כך נגמלתי מפורנו: גברים מספרים

אף אחד מהגברים שבכתבה לא נחשף לפורנו מיוזמתו. הוא פשוט היה שם - במגזינים, על הקלטות, על הדיסקטים ובתוך הסמארטפונים, תלוי בגיל של כל אחד. פורנו היה חלק מההתבגרות, כמו טקס בר מצווה, הצורך להוכיח לסביבה שאתה גבר אמתי. אצל חלק מהם זה אף הוביל להתמכרות. גברים שלא צופים בפורנו, או לפחות מנסים לא לצפות ולהיגמל מההרגל – פותחים הכל.

זה לא עושה לי טוב

"הנעורים שלי קרו רגע לפני התפוצצות האינטרנט", מספר יעקב, מדריך טיולים, בן 36, נשוי ואב לבנים ובת. "היו לנו כמה קלטות וידאו שרצו בין חברים, בכל פעם כשלמישהו מאיתנו היה בית ריק. אחר כך גם תמונות וגיפים על דיסקטים נוסטלגיים של 1.4 אינץ'. כשגדלנו והלכנו לצבא, היה ברור שחלק מהפק"ל בחדר "של בנים" הוא קלטת פורנו אז נסענו לקנות לנו אחת ועשינו עניין גדול מצפיה משותפת יחד עם בנות הגרעין שלנו. לא זוכר רגע מדויק שבו הפסקתי לצפות לחלוטין כהחלטה, ככל שבגרתי הרגשתי שהחשיפה לפורנו עושה לי לא טוב, משרתת סיפוק נקודתי אבל משאירה אותי עם תחושה ריקנית שהלכה והתגברה ככל שנחשפתי לפורנו קיצוני יותר. לפני קרוב לעשר שנים החלטתי שאני באמת לא רוצה נגיעה בחומר הזה. בעיני יש כאן אמירה על תיקון עולם ואמירה על שמירה אישית של מוסר והיגיינה נפשית".

מה קורה שהפורנו הופך לנושא השיחה בסביבתך?

"גם אם אני משתדל לא להשתתף בשיחות על פורנו, אני ממש מקפיד לסמן את הנושא כבעל חשיבות, מעיר בכל דיון (לדוגמא: בקשת המלצה על אתר פורנו איכותי בקבוצת גברים גדולה בפייסבוק) ולא חושש מעימות. ומהר מאוד זה כן הופך לעימות מכיוון שיש גברים שחשים חובה להגן על זכותם הקדושה לאונן מול סרטים כשנשותיהם ישנות בחדר ליד. על פי רוב הגברים מגיבים בזלזול או בעלבונות, מה גם שאני טבעוני אז בעיניהם אני בכלל לא גבר. אני חושב שעדיין יש מעט מדי גברים ששותפים לאג'נדה שלי".

תחושה ריקנית שהלכה והתגברה ככל שנחשפתי לפורנו קיצוני יותר

"שיתוף פעולה עם פורנו כמוהו כצריכת זנות מבחינתי, יש לי בנים מתבגרים ובת צעירה ולא הייתי רוצה שעולמם המיני ינוהל לפי הקווים ההולכים ומקצינים של תרבות הפורנו. אני עובד עם בני נוער רבים ובין לבין אני שומע לא מעט על עולם הפנטזיה של הבנים בני ה-17-18, על תפיסות מעוותות של גבריות ונשיות שאוכלות את חדוות הגילוי וההנאה הפשוטה שעשויה להיות להם".

מעורר בי תחושת גועל

בר שקד, בן 27, מאמן גברים להצלחה בתחום הזוגיות מהוד השרון טוען שאחד היתרונות הגדולים ביותר מאי צפייה בפורנו הוא השחרור מהקיבעון של דפוס הסקס, כפי שהוא נראה בסרטים פורנוגרפיים. "נחשפתי לראשונה לפורנו בגיל 12. הספקתי לצפות חצי דקה בדיוק, יחד עם חבריי לכיתה בהפסקה ומיד תייגתי בשביל עצמי את התופעה כמשהו רע ומגעיל. בשנים האחרונות, כאשר יצא לי להיות נוכח במקום בו צופים בפורנו, בעיקר הגבתי לזה בצורת גיחוך. האקט נראה לי מאד מכני ואלים ומיד מעורר בי תחושה של גועל".

