נולדתי לפני כמה ימים. היא אמרה שיצאתי לאוויר העולם.
פתאום ? נהייה אור ? וכאב לי בחלק העליון. (האישה הזו אמרה שאילו העיניים שלי) לפני שכאב - הייתי בחושך. היה צפוף שם. ונעים. וחמים. והיו קולות עמומים ורעשים מוזרים. והיה צליל אחד ? ששמעתי אותו מייד אחרי שכאב לי. הצליל הזה מוכר לי כבר הרבה זמן.
זאת עם הקול המוכר אומרת שנולדתי. וש"ברוך בואי אל העולם". וכמה כיף לה ולאבא (מה זה אבא?) שבאתי והפכתי אותם למשפחה. (מה זה משפחה?) והוא (זה שהיא קוראת לו אבא) אומר לי ש"אימא בוכה מאושר" (מה זה בדיוק אמא? מה עושים איתה?)

אחרי שכאב לי בחלק העליון, כאב לי בעוד מקומות. כל מיני צביטות ודחיפות ונוזלים ודקירות. ואחרכך משהו שנגע בי בכל מיני דרכים לא יודעת מה זה ואיך להסביר. עוד אין לי מספיק מילים לתאר את התחושות. ואז אחרי כל הדברים המוזרים הללו, נהייה לי חם. אבל היה מרעיש. צלילים מוזרים. לא מכירה אותם. בעצם...כבר שמעתי אותם קודם. צליל קבוע מצפצף משהו. שמעתי שההיא אמרה "מוניטורים". איך וועייס? שיהיה.
ואז אחרי שנהייה לי חם, משהו אחר הציק לי. לא יודעת מה זה. אבל זאת שאמרה שהיא אמא שלי הרטיבה לי את הפה עם משהו חם ומתוק. היא אמרה שהיא מניקה אותי. נו שוין. שיהיה. ואז שוב נהייה לי חם. ואחרכך נהיה לי לא נוח. רטוב. ודביק. אז היא והאישה עם הבגד הלבן הניחו אותי על משהו והזיזו אותי ונהייה לי קר ושוב רטוב ואחרכך נהיה לי שוב חם.
העיניים נעצמות לי .אני עייפה.
 

 

לאתר הבית של אילה טייכמן