על זמן חרות והתחדשות

בס"ד

להיוולד כל בוקר מחדש- על זמן חרות והתחדשות.

אנחנו עסוקים הרבה בתכנון סדר יום בקביעת לוחות זמנים, אבל מעבר לכך, או יותר  נכון לפני כן קיימת הבעלות על הזמן במובן העמוק ביותר, לדעת להשתמש בו מתוך הבנה של מהותו ומתוך כך כיצד להתנהל בו באופן האישי וגם הכללי. מכירים את השיר של ריטה- עבד של הזמן זה השעון שמן הסתם? ....ובכן המהות של השעבוד כמו מהות החרות קשורות בבעלות על הזמן. עבד הוא אותו אחד שאינו אדון על הזמן שלו וזמנו נקבע לפי האחר ואז הוא כבול לתועלת ולרווחה, לא שלו אלא של האחרים. בן חורין הואזה שהזמן הוא "בבעלותו" הוא קובע כיצד יחלק אותו לתועלתו העצמית ולתועלת הזולת לפי רצונו ובחירתו.                                                                                                                       הרב צבי ברוידא ז"ל מסביר כי לא הזמן עובר על האדם, אלא האדם הוא זה הנוסע בזמן. לדוגמא: משבת הראשונה של בראשית- נקבע כמו מקום תדלוק רוחני- השבת. כל שבוע האדם מגיע לאותה תחנה, עם אותה השפעה של השבת הראשונה. כל זה מתרחש גם בחגים (מועדים). לדוגמא פסח- כל שנה אנו מגיעים לתחנת הגאולה של מצריים. זהו זמן בו אפשר לקבל השפעה של חירות אישית וחירות כללית. הקבלה מלמדת אותנו שציר התיקון של האדם הוא הזמן שהאדם נע בתוכו. הזמן פועל באופן מעגלי: שנה מלשון שניות, תקופה מלשון מקיף, חג מלשון לחוג, חודש מלשון התחדשות. האדם נע בתוך הזמן, והזמן היחיד שקיים הוא עכשיו - רגע ההווה.

תתחדש....

המילה חודש משמעותה היא התחדשות, כלומר, בכל חודש ישנה האפשרות להתחדש  כל אחד ואחת בחלקים שונים של חייו על מנת להתקדם בהם ולממש את מהותו. ישנה הארה מיוחדת כל חודש והשפעה רוחנית מלמעלה ייחודית לזמן הזה, לכן כל חודש הינו עת רצון לחידוש ולהתפתחות מבחינה אחרת, מסוימת בחיינו הרוחניים והגשמיים, אם נדע לפעול בצורה הנכונה בזמן המתאים ובנוסף מתי דווקא להימנע מלפעול נוכל לגייס את כל הכוחות ליצירת חיינו הרצויים והנכונים עבורנו. מכאן החשיבות של הכרת התוכן הרוחני והכוחות של כל חודששיכולים לעזור לנו בעבודה האישית ע"י רתימת הסגולות של החודש והשתמשות בכוחות שיש בו לטובתנו.

ראש טוב.....

על חשיבותו  של זמן ראש חודש אפשר ללמוד מהמקורות. ראש חודש נמנה בתורה יחד עם שאר המועדים שמקריבים בהם קרבנות מוסף לכבוד קדושת היום. ולמדו חכמים שגם ראש חודש נקרא מועד (פסחים עז, א). נהגו בו מעט קדושה והיו נוהגים לערוך בו סעודות (עפ"י שמואל א' כ). נהגו להקריב את קורבן השעיר בראש חודש, שהוא "ל?ח?ט??את ל?ה'". היסוד לעניין מבואר בתלמוד (חולין ס, ב), שבתחילה ברא הקב"ה שני מאורות גדולים, השמש והירח, אלא שבאה הלבנה וטענה לפני ריבונו של עולם, איך אפשר ששני מלכים ישמשו בכתר אחד. בכוונתה היה שיקטין ה' את השמש כדי שתמלוך היא לבדה. אולם אמר הקב"ה ללבנה: "לכי ומעטי את עצמך". אמרה לפניו: "לפי שאמרתי לפניך דבר הגון אמעיט את עצמי"? ניחם אותה ה' בזה שישראל ימנו על פיה את החודשים, וגם הצדיקים יקראו על שמה, ולא התנחמה. "אמר הקב"ה: הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח", ולכן נאמר "ו?ש??ע?יר ע?ז??ים א?ח?ד ל?ח?ט??את ל?ה'" (במדבר כח, טו). בכל המועדים מביאים שעיר לחטאת, אולם באחרים לא נאמר "לחטאת לה'". עניין זה עמוק מאוד, ובפשט אפשר לומר כי מיעוט הלבנה מבטא את החיסרון שיש בבריאה, את הירידה שיורדת הנשמה בהגיעה לעולם הזה, ואת כל הנפילות שיש לאדם בעולם. אולם כל הירידות והחסרונות הללו הם לצורך עלייה, שמתוך ההתמודדות עם הקשיים נזכה להגיע לבסוף למדרגה גבוהה יותר. זה עניינו של ראש חודש, להראות איך מתוך התמעטות הלבנה שנגרמה בעטיו של החטא והקטרוג צומחת התחלה חדשה.

