טריאטלון נשים זו מטרה עם משמעות
גם אתן יכולות. כן כן, להשתתף באירוע בטריאתלון הנשים ה-27 שיתקיים במרינה בהרצליה. גם לעשות ספורט וגם להרגיש חלק מהקהילה הגדולה של נשים. תשמעו סיפור
זה קרה לפני כ-20 שנה. יום שבת בבוקר, שפת הים של חוף הרצליה, ואני רואה קבוצה ענקית של נשים מוזרות רצות על החוף, אש בעיניים, מדבקה גדולה עם מספר מודבקת להן על בגד הים, והן שועטות קדימה. זה היה עוצר נשימה לראות נשים מכל הגדלים, רזות. שמנות, גבוהות נמוכות, צעירות וגם סבתות שרצות עם הנכדים, וכולן רצות. להזכירכן בימים אלו לא ידעתי מה זה טריאתלון, לא עסקתי בספורט שגם לא היה מפותח במחוזותינו. זה היה המראה היה הכי ביזארי, אבל הוא עשה לי משהו בלב. כשראיתי את הסבתא המאושרת עם הנכדים שמלווים הבנתי שהכול בראש ושהכול אפשרי. הרגשתי שגם אני רוצה להיות חלק מזה. מהספורט בכלל ו"טריאתלון נשים" בפרט.
שנים האמנתי שספורט מזיק לבריאות. עד שיום אחד במסגרת עבודתי, נקבעה פגישה עם רשת האופנה קסטרו. כיאה לפולניה מחונכת הכנתי כיבוד ולחדר נכנסה בחורה רזה רזה בלי גרם אחד של שומן. "אני לא אוכלת את דברים האלה" היא אמרה לי "יש לי מרתון עוד חודש"!!! "מרתון??" שאלתי המומה. כי מי שמע על מרתון באותם הימים? המונח איש ברזל לא היה קיים בשפה העברית, אנשים לה היו מודעים ולא עשו ספורט.
הסתקרנתי, ולמחרת כבר הצטרפתי לקבוצת הספורט "אנדיור". "רק לחודש ניסיון" אמרתי לעצמי. התחלתי ושכחתי לעצור. 15 שנים מאז שהספורט הוא שגרת חיי. ואת טריאתלון הנשים, ההוא שראיתי על חוף הים של הרצליה, ממש לא שכחתי.
מזה 15 שנה שאני משתתפת באופן קבוע בטריאתלון הנשים וכל שנה החוויה עוצמתית מחדש.
מהו טריאתלון
מרוץ המשלב 3 מקצי ספורט: שחיה, רכיבה על אופנים, וריצה לקינוח. בד"כ בטריאתלון 2 מסלולי תחרות, המסלול הארוך "האולימפי", והמסלול הקצר - "הספרינט". בטריאתלון הנשים קיים רק מסלול ה"ספרינט" הוא המסלול הקצר, ולצידו "המסלול העממי" שהינו בלעדי רק לתחרות זו. קל יותר, קצר יותר וידידותי למשתתף. כזה שגם אם אתן לא מאמינות שאתן יכולות, הוא מושלם עבורכן. תזכרו שהמטרה היא להשתתף ולחוות משהו אחר ועוצמתי.
מה אורך המסלול?
מסלול הספרינט כולל שחיה של 750 מטר, רכיבה על אופניים 20 ק"מ, וריצה בת 5 ק"מ. המסלול העממי כולל שחיה לאורך 500 מטר, כאשר את החצי הראשון הולכים במים ומשכשכים ואת השאר שוחים אחרי המובילה, רכיבת אופניים של 10 ק"מ, וריצה של 2.5 ק"מ. בקטנה.
למי שחוששת שזה ארוך וקשה מדי, אפשר לעשות "שלשה" בה כל אחת מהמשתתפות לוקחת חלק בענף אחד. אחת שוחה, השנייה רוכבת, והשלישית רצה. כך המאמץ קטן יותר, מתחלקים עם חברות, עם הבנות, או הנכדות. ותחושת הביחד מתעצמת.
מה המיוחד בטריאתלון הנשים בשונה מטריאתלונים אחרים?
זה אירוע רק לנשים. הוא קם לזכרה של תמר דבורסקין שנהרגה במהלך אימונים שעשתה לתחרות.
זה היה לפני 25 שנה במהלך אימון אופנים על כביש החוף. רכב פגע בה והיא נהרגה במקום. הוריה, סוזי ודני הנציחו את זכרה דרך האהבה הגדולה שלה, הספורט, עבורם זה פרויקט חיים להעצים את הספורט בכלל ובקרב הנשים בפרט. לפני 3 שנים נפטרה סוזי ממחלה קשה, ושמו של הטריאתלון הוסב ל"טריאתלון הנשים ע"ש תמר וסוזי דבורסקין".
עבורי, סוזי הייתה חברה. ג'ינג'ית עם תלתלים, אמריקאית מלאת מרץ שלעולם לא עייפה. גם כשהייתה חולה והמחלה התפשטה בגופה היא לא וויתרה. היא הייתה הפרטנרית שלי לשחייה, עשרות משחים עשינו ביחד. הייתה לנו שפה משלנו במים, מבט בעיניים, סימנים עם האצבעות. זה היה כייף גדול לשחות עם סוזי.
היא הייתה הרוח החיה של האירוע ורתמה את כל החברים בעיר מגוריה רעננה, ואת החברים הספורטאים. כולם התנדבו והתייצבו כל שנה לתרום את חלקם. בימיה האחרונים הספקתי לבקר אותה, והיא רק רצתה להספיק לארגן את הטריאתלון הבא, לוודא שיש מספיק פרסים לזוכות. כזו הייתה סוזי.
