"אצלנו במשפחה זה הגורל, לכולם יש "מעיים עצלים", הולכים לשירותים פעם-פעמיים בשבוע. כל חיי אני רגילה לשמוע על זה מאמא שלי, מאבי, מאחי. אז למדתי לחיות עם זה גם אני", מתלוננת עדי (שם בדוי).

 

אם הוידוי הזה נשמע לכם מוכר, זה משום שמדובר  באחת התופעות השכיחות ביותר במערכת העיכול, שפוגעת בכ- 2%-20% מאוכלוסיית העולם המערבי. תופעת המעיים העצלים נפוצה בעיקר בנשים, ושכיחותה עולה ככל שעולה הגיל, מסיבות שיפורטו בהמשך. קודם כל, בדקו את עצמכם: האם אתם סובלים ממעיים עצלים?

 

אם אתם סובלים מאחר הסימנים הבאים, ואף יותר מאחד, ייתכן שאתם נכללים בהגדרה (אולם חשוב להדגיש, כי ייתכנו סיבות בעייתיות יותר שנובעות ממחלות ):

 

 - יציאות קשות

 - יציאות יבשות

 - תדירות יציאות נמוכה בכל שבוע (פחות מ-3)

- יציאות הכרוכות במאמץ רב.

 - תחושה של התרוקנות לא מלאה לאחר היציאה, שמתבטאת בהרגשה כאילו הפעולה לא הסתיימה במלואה.

מעיים עצלים (Colon Inertia) מוגדרים כירידה בתפקוד התנועתי של המעי הגס שגורמת למעבר איטי של תוכן המעי לתעלה האנאלית. נשמע מסתורי? למעשה, מדובר בסוג של עצירות, שסימניה הם ירידה בכמות ובתדירות גלי פריסטלטיקה (תיכף תבינו הכל), וכתוצאה מכך בתדירות היציאות, כתחושת נפיחות, מיחושים בבטן  ועוד.  

 

מתכווצים ודוחפים

הנה ההסבר: תנועתיות (או פריסטלטיקה, בלשון רפואית) היא אחד ממנגנוני הפעולה החשובים של המעיים, והדרך שבה מונע מזון, מן הפה ועד לפי הטבעת, תוך כדי פירוק וספיגה.

 

באופן כללי, מערכת העיכול עובדת במספר שלבים:

1. בשלב הראשון המזון עובר פירוק ראשוני כשהוא נלעס ומעורבב ברוק.

2. בהמשך המזון הלעוס מחליק דרך הושט לקיבה, זו תחילתה של התנועה הפריסטלטית. למתעניינים, קצב תנועת הגלים היא כ-4 גלים בדקה.

3. הגלים וההתכווצויות ממשיכים בקיבה וגם במעי הדק בשלבים שאורכים פרקי זמן שונים.

4. במעי הדק המזון מתעכל ונספג. מה שנשאר, עובר למעי הגס, ובתהליך ההתכווציות הגליות עובר ערבול, נוזלים נספגים ממנו, השאריות מתמצקות והופכות לצואה.  גלי ההתכווצויות במעי הגס מתרחשות בערך כל שעה וחצי עד שלוש שעות, ומטרתן לדחוף את תוכן המעי, קרי הצואה, כלפי מטה, לאזור התעלה האנאלית, משם יפלטו החוצה.

אז מה גורם למעיים עצלים?

קצב וזמן עיבוד, פירוק וספיגת האוכל שונה מאדם לאדם ותלוי במספר גורמים, ביניהם סוג המזון שאותו אוכלים. במלים אחרות: ישנם מאכלים המסייעים לפעילות מעי מהירה לעומת מאכלים אחרים אשר גורמים להאטה בפעילות המעי.