ראש חודש הינו התמצית של החודש, השורש, בו אנו לומדים באיזה "ראש" עלינו להיות בחודש זה. זהו זמן טוב להתחלות חדשות ותשובה, ויש בו שמחה עמוקה,  גם אם זו נסתרת קצת, כי אנו בתוך התהליך ועדיין לא רואים את הלבנה במילואה (או שוכחים שהיא איננה אולם בעצם תמיד ישנה).

זמן אישה...

מסורת עתיקה ביהדות, מתייחסת לראש חודש, כזמן מיוחד עבור הנשים, כמעין יום חג שלהן. עדות שונות פיתחו מסורות שונות של מנהגים נשיים לראש חודש שיוצרים אווירה חגיגית ומיוחדת ליום או היומיים האלה. לדוגמא: לערוך סעודה חגיגית, הדלקת נרות ומסורת החביבה עליי באופן אישי במיוחד להימנע מעשיית מלאכות קשות בבית למשל כביסה. מנהג זה אף נקבע להלכה בשולחן ערוך.                                                                                                                             מדוע אם כן זכו הנשים ליום החג הפרטי הזה, מעין חצי יום טוב?                                                    רובם של ההסברים מדברים על כך שהנשים לא נטלו חלק במעשה עגל הזהב יחד עם הגברים וכן על כך שמיהרו למסור את תכשיטיהן לעשיית המשכן. טיעון נוסף שמובא על ידי הרב יצחק מוינה בספר שלו "אור זרוע", נותן הסבר מכיוון אחר. ראש החודש הוא חג הנשים כמקביל למחזוריות הירח.  "...בכל חודש וחודש האישה מתחדשת וטובלת וחוזרת לבעלה והיא חביבה עליו כביום החופה. כשם שהלבנה מתחדשת בכל ראש חודש והכול מתאוין לראותה... ולכך הווי ראש חודש יום טוב של נשים."

זמן זה מאפשר לנו ליצור חיבור ודיאלוג בין המסורת היהודית שלנו עם הנקודה הנשית הייחודית שבו וגם עם הטבע. ראש החודש כזמן מיוחד לנשים מעניק לנשים זמן לעצור מעט מהפעולות הרגילות, האוטומטיות, לחדש את  הקשר והדיאלוג עם עצמן עם מטרותיהן ורצונותיהן. אני מזמינה כל אחת לקחת את זמן הזה, יום או יומיים בחודש, לקחת הפסקה מהמרוץ של הצריך והמוכרח, מהשגרה של מלאכות הבית, ולנצל את הזמן הזה לעצמך וליחד נשי, בין הדורות במשפחה, עם חברות. ביחד אשר הוא משמעותי ומעצים כל אחת ואחת. נעצור מעט וניצור לעצמנו קצת יותר זמן להתבונן, ללמוד על עצמנו ועל החיים, לצחוק ופשוט ליהנות- להתחדש. להתמלא.

__________________________________________________________

הכותבת- רבקה הירש מאמנת אישית וקבוצתית הוליסטית לנשים בגישה יהודית.                   מנחת "אשיחה" מפגש נשים לראש חודש. להאיר את הזמנים המתחלפים.מיקוד לעבודה פנימית ותרגול מעשי לפי מהות החודש והאנרגיה שלו.ניפגש ביחדכל ראש חודש,לחברותא- להתאמן, לצמוח,לבקש, להנות, להתעצם ולשתף