אנשים מאמינים לך שלא צפית בפורנו?

"רוב הגברים לא מאמינים לי שאני לא צופה, נשים יותר פתוחות לאפשרות כזאת שיש גברים שלא צופים בפורנו ואילו אקסית שלי, אחרי ששכבנו לראשונה הייתה מאד מופתעת שאני גונח. לא הבנתי מה מיוחד כל כך בזה ואז חקרתי את הנושא וגיליתי שרוב הגברים לא גונחים, בניגוד לאינסטינקט הטבעי, בגלל הדפוס שהם העתיקו מהפורנו. בגדול, אני חושב שהסקס שלי טוב ואותנטי יותר בזכות אי-צפייה בפורנו. בפעמים שאני מאונן, אני משתמש בדמיון של עצמי ומשחזר את החוויות שעברתי."

הגברים לא מאמינים לי. בר שקד

אצל אורי, בן 23, עוד רגע סטודנט לפסיכולוגיה, הפורנו שיחק תפקיד מהותי בעיצוב תפיסת המיניות שלו כנער מתבגר. "עם הזמן הפחתתי את המינון עד שהפסקתי לגמרי", הוא משחזר. "זה היה תהליכי, בדיוק כמו ההבנה שתופעת הפורנו עצמה פסולה. הפסקתי כי הרגשתי שזה מצג שווא שלא מייצג חוויה מינית אינטימית אמיתית. בהמשך התחדדה לי ההבנה שזהו מוצר שמשמר את תרבות האונס, ההשפלה, הניכור והאלימות. בעיני פורנו אפילו מסוכן במה שהוא מייצג ומלמד את הצופה. כאשר הנושא עולה בשיחות, הייתי שמח להיות נחרץ יותר, אבל מטבעי אני ביישן ורואה את הנושא כרגיש ומביך. לא פוסל שעם השנים אאזור אומץ, כדי להיות יותר תקיף וחד משמעי. מצד שני, עם אחת מבנות הזוג הנושא עלה בשלב מתקדם בקשר וזכיתי ממנה להערכה שחיממה את לבי".

תהליך שנמשך עד היום

"אני צפיתי בפורנו שנים ארוכות, כמו כל גבר שאני מכיר בעצם", כך מתחיל מתן סנדלר, בן 32, איש הוראה והדרכה מבאר שבע את סיפור הגמילה שלו. "ראיתי פורנו מגילאי העשרה. כשהפכתי לנער האינטרנט התחיל להיות חלק גדול מהחיים אבל בהתחלה, בגילאים 14-16 עוד לא היה אינטרנט מהיר אז זה היה בעיקר תמונות וכאלו. כשהורדת סרט פורנו זה היה ממש "פרויקט" והיה צריך סבלנות אבל ברור שכולם עשו את זה והחליפו ביניהם סרטים. הפסקתי לראות פורנו רק כשכבר הייתי סטודנט לתואר ראשון למגדר, בן 25. בשיעורים דיברו לא מעט על החפצה בכלל ועל פורנוגרפיה בפרט. והרגשתי שאני צריך להפסיק, זה התחיל תהליך ארוך שממש בחנתי את המיניות שלי והייתי ממש נחוש לעשות זאת".

והצלחת באמת להפסיק?

"להפסיק לראות פורנו זה עוד היה החלק הקל. אבל להפסיק לראות פורנו לא אומר שהפורנו לא נמצא עדיין אצלך. במשך כל שנות הגדילה, בשנים האלו שאתה רק מתחיל להבין מה זה סקס הוא מופצץ בדימויים פורנוגרפיים. פורנוגרפיה נמצאת בכל מקום כמעט גם כשאתה לא צופה בה. כל פרסומת כמעט מראה אישה חצי ערומה בתנוחות פורנוגרפיות. הפרסומות מזמן כבר מתכתבות במודע עם פורנו.

