מאת: מערכת און לייף

להיות אוטוריטת אופנה ומונופול בעל שם עולמי נשמע כמו דבר מחייב, אבל לעיתים נדמה שלא באמת צריך להשקיע בסחורה איכותית ומחירים שפויים, אלא במערך יחסי ציבור מושלם והעם כבר ינהור לבד לקופות. לא מסכימים איתי? תקפצו לבקר בחנות של H&M.

 

מאחר והעונה רק התחילה ואני אדם אופטימי מספיק כדי לחפש בגדים אופנתיים, מחמיאים ובמחירים שלא יגרמו למנהל הבנק שלי טיק עצבני בעין, קפצתי לבקר בסניף של H&M בעזריאלי (סניף הדגל). המטרה נשארה בעינה - אני מחפשת להרחיב את המלתחה שלי כך שתשרת אותי נאמנה לעבודה ותראה מספיק טוב כדי להמשיך ישר למפגש חברות או סיבובים בעיר.

 

בראש ובראשונה החלטתי לנסות את אגף סוף העונה במטרה לדוג מציאות שוות. לשמחתי, על ההתחלה צדה את עיניי חולצה כחולה עם עיטורים לבנים שנראתה לי מאוד נעימה, נוחה וגם טרנדית לחורף. על הסטנד הצמוד (כלומר וו ליד) ניצב לו בגאון שלט אדום גדול ועליו המחיר '59.90 שקל'. איזה אושר, הייתכן? אז זהו, שלא. בקופה גיליתי שהמחיר הנכון הוא המחיר שמצויין על הטיקט (149 שקל) ולא מה שכתוב על השלט כפי שהסבירה לי הקופאית. מסתבר שב-H&M החליטו לשלב בין מחלקות הסיילים והקולקציה החדשה ולהטעות את הצרכנים לגבי המחירים הנכונים של הפריטים. אפשר לטעון שלא מדובר במעשה מכוון, אבל - זה מאוד מרגיז. 

 

החולצה המדוברת. השארתי אותה בחנות

 

פרט לחולצה הזו לא מצאתי שום בגד שאהבתי בסייל: הכל צבעוני מדי, ילדותי מדי, מתאים יותר לנערות מתלהבות. אז המשכתי לטייל בין קולבי הקולקציה החדשה וראיתי מספר פריטים שאהבתי. מזמן כבר עשיתי לי כלל לא להסתכל על המחיר של הפריט לפני המדידה, כדי שהוא לא ישפיע על הדרך בה אני רואה איך הבגד "יושב" עלי. במידה ואני מחליטה שהוא מצדיק את הרכישה, אני אסתכל על הטיקט ואז אחליט אם מדובר בהשקעה מוצדקת. וכך עשיתי, ליקטתי את הפריטים שמצאו חן בעיניי ונכנסתי לתא ההלבשה. 

 

בראש ובראשונה המעיל השחור עם כפתורים כסופים גדולים, בעל מראה חצי צבאי חצי קלאסי. כבר דמיינתי איך אני "דופקת" איתו כניסה למשרד ומעוררת קנאה בקרב החברות. אז נכון, כשמדדתי אותו הוא היה קצת צר בזרועות, אבל מכירות את זה שאת משכנעת את עצמך בתא המדידה שאת ממש חייבת אותו, כי הוא בדיוק מה שחסר לך ושמקסימום תלכי עם חולצה דקיקה מלמטה כדי שתוכלי להזיז קצת את הידיים? אז בדיוק ככה שיכנעתי את עצמי שהוא פרקטי לגמרי וצריך להיות שלי. ואז הורדתי אותו והצצתי בתגית - 800 שקל. הייתי בהלם. למיטב זכרוני H&M אמורים להיות חברה זולה או לפחות סבירה. מעיל ב-800 שקלים אני יכולה גם לקנות אצל מעצב ישראלי מבטיח, ואצלו אני לפחות אדע שלא כל אישה שניה תקנה אותו והוא עשוי מחומרים הרבה יותר איכותיים. כמובן שויתרתי עליו.

 

המעיל המדובר

 

תהיתי אם המחיר זהה בכל המעילים, אז עברתי בין הסטנדים וצדתי מחירים. מסתבר שהמעילים המחממים באמת, ושנראים קצת יותר איכותיים מהרגיל, נושאים תג מחיר שנע בין 700 ל-900 שקלים. לעומתם, ראיתי עוד שני דגמים של מעילים קלילים ופשוטים יותר שעולים בסביבות ה-300 שקל, אבל באמת, אין שום הצדקה למחירים כאלה ברשת אופנה שאמורה להיות נגישה לכל אחד..