 

לדברי ד"ר יעל קופלמן, סגנית מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה בבית החולים הלל יפה, מעיים עצלים ועצירות קשורים להרגלי חיים, כמו פעילות גופנית ובפרט לסוגי האוכל אותו אנו צורכים. "כאשר מפחיתים בצריכת ירקות ופירות, אוכלים מזון דל בסיבים ובדגנים וכשיש מזון  ומחסור בנוזלים, עלולים לגרום לירידה בכמות היציאות בשבוע ולמעיים עצלים. ואכילת סיבים ודגנים, נוטים יותר מהרגיל לסבול מתופעת המעי העצל ועצירות".

 

בנוסף, מזון דל בויטמינים ומינרלים עלול להקשות על המעי הגס "לדחוף" את המזון המעוכל לכיוון התעלה האנאלית והוא עלול להישאר "תקוע" בו. גם כמות הנוזלים משפיעה, כשכמות נאותה של נוזלים מסייעת, ואילו חסר בנוזלים - עלול להפחית את פעילות המעי. וכמובן -  פעילות גופנית, שיכולה לקצר את משך מעבר המזון במעי כמחצית  הזמן ולעומת זאת, מחסור בפעילות גופנית, מעודדת פעילות מעיים איטית יותר ועקב כך עלול לגרום לתופעת המעיים העצלים. כל אלה הן סיבות שניתן לשלוט בהן.

 

הסיבות שלא ניתן להשפיע עליהן

אולם ישנן סיבות שלא ניתן להשפיע עליהן. כאמור, ככל שהגיל עולה פעילות המעיים נעשית איטית יותר. לאחר גיל 50, באופן טבעי ופזיולוגי, מערכות הגוף מאטות את קצב פעולתן, השרירים נחלשים ועקב כך גם שרירי מערכת העיכול. מעיים עצלים יכולים להתפתח כתופעות לוואי של תרופות, כמו תרופות נוגדות דיכאון, תרופות להורדת לחץ דם, תוספי ברזל, תוספי סידן, תרופות משתנות ועוד.

 

סיבה נוספת, מפתיעה משהו, היא דיכאון. לדברי ד"ר קופלמן אחד הגורמים הנפוצים להופעת דיכאון, היא פעילות נמוכה של המוליך העצבי (הניורטרנסמיטר) סרטונין. סרוטונין, כידוע, מופרש ופועל במוח, אבל שמשפיע גם על פעילות המעיים, באמצעות קולטנים (רצפטורים) שנמצאים בהם. על פי מחקרים שונים, הסובלים מדיכאון, סובלים לעיתים תכופות גם מהפרעות במערכת העיכול ובעיקר מעצירות, עקב פעילות נמוכה של הסרוטונין. 

 

איך אפשר למנוע את התופעה?

באופן  כללי, בכדי למנוע את תופעת המעיים העצלים, מומלץ להימנע מדחיית התרוקנות הצואה והתאפקות, וללעוס היטב את המזון לפני שבולעים אותו. לדברי ד"ר קופלמן, שיפור בהרגלי החיים עשוי לפתור את הבעיה. היא ממליצה על הוספת סיבים תזונתיים, פירות וירקות לתפריט היומי, שתיית כ-8 כוסות מים בכל יום ועל פעילות גופנית כגון הליכה, "שמסייעת להמרצת פעילות המעיים".

 

ד"ר יוסי שבח, נטורופאת ויו"ר האגודה הישראלית לנטורופאתיה ותזונה טבעית, ממליץ על אכילת דגנים מלאים, לחם מחיטה מלאה, זרעים (כמו כוסמת, קינואה וכדומה), וגם קטניות. המלצות נוספות הן שתיית תה מזרעי שומר בסוף כל ארוחה, שמסייע בהפחתת תחושת הנפיחות והגזים.

 

תה מצמח הקמומיל, לעומת זאת, יכול להפחית מתחים ולחץ נפשי, ולטפל הפרעות שונות במערכת העיכול, ביניהן גם מעיים עצלים. לדבריו "השילוב המנצח הוא תזונה נכונה עם פעילות גופנית יומית והפחתת גורמי הלחץ והדחק בחיי היומיום".

תגיות