חיסונים וקצבאות הילדים: האם יש ביניהם קשר?

באחד במרץ השנה היה אמור להיכנס לתוקף חוק הקובע שקיצבת הילדים החודשית  תופחת  למשפחות שבהן ילד שלא חוסן לפי תכנית חיסונים אותה יקבע מנכ"ל משרד הבריאות.

בעצם, מעבירים למנכ"ל משרד הבריאות את הסמכות לקבוע מי יקבל יותר, ומי פחות, באמצעות תכנית חיסונים. למה לא שמעת על זה עד היום? כי חוקים כאלו מעבירים בשקט בשקט, כדי שלא תשמעו.

מאז התקינו במשרד האוצר את חוק ההסדרים , הפך חוק זה לפירצה עוקפת דמוקרטיה. החוק, שספג ביקורת משופטי בג"צ בעבר, מאפשר לכל גחמה שסיכויה לצלוח את הליך החקיקה התקין קלושים – למצוא את מקומה ברשומות החוק במדינת ישראל. אז למה לקיים דיון ציבורי נאות, לאפשר לגופים שונים להציג את התנגדויותיהם, לגייס תומכים כאשר אפשר "לסגור עיסקה" עם שר האוצר? 

ככל שעולה בשנים האחרונות המודעות בציבור בנוגע ליעילות ובטיחות החיסונים, כמו גם למחלוקת בין רופאים, מדענים ומדינות בנושא, יותר ויותר הורים בוחרים שלא לחסן לפי התכנית המומלצת על ידי משרד הבריאות. במשרד הבריאות משקיעים מאמצים רבים להתמודד עם מגמה זו . חלק מפעילות שיווקית והקשחת חופש הבחירה של ההורים בנושא, פנה מנכ"ל משרד הבריאות לממונה על התקציבים באוצר,  בשנת 2009.  משם התגלגל הרעיון להסכם קואליציוני בין הליכוד לש"ס, שסופו תיקון לחוק הביטוח הלאומי.

ילדים לא מחוסנים עולים למדינה כסף

זהו, שעל פניו, ההיגיון בטענה הזו מבקש לחבק את החוק הזה. אלא מה? כדי להוכיח טענה זו יש לערוך מחקר לאורך כמה שנים שבו ישוו בין בריאותם והנטל הכלכלי של ילדים שאינם מחוסנים לקבוצת ילדים מחוסנים לפי התכנית המומלצת. אלא שמחקר כזה – לא נעשה, וככל הנראה גם לא יעשה.

מנגד, ניתן למצוא נתונים המראים דווקא את ההיפך: יותר חיסונים – יותר תחלואה. דוגמא אחת  היא ש 70 אחוזים ממקרי המוות של תינוקות ממות בעריסה, התרחשו עד 3 שבועות ממתן החיסון.

דוגמאות נוספות קיימות לגבי סוכרת וחיסוני השעלת והשחפת ועוד. נזקי החיסונים מתועדים היטב. בית המשפט לפיצוי נפגעי חיסונים בארה"ב פסק פיצויים בסך של כשני מיליארד דולר בעשרים שנות קיומו לאלפי מקרים קשים שעמדו בתנאי הוכחת הקשר בין הפגיעה לבין החיסון, לרבות עשר פסיקות פיצויים למשפחות ילדים שהפכו לאוטיסטים בעקבות החיסונים.  גם בפרוטוקול ועדת הכספים שדנה בחוק זה  ביוני 2009 מעלה שכלל לא נעשה ניסיון לחשבו.  

בנוסף, יש לזכור שגם אם החיסונים היו אכן מכשיר יעיל ובטוח ללא עוררין לשמירה על בריאותנו, גם אז חוק זה היה פסול מעיקרו. לדברי עו"ד אורנית נווה: "התיקון לחוק שבוצע מהווה פגיעה חמורה בזכויות ילדים לקבלת הקצבה לה זכאים כל ילדי ישראל ... פוגעת פגיעה בלתי נסבלת בעיקרון השוויון בפני החוק."

האם הקיצוץ בקצבאות יביא את התשובה?

תפיסת הרווחה, אשר בבסיס תשלום קיצבאות הילדים, מביאה לידי ביטוי קשת רחבה של צרכים אותם מבקשת המדינה להבטיח לכל ילד: בריאות, חינוך, תרבות, אמצעי מחיה בסיסיים וכד'. כל אחד מאיתנו עושה שימוש קצת אחר בקיצבאות אלה, לפי עולם הערכים וסדרי העדיפויות שלנו.

החוק איננו מבדיל בין אוכלוסיות שונות בחברה בישראל ומגלם שריד מבורך בתפיסת הרווחה שאפיינה את מדינת ישראל בשנותיה הראשונות. ביתור האוכלוסיה לפי קריטריון צר של בריאות, ועוד יותר צר מזה: תכנית החיסונים, רומס ברגל גסה את עיקרון הרווחה לכול, ללא הבדל דת, גזע, מין והעדפות אישיות.

