מצרחנות לצרכנות: תובנות לשנה החדשה
בימים האחרונים ניהלתי כמה וכמה שיחות עם אמהות ועם חברות על המצב. הקיץ האחרון היה סוער ונוצר הרושם שהנה אנחנו משנים את המצב, שהצלחנו לשנות לא רק את איך שאנחנו נתפסים בקהל צרכני אלא גם את דפוסי החשיבה שלנו כהורים.
הקיץ חלף והחורף הגיע ואיך חברה אמרה לי השבוע "אז מה יצא לנו שצעדנו ברחוב, שום דבר לא באמת השתנה".
אז זהו, שהרבה יכול להשתנות ולא צריך בשביל זה בלונים צהובים, ועשרות אמהות יחד איתך, ולא צריך אומנים על במות, אוהלים, ומבזקי חדשות כל מה שצריך זה החלטה אישית. אצלנו היא משפחתית.
מצרחה ? לצריכה.
מלבד מימוש של כל העצות הצרכניות שתמצאו בכל עיתון (ערכו רשימת קניות, פצלו קניות, מציאת מקום זול וכד') אנחנו החלטנו על מה אנחנו מוכנים לוותר.
ההחלטה על מה אנחנו מוכנים לוותר היא המשימה הפחות קלה. אנחנו החלטנו מה הגבול שלנו, המשפחתי הקטן, זה שאומר עד כאן, איזה מוצרים אנחנו לא קונים אם הם עולים מעל סכום מסוים, איזה מוצרים חשוב לנו המותג ואנחנו לא מוותרים על רכישה שלהם אבל מחפשים אותם במבצעים וגם ולא פחות חשוב במה אנחנו מפנקים את עצמנו.
וזה עובד.
רגע לפני ששולפים את ההסבר המנומק שהילדים מתעקשים, אני חושבת שזה בדיוק המקום שלנו כהורים להסביר ללמד.
ממש כמו שבקיץ הסברתי לגדולה (אוטוטו בת 5) למה אמא הולכת בראש צעדה, מה זה צדק חברתי ומה זה דמוקרטיה ולמה יש כל כך הרבה הורים וילדים איתנו, גם קניה בסופר הופכת לשיעור, שיעור בצרכנות שהבונוס שלו הוא שיעור בחשבון פשוט.
הסברתי לה שאנחנו עושים חושבים לפני כל קניה בגלל שיש הרבה דברים שעולים יותר מידי כסף, וקשה לנו לקנות הכול. אנחנו בונים ביחד את רשימת הקניות, היא בוחרת את מה שהיא רוצה שנקנה עבורה ועבור אחיה (והרי ברור שיש לה דעה מוצקה מה היא רוצה), מה צריך באמת ומה זה פינוק , וגם שפינוק מותר.
בקניות בהם היא נוכחת היא חלק אינטגרלי מחיפוש והשוואת המחירים, אנחנו מנצלות את זה גם לבחינה של מה עולה יותר ממה שזה סוג של שיעור חשבון פשוט שהופך להיות שיעור חשוב, אנחנו לומדות יחד מבצעים, וגם לומדות לוותר.
וזה לא פשוט. אבל אני באמת מאמינה שזה שיעור שהיא לא תלמד בשום מקום אחר.
אני באמת מאמינה שהיכולת שלנו לשנות היא גדולה שמספיק שכל אחד מאיתנו יעשה את ההחלטות הקטנות שלו, כל אחד לפי היכולות שלו, לפי הבחירות שלו ואז משהו ישתנה, בלי הפגנות, בלי עשרות אלפי אנשים וגם בלי פוליטיקאים בהווה או בעתיד, רק אנחנו וההחלטה שלנו. הארנק הפרטי שלנו.
טלי בריל בראש צעדת האמהות בראשון לציון
אם כל אחד מאיתנו יאמץ את זה, החברות פשוט ישמו לב לבד, הם יראו את זה בשורות התחתונות שמעניינות אותם וזה הרווח. הם יתעוררו ויתחילו להתייחס קצת אחרת, לא עוד הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם כמו ששלום חנוך כתב.
לא צריך לצרוח לא צריך לחכות לקיץ הבא, אפשר לעשות את זה כבר עכשיו





React to WordPress