בר רפאלי: פורנו רך לכל המרבה במחיר
מאז שראיתי את הפרסומת של בר רפאלי מסתובב לי בראש המשפט "כל הנשים זונות, השאלה היא רק המחיר" (משפט שמוכר לנו מאז ימי הסרט "הצעה מגונה" ומשפט בו משתמשת ד"ר אורית קמיר בספרה "זה מטריד אותי" כדוגמא הקלאסית לאמירה שמבזה את כלל הנשים הנחשפות לה). אם לבר רפאלי יש מחיר שבו ניתן לקנות ממנה התנהלות מינית, מה זה אומר על כלל ציבור הנשים?
עוד ב-Onlife:
רובנו נחשפנו לוורסיה ה"מצונזרת" של הפרסומת אשר שודרה בערב הסופרבול האמריקאי (וכך גם על ידי ערוצי החדשות בארץ). אתרי האינטרנט הזדרזו לפרסם גם את הגרסה המלאה לפרסומת. בוורסיה הזו, "הלא מצונזרת", הצופים יכולים לראות את ה"ממש לשון" של ה"ממש חנון" בתוך הפה של ה"ממש בר רפאלי". בגרסה המצונזרת חלק מזה נשאר לדמיון כשאנו צופים בכמה שניות ארוכות של השניים מתנשקים.
אני מניחה שמזמיני הפרסומת מרוצים מהחשיפה הגדולה שקיבל המוצר שלהם. אני קצת פחות מרוצה מהם ממה שהפרסומת שלהם משדרת לציבור הצופה בה. אז מה בעצם הבעיה שלי עם הפרסומת הזאת?
האם לנשק את רפאלי הוא פסגת השאיפות הגבריות?
הפרסומת, כמו גם הראיונות שנתנה רפאלי סביב שידורה לטלוויזיה האמריקאית, מחזירים אותנו לימי סימון הפסים על החגורה הצבאית לציון כיבושים גבריים.
רפאלי המרואיינת חולקת איתנו שתי אמיתות נוספות- ג'סי (השחקן שלצידה) הוא נשקן מעולה (למרות המראה שלו?) והיא תמיד חלמה לבוא ולנשק במפתיע בחור שיהיה "האחרון שיצפו שאגש אליו" ולעשות לו את "השבוע".
למי שלא הבין מהפרסומת, מסבירה רפאלי כי סמל הסטטוס הגברי הוא היכולת לנשק אותה. האמירות שלה אמורות לחזק את מעמדו של ג'סי, שותפה לנשיקה, בעיניי הגברים והנשים הצופים וכן להבהיר כי מי שהיא תנשק אותו יהפוך לבר מזל ולו רק בזכות הנשיקה. המראיינים האמריקאים שראיינו אותה מחזקים את העובדה הזו בכך שהם מציבים לשותף שלה את השאלה האם בכלל היה צריך לשלם לו כדי שיסכים להתנשק עם רפאלי (השאלה לא נשאלת לכיוון ההפוך, ברור שלהתנשק עם בר רפאלי עולה כסף, השאלה רק כמה.(
נשיקה איתה היא פסגת השאיפות הגבריות?
אז כמה עולה נשיקה?
האם רפאלי היתה מנשקת את הבחור אם לא היו משלמים לה הרבה כסף? האם המסר של "הסקסית פוגשת את החכם" משאיר לה בחירה בכלל?
הפרסומים שהתלוו לפרסומת עצמה דאגו להדגיש שתי נקודות- כמה טייקים נדרשו כדי לצלם את הפרסומת (כלומר- כמה פעמים הם באמת התנשקו- הסקסית והחכם) וכמה רפאלי קיבלה בשביל הפרסומת.
המסר הלא כל כך סמוי הוא שלהתנהלות המינית של רפאלי יש מחיר. לנשים יש מחיר. אם רפאלי מוכרת את הנשיקות שלה בפריים טיים, מי את שתסרבי לבחור שמציע לך להתנשק איתו ברחוב, או במקום העבודה? נשים הן חפצים שניתן לרכוש בכסף. עובדה.
האישה שוב בפינה הסקסית – כי בזה היא הכי טובה
ואם המחיר לא הספיק, הקריינות של הפרסומת לא משאירה מקום לספק - רפאלי מייצגת את הסקסית בעוד שותפה מייצג את החכם. אישה לא חייבת להיות גם סקסית וגם חכמה בו זמנית. מספיק סקסית. רפאלי "הסקסית" (כך היא מוגדרת בקול רם בפרסומת) יושבת שותקת, וכל מטרתה ומהותה היא הדגמה של עומק המחשוף שלה וגמישות הלשון שלה, חפץ לסיפוק הצרכים הרגעיים של החכם (שמואיל להתפנות מהמחשב שלו כדי להתנשק עמה).
חשיפת יתר של תכנים פורנוגרפיים
בתוך הוויכוח המתמיד על הלגיטימיות של תעשיית הפורנו, יותר ויותר פורנו "רך" חודר לחיי היום יום שלנו. אתרי החדשות בארץ מיהרו להעלות את הגרסה הלא מצונזרת של הסרטון, כמובן בלא אזהרה כלשהי בדבר התאמת התכנים לילדים בגילאים שונים. החלחול הזה, של תכנים בעלי גוון פורנוגרפי, לחיי היום יום שלנו, מהווה מדרון חלקלק מסוכן. האם באמת הילדים שלי ושלכם (שלנו) באמת צריכים את החותמת הסופית של דוגמנית כרפאלי על החיפצון הנשי בכלל ובפרסומת הזאת בפרט?
רובכם אולי צופים בפרסומת בפעם השניה, השלישית או הרביעית ואולי עדיין חושבים שזו קטנוניות. אבל פרסומת כזו מצטרפת לעוד עשרות ומאות ואלפים שנעשות מדי שנה, שבשורה התחתונה מוכרות לכם, ולילדים שלכם, מסר אחיד: יש נשים זולות, יש נשים יקרות, לכל אחת יש מחיר – אתה רק צריך לגלות מהו.





React to WordPress