 

 

 

אחרי שהתבאסתי מהמעילים, צד את עיניי סריג קליל וכייפי. הוא הגיע במגוון צבעים ובחרתי למדוד את השמנת, כי הוא נראה לי הכי שמיש (יתאים גם למכנסיים כהים וגם לבהירים והוא לא שחור בנאלי). מדובר בסריג שמצריך גופייה מתחתיו (כי הוא סריג חורים ואני לא אלבש בגד שרואים בו את החזייה או את קו המכנסיים), והמחיר שלו בהחלט אטרקטיבי (179 ש"ח). אין ספק כי זו אחת המציאות השוות ביותר שמצאתי ב-H&M לאחרונה. הבעיה היחידה עם סריגים כאלה היא שהחוטים נמשכים ברגע, אבל עם כביסה עדינה אפשר יהיה למשוך אותה גם לעונה הבאה.

 

הסריג היחיד שחזר איתי הביתה

 

אהבתי גם את הדגם של המכנסיים הרחבים (אחד הטרנדים המרכזיים של החורף על פי כל המגזינים) בצבע מוקה. הוא בהחלט מהווה שינוי צבעוני ומרענן למחלקת המכנסיים בארון של כל ישראלית ממוצעת ומושלם לעבודה ולבילויים.

 

התמונה אולי לא טובה, אבל מדובר במכנסיים בגזרה מנצחת

 

החלטתי לבחור לי גם איזה אקססורי בשביל הנפש (בכל זאת מדדתי חצי חנות ונשארתי עם שני פריטים בדרך לקופה) ועשיתי סיבוב זריז בין כל מחלקות הנשים, רק כדי לצוד את שוב את הפריטים הכי יקרים: תיק שחור עם טקסטורת קרוקודיל (600 שקל) ומגפיים גבוהים שחורים עם עקב קטנטן (900 שקל). ושוב, באמת שאני לא מצליחה להבין למה המחיר גבוה כל-כך, הרי אצל דניאלה להבי, אחת ממעצבות האקססוריז היוקרתיות ביותר בישראל, אני יכולה לרכוש פריטים במחירים כאלו, אז בסניף של h&m? יותר מזה, אני לא חושבת שמדובר בעור אמיתי. עור אמיתי לא מרגיש ככה ובטח לא נשרט ככה. אם אני צריכה להוציא כמעט אלף שקל על נעליים, אני מצפה שהן יהיו מושלמות. 

 

נושא המידות:

על הסטנדים ברחבי החנות תלויות כל המידות החל במידה XS ועד מידהL . לא נתקלתי בדגם אחד במידה XL, למרות שעל התג כתוב כי הפריט מגיע עד מידה זו, ובניו יורק וברלין, בהן ביקרתי לאחרונה, אף ראיתי פריטים רבים במידות XL על הקולבים.

 

יותר מזה, מחלקת הפלאס סייז נעלמה לגמרי. נדדתי מצד אחד של החנות לצד השני לפחות 3 פעמים בניסיון למצוא אותה, וכששאלתי את המוכרנים, הם פשוט אמרו לי שהיא לא קיימת יותר. מישהו רוצה להסביר למה? האם הפלאס סייז היה רק גימיק שיווקי לכמה עונות כדי לקבל מעמד של חברת אופנה מובילה שעונה על הצרכים של כל סוגי הקהלים? יותר מזה, למה ליצור מחלקה שלמה לנשים בהריון אבל לא לפלאס סייז? כלכלית, מדובר בפלח אוכלוסיה הרבה יותר רחב ששמח לבזבז כסף על בגדים. למרבה הצער, כשקיטרתי על הנושא לחברתי הטובה שהעתיקה את מגוריה ללונדון, היא סיפרה לי שגם שם מחלקת הפלאס סייז בסכנת היכחדות ואחרי בדיקה נוספת עם מכרה בארה"ב, גיליתי שגם שם מצמצמת הרשת את הקטגוריה. מאוד עצוב לדעת שמותג אופנה שחרט על דגלו לספק אופנה נגישה לכולם, H&M מרוכזים רק בצרכנים החדשים - בני הנוער, ולא מספקים אלטרנטיבות ראיות לנשים בכל המידות. 

תגיות