מאת: מערכת און לייף

בשבועות האחרונים מהדורות החדשות לא מפסיקות לעסוק במנהל הפועל פ"ת לשעבר, עופר צברי, שמואשם בעבירות מין נגד קטינים. צברי הואשם בתחילה בדריסת השוטרת, נוי זיתון, לאחר שנמצא ברכב עם נער בן 17 כשהם עירומים באופן חלקי. רק כמה ימים לאחר מכן, ולאחר שנגבו עדויות מעשרות קטינים - התברר כי מדובר בתיק פדופיליה חמור. בניגוד למקרים כמו אונס והטרדה מינית, בהם נוטה הציבור להטיל ספק במהימנות המתלוננים, הפעם הביע הציבור זעזוע רב ולא גילה סובלנות רבה כלפי הנאשם. אבל לצערנו, צברי לא לבד.

 

עוד באון לייף:

 

 

פגיעה בילדים עלולה להגיע בצורות רבות, אך התחושה בקרב הציבור היא שפדופיליה היא הרעה החולה מכולן ומכל הזוועות שמתרחשות בעולם, היא תמיד תחשב לאחת התופעות הגרועות ביותר והבלתי נסלחות. עם זאת, נראה שעם השנים מקרי הפדופיליה מתרבים ומקצינים.  

 

ב-2011 עצרה משטרת האיחוד האירופי מאות חשודים בהפעלת רשת פדופיליה עולמית. ב-2013 נעצרו מאות אנשים מרחבי העולם החשודים בהפקת סרטים פורנוגרפים בהשתתפות קטינים. במאי השנה חשף הוותיקן כי 848 כמרים אנסו וניצלו ילדים קטנים, ונדמה כי אין סוף למקרים הללו. המסקנה המתבקשת מהעיסוק בנושא והיקף המקרים היא כי זו תופעה שהולכת ומתרחבת, והיא נמצאת בכל מקום ובכל זמן נתון.

 

בהמשך ישיר לדיווחים בתקשורת, גם תעשיית הטלוויזיה מתייחסת לתופעת הפדופיליה. בשנים האחרונות הסדרות המצליחות ביותר בעולם מציגות לנו לא רק משפחות מאושרות ומושלמות וזוגיות דביקה, אלא גם נושאים פחות 'פוטוגניים' כמו רוצחים סדרתיים, אונס, סחר בסמים וגזענות. אם נסתכל על כמה מהסדרות המדוברות ביותר בשנת 2014, נגלה כי הן הלכו אפילו צעד אחד קדימה, והצטרפו למהדורות החדשות כשרבות מהן עסקו בנושא הזה, שהיה עד לא מזמן טאבו.

 

"בלש אמיתי" הייתה אולי הסדרה המדוברת ביותר השנה. היא עסקה בצמד בלשים שמנסים לפענח מקרה רצח של צעירה ומגלים (זהירות ספויילר) עולם אפל של גילוי עריות אונס וניצול ילדים. הסדרה זכתה לתשבחות רבות ונחשבת לאפלה ומסקרנת. הסדרה בריטית הנחשבת "ברודצ'רץ'" עסקה דווקא באשליית הפסטורליה של העיירות הקטנות בבריטניה. רצח של ילד קטן חשף את היצרים המודחקים של תושבי העירייה ואת חבר המשפחה שניצל את הילד ורצח אותו. לעומתן, הסדרה הניו זילנדית המוערכת "קצה האגם", שעסקה בחקירה של ילדה שנכנסה להריון ונעלמה, והעונה השלישית של "דה קילינג" חשפה שהפדופילים יכולים להיות בכל מקום והם לעיתים עלולים להיות אלו שאמורים להגן על הילדים, כמו ההורים או כוחות החוק.

 

מתוך "בלש אמיתי"

 

לכאורה, אפשר היה לחשוב שהסדרות הללו מנסות לשפוך אור על תופעה שעד כה לא דובר עליה, מתוך רצון לעלות את המודעות, אבל כמובן שמאחורי המגמה הזו עומדים אינטרסים אחרים לגמרי: פדופיליה נחשבת כרגע לפשע החם ביותר וככל הנראה הסיבה לעיסוק של האולפנים בפושעים הפדופילים נובעת מכך שהם כבר עסקו בכל שאר הנושאים שנחשבו בעבר ל"טאבו", כמו רוצחים, מאפיונרים, אנסים וסוחרי סמים. לכן כעת הם מרשים לעצמם לחצות גבול נוסף. למעשה, הם רק רוכבים על ה"טרנדיות" של הפדופילים בחברה בכדי להשיג אחוזי צפייה ובאז מסביב לסדרות שלהם.

 

ההוכחה לכך טמונה בעובדה שעל אף העיסוק של האולפנים הגדולים בהוליווד עם נושא הפדופיליה, הוא נעשה בעיקר כלפי חוץ, כנושא שסביבו נעשות המון סדרות. ולעומת זאת, מה שקורה מאחורי הקלעים בתעשייה נשאר מושתק. הבמאית איימי ברג, ערכה תחקיר במשך למעלה משלוש שנים במטרה לחשוף את הנטיות הפדופיליות של כמה מהאנשים החזקים ביותר בעיר הסרטים. התחקיר התגבש לכדי סרט שנקרא "סוד פתוח", אשר מביא ראיונות של לא מעט צעירים המודים בפני המצלמה כי הם נוצלו מינית על ידי בכירים בתעשייה. הנערים מדברים על אורגיות במסיבות בריכה המוניות, שידול לסמים ובתוך כל זה, כמובן, פגיעה מינית בקטינים. הסרט מציג את הצד המכוער ביותר של הוליווד, כזה שאף אחד מבפנים אינו מעוניין שייחשף. מאחר ולאנשים בסרט יש המון מה להפסיד, הם החליטו להשתמש בכוחם הגדול בתעשייה על מנת לוודא שאף אחד לא יהיה מוכן להפיץ את "סוד פתוח". הרי זה בסדר לעסוק בנושא כלפי חוץ, להקרין סרטים של רומן פולנסקי, וודי אלן וביל קוסבי ולהפוך את "לוליטה", העוסק בקטינה מפתה, ליצירה אומנותית, אך מה שקורה מאחורי הקלעים בהוליווד – נשאר בהוליווד.

 

תעשיית הטלוויזיה עשתה השנה מעשה, גם אם שלא במתכוון, כאשר שמה במרכז את הזוועות של ניצול מיני בילדים. כעת, כשהשיח על פשעים מיניים נגד קטינים מקבל מקום ראוי במיינסטרים וזוכה לגינוי כולל גם בשל הנראות של הפדופיליה בסדרות, ניתן רק לקוות שהוא באמת יעורר מודעות לנושא ויעודד אנשים וילדים לדווח על מקרי התעללות, ולא ישאר כמו עוד איזה טרנד שיחלוף מבלי להשאיר סימן ברגע שהוא יפסיק לעשות רייטינג. 

תגיות