במשך המון זמן לא ידעתי איך להוציא את זה ממני, הרגשתי שאני ממש אחוז "דיבוק". לקח לי הרבה שנים לחיות בשלום עם עצמי ולהבין שיש דברים שפשוט יישארו ככה וזה כבר חלק ממני.  כמובן, להפסיק לראות פורנו זה חשוב מאד, אבל "השריטה" שנשארת לא תעבור. אתה רוצה לעשות את כל הדברים שאתה רואה שם אבל כשאתה עם מישהי שאתה אוהב אתה חושב "וואי אני לא אעשה את זה לה! זה הרי דפוק". ואז מה? יש מלא גברים שלא גומרים בסקס וממש קשה להם עם זה כי הם לא מצליחים לעשות את הסקס שהם רוצים, זה שהוא כמו בפורנו. וגם אני הייתי שם וכשקלטתי עד כמה זה חלק גדול ממני, המצב היה מלחיץ. הבנתי שאחד הדברים הכי אינטימיים בחיים שלך ממש עוצבו על ידי חבורה של אנשי עסקים שעושים כסף גדול איפשהו.

התהליך הזה נמשך אצלי במידה מסוימת עד היום. לפעמים יש לי מעידות אבל זה באמת לא העניין הגדול. תכלס, העניין הגדול זה להמשיך ולנסות להבין איך המיניות שלי עדיין פורנוגרפית, מה אפשר לעשות עם זה ואיך לומדים  לעשות סקס אחרת, סקס עם תקשורת ועם הבנה ולא סקס עם איזה אובייקט שנמצא שם מולך".

גמילה מתועדת בפייסבוק

"התחלתי לצרוך פורנו באופן סדיר בתחילת שנות העשרים, ועד לפני כשלוש שנים צרכתי פורנו באופן תדיר, לרוב כל יום", מספר לולו גרינבוים, רווק, בן 34, עוסק בגיזום וכריתת עצים בעמק חפר ומודה שהיה מכור. "לפני כשלוש שנים החלטתי להתחיל להיגמל, ומאז עברו עליי מספר תקופות נקיות מפורנו, לפעמים כמה חודשים ברציפות אפילו.

"ההפסקה הראשונה הייתה מידית, פשוט החלטתי שמאותו יום אני מפסיק ושיתפתי בפייסבוק את התהליך. אני טיפוס די טוטאלי ולכן הקונספט של להפחית לאט-לאט לא ממש קסם לי, רציתי להפסיק לגמרי לעד. עדיין יש לי מעידות (לפעמים יותר ולפעמים פחות) אני עדיין לא מוותר על השאיפה לסיים עם צריכת פורנוגרפיה לגמרי. זה מאוד דומה לשאיפה שלי לא לצרוך מוצרים מין החי, או לא להשתמש בכלי נשק".

תיעד את הגמילה מפורנו ברשת. לולו גרינבוים

גרינבוים מגלה שבתקופות כשהוא נקי מפורנו, הוא מרגיש הרבה יותר טוב פיזית, רגשית ומנטלית. "הסיבה שאני שואף להיגמל מההתמכרות שלי מורכבת מכמה נקודות, לא לפי סדר חשיבות: אני לא מעוניין לשתף פעולה עם ההתמכרויות שלי, אני מבין שאני פועל מתוך דחף שמרגיש בלתי נשלט ולכן זה עוד יותר מדרבן אותי להיפטר מזה. אני שואף לפעול בחיי מתוך מקום של הבנה של מה שהכי נכון. אני מעוניין לתמוך בנשים בפרט ובכל המגדרים בכלל. עברתי תהליך פנימי מאד מורכב וחקירה תאורטית של חיי. גיליתי מאבקים סמויים מן העין, מאבקים בהם הרגשתי צורך לקחת חלק, בתור גבר לבן. עצם קיומו של סקסיזם הוא שלילי בעיני, אפילו שאני אמור להרוויח ממנו. בנוסף לגמילה, אני גם פועל כדי להשפיע על אחרים, לגרום לשינוי תודעתי. הובלתי לא פעם קבוצות של גברים נגמלים מפורנו, השתתפתי בסדנאות שונות. כאמור, הנושא חשוב לי מאד וכמובן אחת הדרכים היא לשתף את ספירת "הימים הנקיים שלי" בפייסבוק. כאשר אני מאונן בתקופות נקיות, בהתחלה אני פשוט משתמש בזיכרונות נעימים מהעבר, אחרי תקופה מסוימת אני עובר שלא בהכרח במודע מזיכרון לדמיון, אך לאחר מכן הגירויים לא מספיקים ואני נאלץ לחשוף את עצמי לחומרים שלא נחשבים פורנו קלאסי, אבל די ברור שמטרתם היא לעורר מינית – תמונות מאינסטגרם, פייסבוק, אתרי היכרויות. כרגע אחרי השלב הזה אני בדרך כלל מידרדר חזרה לפורנו. בדרך כלל כדי להתחיל את הספירה מחדש אני זקוק למעבר דירה או שינוי משמעותי בחיים".

