מבוא לביסקסואליות
נשאלתי שאלה בפוסט על ביסקסואליות ואהבה והיות שאני מניחה שהרבה אנשים תוהים לגבי התוכן שלה, החלטתי לענות לה "כמו שצריך", כלומר בפוסט.
שואלת המגיבה:
היי,
אני עושה עבודה בנושא ביסקסואליות,
יש משהו אחד בסיסי שאני לא מבינה, באמת אפשרי להיות דו? את מגדירה את עצמך כדו, זה אומר למעשה שאת נמשכת גם גברים וגם נשים באותה מידה? את תוכלי להתחתן או להיות בזוגיות רצינית עם גבר ולהיות מאושרת? ולהפך גבר שמגדיר את עצמו כדו- יכול להיות עם אישה בזוגיות או להתחתן ולהיות מאושר? או שזה למעשה העמדת פנים מתוך פחד להסתכל לחברה ולעצמו ולומר אני הומו/לסבית ולא דו?
אשמח אם תעני לי על שאלה בסיסית זו,
תודה מראש 'me'
האם באמת אפשרי להיות ביסקסואל/ית? התשובה הקצרה היא: כן
התשובה הארוכה היא: כן, וניתן גם להגיד שעצם השאלה "האם באמת ניתן להיות X "היא חשודה. זאת משום שהיא נוטה לעלות רק כלפי זהויות שאינן מקובלות חברתית. למשל, לעולם לא נראה את השאלה "האם באמת אפשרי להיות הטרוסקסואל/ית?" מועלית באופן רציני.
גם לעתים רחוקות נראה את השאלה "האם באמת אפשרי להיות לסבית/הומו?", וזאת למרות שלפני תנועת השחרור ההומו-לסבית, לא היה מקובל לחשוב שאפשר "באמת" להיות לסביות או הומואים.
בימינו, השאלה "האם באמת אפשר להיות X " מופנית בעיקר כלפי ביסקסואליות/ים, פאנסקסואליות/ים, א-מיניות/ים ועוד קבוצות מיניות שונות. הטלת הספק בזהויות שלנו ? במקרה שלנו, בביסקסואליות ? מסמנת דבר אחד בלבד, והוא חוסר קבלה. לחוסר קבלה של ביסקסואליות יש מילה, והיא: ביפוביה.
ביסקסואליות זה אומר להימשך לנשים וגברים באותה מידה? לא.
ביסקסואליות מוגדרת בתור "פוטנציאל משיכה רומנטית ו/או מינית, לא/נשים מיותר ממין ו/או מגדר אחד, לא בהכרח באותה צורה, לא בהכרח באותה מידה ולא בהכרח באותו זמן". המשמעות של ההגדרה הזאת היא שביסקסואליות יכולה גם להיות משיכה לא/נשים ממינים וממגדרים רבים ולא רק לגברים או לנשים (לדוגמה, שלוש "מטריות זהות" כאלה, שאינן נכללות בסטנדרט החברתי המקובל של "נשים" או "גברים" הן טרנסג'נדר/ית, ג'נדרקוויר ואינטרסקס.
שווה לזכור גם שלא מדובר בזהויות יחידניות, אלא כל אחת מהן כוללת זהויות רבות אחרות. ביסקסואל/ית יכול/ה להמשך לכל כמות שהיא מתוך המגדרים הרבים האלה, החל משני מגדרים ועד אינסוף ? הכל תלוי באיש/ה הספציפי/ת ואיך היא חווה את הביסקסואליות שלה. בנוסף, ההגדרה הזאת אומרת שלא צריך להמשך לכל המגדרים בצורה שווה או סימטרית. מספיק שיהיה קיום של משיכה כלשהי ? לא משנה באיזו מידה, באיזו צורה, באיזו נקודה בזמן, האם היא מומשה או לא, האם היא פיזית, האם היא רגשית, וכן הלאה וכן הלאה. אם היא קיימת, אז זה ביסקסואליות.