זו התמונה האחרונה שלי עם סוזי, במשחה "פורט טו פורט" בתל אביב, 4 ק"מ שחייה של אושר צרוף.
טריאתלון הנשים הראשון שלי
אני זוכרת את הטריאתלון הראשון שלי. לא ישנתי כל הלילה מהתרגשות. הלכתי לישון עם צ'יפ המדידה על הרגל כדי שלא אשכח. כשהגעתי לכניסה זה חלחל בי. זוכרים את המשוגעות שרצו על חוף הים לפני 20 שנה? זה בדיוק אותו דבר. המון נשים! רק נשים! כולן מחייכות, מפרגנות, עוזרות לחדשות, הרגשה שזר לא יבין זאת.
שמתי את האופנים בשטח ההחלפה שהוא אזור סטרילי רק לאופניים. עם סיום השחייה יש להגיע לאזור זה, לאסוף את האופניים ולצאת למקצה השני של הרכיבה. יש לשנן סימנים בשטח שיעזרו למצוא את האופניים כשיוצאים מהמים כי מההתרגשות אפשר להתבלבל, פרשתי מגבת קטנה וצבעונית שתעזור לי לזהות את המקום מרחוק, חטיף אנרגיה קטן לחיזוק האנרגיה, ויצאתי לדרך.
הנה דבר שלא ידעתן על השילוב בין שחייה ונשים. חשבתן שנשים עדינות? מניסיון, נשים מרביצות הרבה יותר חזק מגברים. אני מתכוונת לרגע כשכולן מזנקות למים ביחד. דמיינו מכונת כביסה עם 50 נשים ביחד. זו התחושה. ואחרי כמה דקות משתרר שקט, כל אחת תופסת את מקומה ב"פאזל האנושי" הזה, וכשאני מסיימת ויוצאת מהמים החברים מעודדים, אני מרגישה קלה, ורצה לכוון האופניים אותם אני מוצאת בקלות ע"פ הסימנים שזכרתי. ומתחיל השלב השני - הרכיבה על האופניים. 20 ק"מ בכל הכוח. אסור לוותר אני אומרת לעצמי, מדוושים, מתנשפים ומסיימים. מחליפים לנעלי ריצה, ויוצאים למקצה השלישי - הריצה.
תחרות זה תמיד קשה. וטריאתלון קשה שבעתיים. חם, הרגליים עייפות, למי יש כוח עכשיו לרוץ בשדות החשופים לשמש בתוספת עליה קטנה לעיצוב האישיות. אני רק רוצה לסיים, להרים רגלים, ולראות את שער הסיום. ואז זה קורה. התחושה של התרוממות רוח. משהו עוצמתי שמאחד קבוצה כל כך גדולה של נשים. אירוע מכונן עם מטרה משמעותית של העצמה נשים. את הכאב, החום והסבל ממש לא זוכרים, האנדרופילים עובדים ולי יש חיוך שגם עם מיץ לימון לא ניתן למחוק. והתוצאה? פחות חשובה. התוצאה היא רק בונוס. הדגש על ההישג האישי שיכולתי למרות הקשיים.
אז איך מתחילים?
חשוב לזכור שלא חייבים להיות ספורטאיות, בטח לא מקצועיות. שלב ראשון הוא לרצות. הליכה עם השכנה בערבים זו התחלה מעולה. במקום פעם בשבוע נסו פעמיים. במקום רק ללכת שלבו ריצה של דקה אחת על כל 5 דקות הליכה. לאט לאט תגדילו את טווח הריצה ותראו כמה שהגוף מתרגל ומהר. ומה עם השחייה? אתן לא יודעות לשחות? אין בעיה, כנסו לאתר הטריאתלון והשאירו הודעה שאתן מחפשות פרטנרית. יש המון כמובן שמחפשות. קל למצוא שחיינית. ואם אתן כן יודעות לשחות אבל מפחדות? כנסו לאתר ובדקו מתי יש אימונים בים הפתוח למשתתפות, האימונים חינם ללא תשלום. ואופניים? אפשר לשכור במקום, אפשר גם לבוא עם האופניים של הבן של השכנה, הכול אפשרי.
תמיד לזכור שלא באתן לנצח באתן להשתתף. יש מצב שבאולימפיאדה הקרובה כנראה שלא תשתתפו, אז ממה לחשוש? תיהנו, תחייכו ותפרגנו לעצמכן, כי כמו שסוזי תמיד הייתה אומרת "כל אחת יכולה".
השנה קיבלתי בונוס, התמונה שלי מופיעה בכרזה של התחרות, ומי לצידי אם לא מירב מילר האלופה.
טריאתלון הנשים ה-27, יתקיים ב-12.6.2021, מקווה לראות אתכן.
להרשמה לטריאתלון נשים ולאתר Www.women-tri.com
נגד אלימות כלפי נשים
כל פעילות בתחום היא מבורכת. והפעם זו רשת האופנה HOODIES בשיתוף המכינה הקדם צבאית "מנשרים קלו", היוצאת במיזם משותף - "את לא לבד" - במטרה לעורר מודעות לאלימות כלפי נשים ולנסות לסייע במקרים אלו.
הרשת הצמידה לכל הפריטים בקולקציית הנשים תווית בה מצוין המשפט "את לא לבד" יחד עם מספר טלפון חירום לדיווח על מקרי אלימות בנשים.
להשיג ברשת HODDIES, כן ירבו





React to WordPress