תהליך הגמילה הפומבי שלך מעורר הזדהות ומזמין אחרים להצטרף. האם יש גם תגובות שליליות?

"גברים לעתים קרובות כועסים עלי שאני מוציא שם רע לפורנו ומכליל, הרי יש פורנו 'טוב'. אבל ההפתעה הגדולה ביותר תמיד נרשמה כאשר הבינו שאני מוכן לדבר בגלוי על הנושא. הרבה פעמים דווקא בזכות זה האווירה התרככה, ידעתי שלמשל, נשים שמאזינות לי, מרגישות נעים יותר כאשר יש מישהו שמתייצב חד משמעית לצידן".

"נחשפתי לפורנו בגיל די צעיר, בערך כשהייתי בן 11. במשך שנים הייתי צופה אדוק ואפשר לומר אפילו שהייתי מכור לזה. אחרי שיחות רבות שהיו לי על הנושא עם שותפותיי לדירה ועם נשים אחרות חלחלה בי ההבנה שאני רואה נשים בצורה מעוותת. החלטתי לנסות להפסיק לצפות בפורנו וראיתי שככל שעובר הזמן, אני יותר ויותר מצליח לראות נשים בצורה שלמה ולא כאובייקט. עם הזמן למדתי כמה ניצול יש בתעשיית הפורנו מה שגם עודד אותי לא להמשיך לצפות. הדרך הטובה ביותר להמחיש את עיוות החשיבה הזה מתבטאת בסיפור שקרה בצבא. היה לנו תרגיל בבסיס והגיעו כל המילואימניקים לדורותיהם של היחידה. חלק הביאו מלא חטיפים, חלק הביאו מלא בשר ומנגל ואחד מהם הביא קופסת קרטון מלאה כולה בקלטות פורנו. ישבנו כל היום במועדון של היחידה וצפינו בפורנו במשך כמעט שבוע. בשבת כשישבנו בחדר האוכל והגיעה חיילת עם האוכל, אחרי שהלכה חבר שאל אותי "גם אותך זה הפתיע שהיא לא הייתה ערומה?"

ככל שהפורנו היה יותר מגעיל, כך נחשבת ליותר קשוח

"כשהייתי צעיר, בחטיבה ובתיכון, צפיתי הרבה בפורנו", מתוודה אורן, רווק בן 28, נמצא בשלבי סיום הדוקטורט שלו. "אני לא באמת יודע איך זה התחיל, אבל איפשהו שם בח' או ט' כמעט כל אינטראקציה שהייתה לי עם בנים בני גילי כללה דיבור על פורנו. היינו, אני והחברים שלי, רחוקים מאוד מכל פעילות מינית אחרת, ואולי דווקא בגלל זה שיחות על אוננות ופורנו היו כל כך נפוצות. היה בזה משהו מרגש, תחושה שאנחנו משיגים משהו שאנחנו לא יכולים להשיג בשום אופן אחר. בתקופה ההיא פורנו היה חלק ממה שהפך אדם למגניב, ומי שהבין בפורנו וידע לדבר על סוגים שונים של זיונים, ואיך קוראים לכל מיני קטגוריות שונות בפורנו היה הכי מגניב. כמובן שגם אז היה ברור לי (ולרוב החברים שלי) שזה לא באמת ככה בחיים האמתיים – אבל זה לא שבאמת ידענו שום דבר אחר. בדוגרי בשנים ההן אפילו אם לא הייתי מחפש פורנו הוא עדיין היה בכל מקום – נגיד היו ילדים מהכיתה שהיו רואים פורנו בזמן שיעורי מחשב, או לפעמים כשהיינו יושבים במרכז המסחרי היינו מסתכלים על הכותרות של פורנו במכונות וידאו. הדבר הכי מגעיל היה כל מיני מסיבות צפייה שבהן לא רק שראיתי פורנו עם עוד אנשים, אלא אנשים היו מנסים להגעיל אחד את השני עם קטעי הפורנו הכי דוחים שהם יכולים למצוא. ושוב, מי שיכל לשרוד הכי הרבה פורנו מגעיל היה כביכול היה קשוח הכי מגניב".

