אינסטנט.

אנחנו חיים בעולם אינסטנט.

הכל מהיר, חפיף, מהיד לפה. זמרים, רקדנים, שפים, שורדים וכוכבים למיניהם זוהרים וכבים תוך דקות. אנשים משילים 94% ממשקלם תוך חודש, לנגד עיני האומה ובעירום חלקי.

 

הילדים בעייתיים? הגברת מגיעה, מבלה שעתיים בבית והשדים הופכים למלאכים, ההורים מתגברים על משטמה שנבנתה ביסודיות במשך 15 שנה ומתכננים כבר ילד נוסף, LOVE IS IN THE AIR.

 

העסק בקשיים? מגיע המאמן, חותך מפה, קוצץ משם ותוך 45 דקות כולל פרסומות אנחנו כבר בדרך למיליון השני. הדוגמאות האלו, ורבות נוספות בקצב החיים המטורף מזכירות לי אבקת מרק.

 

בטעימה הראשונה כל העניין מרגיש ממש טעים, מוכר, מתחנף , קל לעיכול ומחליק מהר בגרון. מזכיר לכם כמה זמרים/שחקנים שאתם מכירים? בשלב השני אתה קולט שאולי זה מוכר ונחמד, אבל לא מחדש לך שום דבר, הכל נראה, נשמע, ומרגיש אותו דבר- בטעם, בצבע ובטקסטורה, ולא משנה אילו תוספות נלביש על האבקה.

 

ובסופו של יום, תמיד זה נגמר בצרבת.

בקצה השני של הסקאלה נמצאים המרקים ותבשילי הקדירה - אריק איינשטיין, לואי ארמסטרונג, לאונרד כהן, מאיר אריאל ודומיהם - כל אחד על פי טעמו.

 

אלו חומרים טובים שמתבשלים לאט, בשרים איכותיים, דגים, ירקות טריים, כמה פחמימות שמוסיפות תוכן לעניין, עשבי תיבול אשר הופכים לתבשילים ומרקים שעושים לנו כיף גדול בעיקר בימים קרים אלו, הריח ממלא את הבית והטעם נפלא, וכאשר החומרים כל כך טובים - גם לא צריך להגזים עם התבלינים.

 

אז מה זה בעצם תבשיל קדירה?

בארוחה רגילה נגיש במנה העיקרית מנת חלבון (בשרים, דגים ומאכלי ים, גבינות, ביצים וקטניות למיניהם), לצידם מנת פחמימה (אורז, תפוחי אדמה, חיטה, בצקים ודגנים) וירקות.

 

בתבשילי קדירה מבשלים את כל הרכיבים באותו סיר. ישנם התבשילים המוכרים לכולנו כמו חמין לסוגיו, גולש ועוד, וכמובן שניתן לחבר כל קומבינציה שנרצה בהתאם לטעמנו או למה שנמצא במזווה. ניתן לבשל תבשילי קדירה בסירים על כיריים, על פתיליות או על אינדוקציה, אפשר בתנור ואם ישנו סיר ייעודי לבישול איטי, פויקה או סירי חרס למיניהם- כמובן שהם מתקבלים בברכה.

בעבר היה נהוג לאטום את הסירים במגבת, פעולה אשר הייתה מסייעת לשמירה על לחות התבשילים, בתבשילים מסורתיים מסוימים עדיין מומלץ לעשות כך לצורך שמירה על טקסטורות או על מסורת.

 

סבתותינו נהגו לכסות גם אורז רגיל במגבת, הסיבה היא שבסירי האלומיניום של פעם המכסה לא היה אוטם את הסיר והנוזלים היו מתאדים. עם הסירים של היום אין צורך בפעולה זו, אבל מי שרוצה בכל זאת - שיהיה בכיף. בכל אופן מומלץ לא לקחת מגבת ישירות מהכביסה אלא להשתמש במגבת שהייתה בשימוש מטבחי (נקי) יום או יומיים על מנת שלא נקבל אורז בניחוח אריאל, קולון או טייד.

 

אז עכשיו, לכבוד מיסטר חורף שהואיל להגיע סופסוף, תשלפו את עצמכם מהפוך, שימו שיר ישן וטוב ובואו נכין כמה תבשילים שיעשו לנו חם וכיף. ואחר כך - חוזרים מיד אל מתחת לשמיכה

 

צלי כתף עם חומוס ולימון

 

מצרכים:

2 בצלים גדולים חתוכים לרצועות

6 שיני שום פרוסות

2 ק"ג צלי כתף - חתוך לקוביות

1/2 כוס חיטה שרויה במים כשעה

2 לימונים בשלים - חתוכים לפרוסות

מיץ מלימון אחד

200 גרם חומוס יבש מושרה לילה

300 גרם פול ירוק מושרה

1 פלפל חריף ירוק קצוץ

2 כפות כמון

2 כפות כורכום

1 כף דבש

עלי דפנה

פלפל אנגלי

מלח ופלפל

כוס פטרוזיליה קצוצה

1/2 כוס עלי נענע טרייה

 

אופן הכנה:

-מטגנים בסיר בצל ושום עד להזהבה.

-מערבבים פנימה את החיטה ומטגנים 2 דקות נוספות.

-מוסיפים את נתחי הבשר ומטגנים 3 דקות לצורך "סגירה".

-מכניסים את הלימון והפלפל החריף, וממלאים מים עד לכיסוי.

-מערבבים פנימה את החומוס ומתבלים.

-מנמיכים את האש ומבשלים על אש קטנה כ-3 שעות-מכוסה, מערבבים מדי פעם (במידת הצורך ניתן להוסיף נוזלים).

-פותחים את הסיר, מכבים את האש ומערבבים פנימה את הפטרוזיליה

-מעבירים לכלי הגשה (ניתן להסמיך רוטב אם צריך) ומפזרים מלמעלה את הנענע .

 

מרק פלפלים צבעוני

 

2 בצלים קצוצים

4 שיני שום קצוצות

3 גזרים מקולפים ופרוסים דק

8 פלפלים אדומים נקיים מליבה ופרוסים

2 פלפלים צהובים נקיים מליבה ופרוסים

2 תפו"א קטן מגורר

8 עלי דפנה

8 גרגרי פלפל אנגלי

1 ליטרמים

1/4 כוס יין לבן

1 פחית חלב קוקוס / שמנת מתוקה

 

אופן ההכנה

מאדים את  הבצל עד שמזהיב, מוסיפים את השום ומאדים יחד.

מוסיפים את הגזר, ומאדים עוד מס' דקות.

מוסיפים את הפלפלים ומאדים עוד כ-10דקות.

מוסיפים את היין ונותנים לו להתאדות מעט (רק הטעם נשאר)

מוסיפים את המים ומבשלים כ-15 דקות

מוסיפים את השמנת – נותנים למרק לרתוח 2-3 דקות ומכבים את האש.

מתבלים במלח, פלפל שחור, מעט פלפל לבן.