באותו האופן אפשר להחליט מחר לקצץ בקיצבאות הילדים למשפחות בהן הילדים נחשפים לעשן הסיגריות של הוריהם, או למזון קלוקל הפוגע בבריאותם – שני קריטריונים הרבה פחות שנויים במחלוקת, שבוודאי עולים למדינה כסף רב, בהשוואה ליעילות ובטיחות החיסונים.

אפשר להמשיך ולקצץ גם לאוכלוסיות שלא אוכלות מזון כשר, שלא תולות את דגל הלאום ביום העצמאות וכך הלאה – היכן זה יעצר? האין קיצבאות הילדים מיועדות לילדים ללא קשר לתרבותם, מנהגיהם ואורח חייהם של הוריהם?

רוצה חיסונים כמו ביפן? לא אצלנו!

הצ'ק הפתוח שחוק זה מעניק לידיו של מנכ"ל משרד הבריאות לקבוע מי יקבל פחות כסף מהמדינה עבור ילדיו, איננו מידתי, בהתיחס לתכנית החיסונים המומלצת בישראל. תכנית החיסונים הישראלית היא מהמחמירות ביותר בעולם, ותזכה להוביל את הרשימה המפוקפקת הזו בשנת 2012 עם הוספת החיסון נגד סרטן צוואר הרחם לתכנית.

תינוק ישראלי המתחסן לפי התכנית, נכון להיום, יקבל 33 מנות חיסון שונות בשנת חייו הראשונה. לעומתו, ילד יפני יקבל רק 14 מנות חיסון.

במרבית מדינות אירופה  מספר החיסונים  נע בין 16 ל 19, כמעט מחצית מהתכנית הישראלית. האין מדינות אלו לא מבקשות את בריאות ילדיהן? האם אפשר שחלק מהחיסונים שהוכנסו בשנים האחרונות לתכנית המומלצת בישראל אינם שם משיקולים אפידמיולוגים טהורים גרידא?

מדוע מוכנות ממשלות דנמרק, יוון, הולנד, נורבגיה, שבדיה ויפן לממן בדיקת נשאות לכל אישה הרה ולחסן כנגד צהבת מסוג Bרק את אותם תינוקות הנולדים לאימהות נשאיות, פחות מאחוז אחד באוכלוסיה. איך מתמודדים ילדי הודו ויפן ללא חיסון נגד חזרת? ומי יתקע לידנו שמשרד הבריאות לא יוסיף את חיסון השפעת לתכנית המומלצת, כפי שנעשה השנה בארה"ב?

כדאי גם לזכור, שנושא החיסונים שנוי במחלוקת לא רק בין מדינות אלא גם בין מדענים, פרופסורים ורופאים, מה גם שלא תמיד הם יכולים להביע באופן חופשי את ביקורתם. מאחר ואין "תקן" בינלאומי אחיד ומקובל לתכנית החיסונים, הכפיה הבלתי שיוויונית על הורים להתחסן לפי התכנית אותה קבע מנכ"ל משרד הבריאות בישראל באמצעות קיצוץ בקיצבאות הילדים מקבלת גוון מכוער עוד יותר.

מערכת ממוחשבת עוקבת אחריך

בימים הקרובים, מושלם פיתוח מערכת המיחשוב במשרד הבריאות שתאפשר לו לדעת על כל ילד שלנו איזה חיסון הוא קיבל ומתי. הורה ישראלי שבחר  שלא לחסן את תינוקו עם היוולדו נגד צהבת מסוג B, ישלם על זה. כמה תשלמו? תלוי כמה ילדים אתם מגדלים. 100 שקלים לחודש בגין שני ילדים, 200 שקלים עבור שלושה ילדים ו 300 שקלים מדי חודש, אם מדובר במשפחה עם ארבעה ילדים או יותר.

בחשבון גס, משפחה שתעדיף תכנית חיסונים מצומצמת יותר, ולו בחיסון אחד, או במועדים שונים מהתכנית אותה יקבע מנכ"ל משרד הבריאות, תסייע לאוצר המדינה בסכום של עשרות אלפי שקלים עד שילדיה יעברו את גילאי החיסונים.

חסון – עמותה למתן מידע על חיסונים, באמצעות עו"ד אורנית נווה, פנתה לשר הבריאות, שר האוצר, שר הרווחה ולכנסת בשאלות נוקבות באשר לתהליך לידתו של החוק  ובמקביל הגישה עתירה לבג"צ כנגדו. היום, יתכנס בית המשפט העליון בהרכב בראשותה של כב' השופטת בייניש כדי לבחון את החוק .

הגשת העתירה והדיון הצפוי בבית המשפט טרפו למנכ"ל משרד הבריאות את הקלפים, וזה מיהר לבטל השבוע את תכנית החיסונים שקבע לעניין חוק זה, תוך הבטחה שיקבע תכנית חיסונים חדשה בעוד כחצי שנה. לפחות הישג אחד כבר נרשם: החוק לא יכנס לתוקף בחודש מרץ, לפי התכנון.

ההתלבשות על קיצבאות הילדים תוך פגיעה קשה בשיוויון, חופש הבחירה ואחריותם של ההורים לבריאות ילדיהם מהווה צעד נואש מצידו של משרד הבריאות ואנו מקווים שלא מסמן תחילתו של עידן פטרוני חדש השולל מהציבור את החופש שלו.