עם מקבץ דחוס של טרגדיות אנושיות, רוע, קדרות וייאוש, "הנעדרת" היא עוד דוגמה למשוואה שהשתרשה בין ריאליזם טראגי למה שנהוג לכנות "איכות". עשויה היטב, אבל משרה באסה איומה