נעלי עקב ואפליה: כשגובה העקבים משפיע על המשכורת
הכל מתחיל בנעלים. מלתחה ממוצעת של אישה מונה לפחות כ- 5-6 זוגות נעליים. הנעליים משתייכות לכמה: נעלי בובה, כפכפים, נעלי ספורט, סנדלים והדובדבן שבקצפת – נעלי העקב.
עוד ב-Onlife:
- החטא הגדול של זהבית כהן
- "כשהמילה גירושין נזרקה באוויר": מיכל גולדן מסכמת שנה
- איך תצאו מוקדם מהעבודה - ותספיקו הכל
אי אפשר שלא לאהוב את נעלי העקב. הן נותנות אשליה של רגלים ארוכות, עושות רעש של מישהי חשובה שעוברת במסדרון ולבסוף הן הכי מיוחסות בארון; שמורות לאירועים מיוחדים ונועלים אותן אפילו לעבודה.
ככל שהעקב גבוה יותר את נתפסת כמיומנת יותר וככל שהעקב דק יותר את נתפסת כבעלת שיווי משקל טוב יותר. ואיפה כל זה משיק לקריירה שלי? ובכן, לפני יותר מעשור, נעמי וולף כתבה ספר בשם "מיתוס היופי", בו בא לידי ביטוי הרעיון שקיים סטנדרט אידיאלי עבור יופי נשי שנשים צריכות ויכולות להתאים את עצמן אליו.
קריטריונים אלו ליופי נשי נתפסים בעיניי החברה כביטויים טבעיים ונקיים מאידיאולוגיה, שמטרתם לעצב עבור נשים מודל שישאפו להגיע אליו. איך? באמצעות רזון קיצוני, ניתוחים פלסטיים, איפור, וכן - גם בעזרת עקבים גבוהים.
אופה יפה ומצליחנית
ערעור הסטאטוס קוו במאזן הכוחות בין המגדרים שמתבטא בעלייה בכוחן הפוליטי והכלכלי של נשים הביא לאימוץ רב של מיתוס היופי בתרבות המערבית. מה הכוונה? אם בעבר היה מצופה מנשים להיות חייכניות ולדאוג לבית ולילדים, כיום, מצופה מנשים לשחק על שלושה מגרשים בו זמנית: בית, קריירה וטיפוח מדוקדק של הנשיות.
המשמעות היא שבעוד גברים נשפטים לפי הישגים ויכולות מקצועיות – נשים נשפטות בנוסף גם על בסיס הצלחתן לדאוג גם לצרכי המשפחה, וגם על בסיס התאמתן למראה הנשי ה"נכון" והסקסיסטי. זאת, למרות שגזרה חטובה, או רגליים ארוכות אינם קשורות כלל ליכולותיהן המקצועיות.
שיפוטן של נשים תחת סט שונה משל גברים בתרבות המערבית זועק החוצה. ביטוי לקיומו של מוסר כפול זה ניתן לראות בהתמקדות במראה החיצוני של נשים במקצועות בדרג הבכיר, בעוד שאצל גברים מביטים בעיקר על היכולות האישיות והמקצועיות, מאפייני אישיות ורמת מקצועיות.
משתפות פעולה בלית ברירה
עקב הלחץ שמופעל על נשים וחשש מסנקציה חברתית, אין להן ברירה אלא לשתף עם זה פעולה כדי להתקדם. כך לדוגמה, בצוות קמפיין הבחירות של שרה פיילין לראשות המפלגה הרפובליקנית בארה"ב השכר הגבוה ביותר ניתן לא לכותב הנאומים או ליועץ – אלא למאפרת הצמודה.
במילים פשוטות, אימוץ מוגבר של מיתוס היופי היא עוד מטלה שנופלת על גבן של נשים. מטרתה היא לפלס להן את הדרך להצלחה על-ידי השגת מראה אטרקטיבי, מצודד ושובה לב וכל זה כתגובה לערעור הסטטוס קוו בין נשים לגברים.
אכן, להופעה חיצונית יש השפעה רבה על תעסוקה, הכנסה והערכה עצמית. לעיתים קרובות אי עמידה בסטנדרטים נוקשים שמוכתבים על-ידי החברה והתקשורת עלולים להוביל לאי צדק, אפליה ולסטיגמה חברית. בנוסף, ההתעסקות הבלתי פוסקת במראה חיצוני כרוכה בהשקעת משאבים רבים כמו כסף וזמן.
יהיה זה מיותר לציין את הנזקים, אשר לעתים בלתי הפיכים, שאסטרטגיות של שיפור ההופעה יכולות לגרום. במקרה של נעילת נעלי עקב, מעבר לאי נוחות הברורה, עלולה לגרום לשוקיים כואבות, ברכיים חורקות, צוואר רגיש, גב תפוס, ואף למצב של פריצת דיסק.
בעולם אידיאלי ושוויוני המרדף אחרי יופי עבור נשים צריך להיות מקור להנאה ולא לנבוע כתגובה לבושה או לחץ חברתי. כי אני, למשל, להתעורר בבוקר ולהרגיש גבוהה ומצליחנית בלי הצורך ללבוש עקבים, להרגיש חזקה בלי למרוח אודם על השפתיים ולהתקשט מבחירה ולא מפחד - ולהרגיש הכי גבוהה עם כל ה-1.60 שלי, יחפה.





React to WordPress