מאת: מערכת און לייף

בשנים האחרונות, על רקע שלל האבחונים שנערכים לילדי גן ובית-ספר, שולטים הורים רבים במונחים כמו ADD, PDD, ADHD ועוד. אולם מעטים יחסית שמעו על APD, הפרעה בעיבוד שמיעתי, שהיא תופעה לא נדירה שפוגעת בתפקוד של ילדים וגם של מבוגרים, ובעיקר תלמידים לא מעטים.

 

אילו סימנים עלולים להצביע על APD?

  • כשיש לילד קושי בקשב, כשקשה לו לזכור אינפורמציה שמוצגת לו אודיטורית.
  • כשיש קושי בביצוע הוראות רב שלביות.
  • כשהילד כל הזמן שואל "מה?" (לאחר שנשללה בעיית שמיעה פריפרית).
  • כשכישורי ההאזנה של הילד ירודים והוא צריך יותר זמן כדי לעבד מידע.
  • כשההישגים האקדמיים נמוכים לעומת מה שמצופה מהילד לפי האינטליגנציה שלו.
  • לעיתים מלוות את התופעה בעיות התנהגות, שמופיעות על רקע התסכול של הילד.
  • כשיש קושי שפתי, אוצר מילים מצומצם, קושי בהבנה.
  • כשיש קושי בקריאה ובכתיבה.

 

APD) Auditory Processing Disorder), המכונה  לעתים גם CAPD - 

 Central Auditory Processing Disorder, היא למעשה הפרעה אודיטורית, שמיעתית, שלא נובעת מליקוי שמיעה פריפריאלי, אלא בליקוי בעיבוד של הצלילים, ובעיקר של צלילי השפה. המשמעות היא שלילד או למבוגר הסובלים מ-APD קשה  לעבד מידע שמוצג להם באופן אודיטורי.

הסימנים הראשונים שמצביעים על בעיה

"באופן עקרוני, מדובר בהפרעה במסילות השמע המרכזיות, שמובילות את המידע השמיעתי מהאוזן למוח,  וזאת בנוכחות רגישות שמיעתית  תקינה שנבדקת בבדיקת שמיעה", מסבירה ד"ר יעל הנקין מהחוג להפרעות בתקשורת באוניברסיטת תל אביב ומכון שמיעה ודיבור במרכז הרפואי שיבא. "ההפרעה באה לידי ביטוי בקושי להבחין בין פונמות, שהן אבני היסוד הצליליות של המילים, וזאת למרות שהמילה מוגשת בעוצמה מספיק חזקה".

 

לדברי ד"ר הנקין, הקושי בעיבוד יכול להתבטא גם בתנאים אקוסטיים טובים, אבל יבוא יותר לידי ביטוי במצבים אקוסטיים קשים, כלומר על רקע רעש, וכמובן כאשר המשימות השפתיות הופכות להיות מורכבות יותר, למשל כשיש רצף של הוראות רב-שלביות.

 

"מאחר שאחד הביטויים של הקושי הוא בזיכרון ובקשב שמיעתי", אומרת ד"ר הנקין, "קל לבלבל את ההפרעה הזאת עם הפרעות אחרות כמו הפרעת קשב או הפרעה שפתית. הפרעה בעיבוד שמיעתי עשויה ללוות הפרעות אחרות כמו דיסלקציה, איחור התפתחותי ואוטיזם. ויש חשיבות רבה לאבחנה המבדלת במטרה לטפל ולספק לילד אסטרטגיות מפצות".

 

הקושי לעשות אבחנה מבדלת כדי לקבוע שמישהו סובל מ-APD מוביל לכך שקשה לקבוע את השכיחות המדויקת של ההפרעה, אולם נהוג לדבר על בערך חמישה אחוזים מאוכלוסיית ילדי בית הספר – כלומר לא מדובר בהפרעה נדירה.

תהליך אבחון APD

מקום הבדיקה:  מכוני שמיעה ודיבור העוסקים באבחון הפרעה בעיבוד שמיעתי, למשל:

1. מכון שמיעה ודיבור במרכז הרפואי שיבא בתל השומר

2 . המכון להפרעות בתקשורת במרכז הרפואי הדסה עין כרם.