בתקופת ההתבגרות פורנו היה חלק ממה שהפך אדם למגניב

ועדיין למרות הגועל המשכתם לצפות?

"הפסקתי לצפות בפורנו כמה שנים אחרי שסיימתי את התיכון. זה היה תהליך איטי, שבלי שום ספק קרה בעיקר בגלל שנחשפתי יותר ויותר למחשבה פמיניסטית וקווירית, ודיברתי עם נשים (פמיניסטיות ולא פמיניסטיות) על האופן בו הן חוו פורנו בחיים שלהן. כל הדברים האלו גורמו לי להבין שלמרות שכל החיים שלי החשבתי את עצמי פמיניסט, בתור נער סטרייט התנהגתי בהרבה אופנים בעיתיים ואפילו רעילים. הרעילות הזו הייתה בכל מיני מישורים של החיים שלי, אבל הכי הרבה בסקס ובדיבור על סקס. ומרגע שהבנתי שיש בי את הרעל הזה, ושהרעל הזו קשור לסקס, לא היה קשה להגיע להבנה שהוא קשור גם לאופן בו הפריצה של פורנו לחיים שלי העבירה אותי מחוסר ידיעה לגבי מה זה סקס למעין ידיעה קטלוגית נרחבת של איך סקס נראה בפורנו.

"אז ככה לאט-לאט התחלתי לשים לב לדברים בפורנו ולחשוב עליהם – לפעמים תוך כדי צפייה ולפעמים אחרי. נגיד הבנתי שאני לא יודע להבדיל בין פורנו שיש בו ניצול ובין פורנו שכולם משתתפים בו בהסכמה וברצון. כמה פעמים מצאתי את עצמי תוהה האם בעצם האנשים שאני צופה בהם, במיוחד הנשים, בעצם שונאות את מה שהן עושות מול המצלמה. או נגיד, בשנים האלו, התחלתי יותר ויותר לשים לב לכך שהסקס שמוצג בפורנו ממורכז כולו סביב חדירה, סביב האופן בו סקס נראה (ולא האופן בו סקס מרגיש), וסביב אלימות וחוסר קשב בין השחקנים (שבכל זאת, מקשיבים יותר לבמאי ולצוות מאשר אחד לשני). מפה ומשם, פורנו פשוט נהיה לא נעים. ויותר מזה, כשחשבתי על בעיות שהיו לי דאז, הרעל ההוא, או חוסר הביטחון העצמי שהיה לי עם הגוף שלי ואיך אני מתנהג בזמן סקס, או התחושה שאני רוצה "להצליח" בסקס אפילו יותר משאני רוצה לעשות סקס - גם אם לא יכולתי להסביר את זה אחד לאחד, הייתה לי תחושה שהדברים האלו קשורים לפורנו שצפיתי בו. אז ככה הפחתתי והפחתתי בצפייה בפורנו, ואז מתישהו הבנתי שזה כבר נהיה משהו שאני לא עושה. אני מאד שמח להודות שגם גברים אחרים בסביבה שלי שותפים לדעתי ואני מקווה מאד שמדובר כאן בטרנד מרענן וחיובי בהחלט".