מה שכן, שווה לציין שלא כל מי שמתאימ/ה להגדרה הזאת באמת קורא/ת לעצמו/ה ביסקסואל/ית. למעשה, לפי מחקרים, רוב הא/נשים שמתאימות/ים להגדרה הזאת לא מגדירות/ים את עצמן/ם בתור בי. חשוב מאוד לא ליפול לבורות של "התאמה להגדרות", ותמיד לכבד את ההגדרה של מי שנמצא/ת לפניך כפי שהיא מגדירה את עצמו/ה.
האם ביסקסואליות/ים יכולות/ים לחיות בזוגיות הטרוסקסואלית מונוגמית מאושרת?
התשובה הקצרה היא: כן. התשובה הארוכה היא: כן, אבל למה לנו?
אפשר להגיד שהדרישה להיענות לסטנדרטים חברתיים נורמטיבים היא דרישה להפוך את הזהות הביסקסואלית לפחות מאיימת עבור הסדר החברתי. אפשר גם להמשיך ולהגיד שהסדר החברתי, שמתבסס על הטרוסקסואליות נורמטיבית ועל מונוגמיה (מה שבקיצור נקרא "הטרונורמטיבי"), הוא מבנה דכאני.
בעזרת נישואין מהסוג הזה, נשמרת שליטה גברית בנשים ובילדות/ים, מצב שבו האישה תלויה בנישואין הטרונורמטיבים בשביל יציבות כלכלית, סטטוס חברתי ותחושת הגשמה אישית, תוך כדי שהעבודה שלה (בבית ומחוץ לבית) והמיניות שלה מנוצלת כדי לשמר מצב שבו גברים מקבלים פריווילגיות ונהנים משירותים שנותנות להם נשים (גידול ילדים, בישול, נקיון, סקס, וכן הלאה).
במסגרת הנישואין, נשים סובלות לא רק מניצול, אלא גם מאונס, תקיפה מינית ואלימות מסוגים שונים (הסטטיסטיקות מדברות על בערך 1 מ-7, וידוע שנשים רבות לא מדווחות). למעשה, מוסד הנישואים יכול להיות מוגדר בתור אחת הסכנות הגדולות ביותר שקיימות עבור נשים בחברה.
גם גברים נכלאים בתוך המבנה של נישואין הטרונורמטיבים, מכיוון שמופעל עליהם לחץ להיות יצרנים, להיות תחרותיים ולהצליח בשוק העבודה הקפיטליסטי, להיות המפרנסים העיקריים של המשפחה, להדחיק את רגשות הדאגה והאכפתיות שלהם כלפי ילדים/ות (היות והם צריכים לעבוד כל היום ולא יכולים לטפל בילדות/ים).
כלומר: אותו סדר חברתי שביסקסואליות אינה עונה עליו, ומאיימת עליו, הוא סדר שכולא א/נשים בתוך מבנים חברתיים שמזיקים להם, ובאופן ספציפי: פטריארכיה (שלטון גברי), וקפיטליזם (שלטון ההון). לא מיותר לציין גם שיש זהויות רבות אחרות שמדוכאות על ידי המבנים האלה, וגם מאיימות עליהם: לא רק ביסקסואליות/ים, אלא גם טרנסג/נדרים/ות, א-מיניות/ים, הומואים, לסביות, קוויריות/ים, אנשי בדס"מ ועוד רבות/ים אחרות/ים.
האם ביסקסואליות היא העמדת פנים מתוך פחד להזדהות בתור לסבית/הומו? לא, ולמעשה הסטטיסטיקות מראות שבמקרים רבים, ביסקסואליות/ים סובלות/ים מיותר (לא פחות) דיכוי מאשר הומואים או לסביות. ביחד עם הידע שרוב הא/נשים שעונות/ים להגדרה של ביסקסואליות לא מזדהות בתור ביסקסואליות, הייתי אומרת שהזדהות בתור בי מעידה לא על "פחד", אלא על אומץ.





React to WordPress