 

גיל הבדיקה. אחרי גילאי 7-8, אז הכלים האבחוניים יותר יעילים לעומת אבחון שנעשה בגיל צעיר יותר. כדאי לקחת בחשבון שההמתנה לבדיקה עלולה לארוך כמה חודשים.

 

צוות מאבחן: כדי לאבחן APD צריך צוות רב-מקצועי:

רופא. הילד  צריך להיבדק על ידי רופא התפתחותי שיקבע שאין בעיה אחרת (או יצביע על בעיות נוספות) ועל ידי רופא אף-אוזן-גרון כדי לראות שאין הפרעה אחרת באוזן (נוזלים למשל).

 

קלינאית תקשורת. שתאבחן את תפקודי השפה והדיבור. בחלק מהמקרים מומלץ גם לעבור גם אבחון נוירו-פסיכולוגי כדי לברר אם מדובר בהפרעת קשב כללית, המופיעה בכל האופנויות. התחנה המרכזית היא קלינאית תקשורת המתמחה באודיולוגיה שבידיה הכלים לעשות אבחנה מבדלת.

"האבחנה נעשית באמצעות מבחנים ייחודיים, שהם מעבר לבדיקת השמיעה הרגילה", מסבירה ד"ר הנקין. "וכוללים מבחני הבנת דיבור על רקע רעש, מבחנים דיכוטיים ובדיקות אלטרופיזיולוגיות".

אסטרטגיות שיסייעו להתגבר על הבעיה

לאחר שמאובחנת הפרעה בעיבוד שמיעתי, ניתן לנקוט במגוון אסטרטגיות שיעזרו לילד לתפקד טוב יותר:

 

אסטרטגיות מפצות:

  • במסגרת טיפול אצל קלינאית תקשורת.
  • שיפור היכולות השפתיות.
  • אימוני שמיעה: אבחנה בין צלילים, פונמות ומילים. האימונים נעשים בהתחלה בתנאי שקט ואחר כך מוסיפים בהדרגה רעשי רקע.
  • חיזוק של משאבי קשב וזיכרון: מאחר שהפלסטיות של המוח רבה, אפשר לשפר כישורים אלה.

 

אסטרטגיות סביבתיות:

יצירת תנאים אקוסטיים יותר טובים בכיתות הלימוד באמצעות תקרה אקוסטית, ציפוי הקירות בשטיחים ועוד. בכיתה אקוסטית יש הפחתה משמעותית של ההדהוד, שעוזרת מאוד לילדים עם בעיות שמיעה הן פריפריאליות והן מרכזיות.

 

שינוי מקום בכיתה: כדאי להושיב את הילד קרוב יותר למורה או במקומות ספציפיים שיותר טובים מבחינה אקוסטית.  ההדרכה  תיעשה על ידי קלינאית התקשורת של מערכת החינוך.

 

שימוש במערכת FM – זוהי מערכת הגברה שהתפקיד העיקרי שלה הוא לשפר את היחסים בין האות לרעש. המורה מרכיבה משדר על דש הבגד והילד מרכיב על האוזן מקלט, הקולט בשידור אלחוטי את הנאמר על ידי המורה. בזכות העובדה שהמיקרופון נמצא קרוב לפה של המורה, הקול שלה יהיה יותר חזק וברור לעומת רעשי הרקע.

 

הדיבור יגיע לאוזן של הילד ביחס אות-רעש יותר טוב והלמידה תיעשה יותר קלה עבורו. המערכת הזו מתאימה כמובן גם לילדים לקויי שמיעה, כאשר אצלם המקלט מתחבר למכשיר השמיעה, אבל יותר ויותר ילדים עם  APD נעזרים בה בשנים האחרונות. את המערכת ניתן לרכוש במכוני שמיעה שעוסקים בשיקום, והעלות שלה היא כ-6,000 שקל, תלוי בדגם.

 

בכל מקרה, כדאי להתייעץ לפני כן עם  קלינאי התקשורת העוסקים בשיקום שמיעה ובקלינאים ממערכת החינוך, שתפקידם לתת את ההסברה המתאימה גם למורה, גם לכיתה וגם לילד, ולאפשר לילד שימוש תקין במערכת הזאת. 

תגיות