמוטרדות נעלבו אבל בלעו את העלבון ושתקו משום שרצו לשמור על מקום עבודתם. גם אלו שעזבו את ערוץ 10 והמשיכו הלאה בתחום חוששים להתלונן בגלוי משום שזה שוק קטן וכולם מכירים את כולם. בסופו של דבר כל הסיפור הזה, על פרטיו שנכונותם המלאה תתברר אולי בהמשך, הגיע לידיעת הציבור בגלל מאבקים על כסף ואגו - מנחה אחד שרצה יותר כסף ועזב כשלא קיבל את מבוקשו, וגורמים מסוימים בחלונות הגבוהים שאולי רצו לנקום.

 

וזאת אולי המסקנה העגומה ביותר שאפשר לגזור מן הפרשיות האלה: גם בין מי שמציגים את עצמם על המסך שלנו מדי יום כאנשי מקצוע רהוטים ונורמטיביים, שאמונים על חשיפת עוולות ושצריכים לשאול את השאלות הקשות, הם בני אדם - ולפעמים מהסוג הכי פחות נעים שיש.

 

שתי הפרשיות האלו, של עמנואל רוזן ושרון גל, בנוסף לפרשיות דומות שהגיעו לכותרות בשנים האחרונות ממקומות אחרים, הם בוודאות רק קצה הקרחון ממה שמתרחש במקומות עבודה אחרים, זוהרים פחות, עם גיבורים אנונימיים יותר, ועם קורבנות שפשוט לא מעניינים אף אחד, רק משום שמקום העבודה שלהם לא מוכר לציבור הרחב. כל עוד גלגלי מכונת הכסף המשומנת ממשיכים להסתובב באופן תקין, כל עוד אף אחד לא עושה צעד לא נכון כלפי האנשים הלא נכונים, אף אחד לא יפצה את פיו.

תגיות