חודש סוער מאד עובר על עולם הלידה, וגם עליי – אישית ומקצועית. כבוגרת תקיפה מינית אני מזועזעת ומוצפת מאירועי ה"דולה שסרח", מהמחשבות על כל הנשים שחוללו ביד גסה בתקופה כל כך רגישה וחשובה, כשהן נושאות עובר ברחמן. מזועזעת זו באמת מילה קטנה במקרה הזה.

אני רוצה לחבק ולחבק ולחבק כל אישה, כי מניסיוני – אין אישה שלא חוותה לפחות הטרדה מינית. אני שולחת מכאן את אהבתי ותמיכתי לכל מי שזקוקה.

כמי שבכובע מקצועי אחד מהווה בעצמי חלק מ"התקשורת", אני לא רק כואבת, אני גם כועסת.

אני כועסת כי אמנם "נורא מגניב" להשיג כותרת חזקה כמו "דולה אנס (לכאורה) נשים הרות", אך המציאות היא שמה שנעשה או לא נעשה, התרחש (לכאורה) תחת כובע מקצועי של מעסה וכלל לא של דולה.  באותו עניין, אני מרגישה חובה, זכות וכבוד להביע את דעתי הנחרצת בנושא עיסוי פרינאום על ידי דולה.

בעולם הדולות מתקיים בימים אלו דיון סוער בין השאר בנושא הקוד האתי של עבודת הדולה, בהקשר זה ובאחרים עלה נושא עיסוי פרינאום על ידי דולה, כן או לא. אני רוצה לאמר מפורשות : אני מתנגדת בכל לשון של התנגדות לעיסוי פרינאום על ידי דולה.

 

ואסביר : אני רואה בפרינאום אזור מקודש בגוף האישה ומייחסת לו אותה עוצמה וחשיבות כמו לרחם עצמה. בעיניי, הפרינאום (כמו גם הרחם) הינו חלק מהותי מעוצמתה של האישה, מכוח החיות וההולדה שלה, מקור כוחה או מקור חולשתה.

כל אקט של העברת אחריות מהאישה לכל אדם אחר (למעט בן זוגה, המאוחד עימה באיחוד של גוף נפש ורוח) הוא בעיניי אקט של החלשת האישה. לקיחת האחריות על שלמות הפרינאום שלה יכולה להיות חוויה אדירה לאישה (מניסיון אישי ומקצועי, קשה אפילו להסביר במילים עד כמה).

אני מייחלת ומעודדת נשים לסרב לעיסוי פרינאום בכלל.  אני לגמרי בעד להתכונן ללידה גם במובן הפרינאומי של המילה, אני בעד הכנת הפרינאום כחלק מתהליך ההעצמה שהאישה עוברת, עם עצמה. "אל תגעו לי בפרינאום!" זה הסלוגן, אחיותיי. אל תגעו, כולל כולם.

כאשת מקצוע, שאמונה על התמיכה והשירות ליולדת בתקופה הסב-לידתית, לומר לה שאני "אציל את הפרינאום שלה", "אכין אותה", או כל אמירה אחרת, כאילו אמרתי לה שהיא לא יודעת ללדת. הפרינאום יכול להיות מקור כוחה של האישה והאם, הרקמה החשובה כל כך דרכה היא חיה, סליחה – יולדת... כי הרי אנו יולדות מתוך כך שאנו חיות, אמרה ד"ר כריסטיאן נורתרופ'. אמרה, ואני הקשבתי.

תגיות