גיהוקים: האם אפשר להיפטר מהם?
גם זה עניין של גיאוגרפיה: יש תרבויות שבהן שחרור אוויר לאחר הארוחה נחשב כהכרת תודה על המזון המשובח. בין שמדובר באמת מוצקה או באגדה אורבנית, די ברור שבחברה המערבית, תקרית כזו יכולה לגרום למבוכה לא קטנה.
לטובת הנבוכים: מתברר שבכל פעם שבולעים מזון, נבלעים באופן תקין כ- 20 סמ"ק אויר. כך שלמעשה אדם בריא בולע בממוצע מידי יום כליטר אויר. לדברי ד"ר מרק באר-גבל, מנהל יחידת הנוירו גסטרואנטרולוגיה במרכז הרפואי שיבא בתל השומר ובעל קליניקה פרטית, שחרור גזים הוא עניין טבעי ותקין לחלוטין, אבל הוא כרוך, כאמור, בחוסר נעימות וייכול לגרום גם לאי נוחות, במקרים מסויימיים.
מלמעלה ומלמטה
מרבית הגזים נוצרים במעי הדק או במעי הגס, ונפלטים מן הגוף כנפיחה, דרך פי הטבעת. חלק ניכר מהם משתחרר בלילה, בשעה שישנים, מבלי שמרגישים בהם אפילו. הבעיות מתחילות כאשר מדובר בכמות גדולה של גזים, או בעיקר, כאשר לשחרור הגזים מתלוות תופעות כמו נפיחות בבטן או כאבי בטן.
גזים במעי הגס נוצרים ברובם בעקבות אכילת סוגים שונים של מזון, כמו קטניות, ירקות ממשפחת המצליבים ועוד. חלק מהגזים נוצרים במעי הדק, כתגובה לאכילת מוצרים שמכילים סוגים שונים של סוכר, מסוכר פירות (פרוקטוז) ועד ממתיקים מלאכותיים.
"רבים חושבים שגזים נוצרים רק כתוצאה מאכילת מאכלים מסויימים", מסביר ד"ר באר-גבל, "ואולם קיימות גם סיבות נוספות שלא קשורות באופן ישיר לתזונה, כמו למשל בליעת אוויר, מסיבות שונות ומגוונות.תופעה זו נקראת אירופגיה (Aerophagia)".
לדברי ד"ר באר-גבל, כאשר בולעים אוויר הוא מגיע לקיבה ומותח את דפנותיה. בתגובה, הקיבה מתכווצת עד שהאוויר נפלט החוצה, באופן בלתי רצוני, באמצעות גיהוק. מה שנקרא בלשון עממית גרעפס.
אנשים עצבניים בולעים יותר אוויר
ד"ר-באר-גבל מציין מספר סיבות אפשריות לבליעת יתר של אוויר:
עצבים: אצל אנשים עצבניים עלולה להיגרם תופעה של בליעת יתר של אוויר. ככל שאוויר רב יותר נכלא בקיבה, יש צורך תכוף יותר בשחרור הגזים. לדברי ד"ר באר-גבל גיהוקים יכולים להיות גם תוצאה של גירוי של הקיבה בגלל מתח וחרדה, שמתווסף לאוויר שנבלע ונכלא בקיבה.
אכילה מהירה: לאנשים שאוכלים מהר מדי, לועסים את המזון זמן קצר ולא ממש מתרכזים בארוחה, יש סיכוי גבוה יותר לבלוע אוויר, שישתחרר מהגוף כגזים.
שתיית משקאות תוססים: כאשר שותים משקאות תוססים, הגזים של המשקה משתחררים לתוך הקיבה, מותחים את דפנות הקיבה ומגבירים את הלחץ. כאשר שותים שתייה מוגזת שיש בה גם סוכר או אלכוהול (כמו בירה, למשל) העניין אף מחריף, מכיוון שיש במשקאות הללו קלוריות רבות המגרות עוד יותר את דפנות הקיבה.
לעיסת מסטיקים: כאשר לועסים מסטיקים בולעים יותר אוויר, משוםש הלעיסה מגבירה את יצור הרוק, ולכן את מספר הפעמים שנחוץ לבלוע אותו. לבליעת הרוק מתווספת בליעת אוויר בכמות קטנה, וזה מה שמתחיל את תהליך מתיחת דפנות הקיבה, יצירת לחץ ושחרור של גזים.
מעי רגיז: אצל אנשים שסובלים ממעי רגיז, יש סיכוי שהרגישות הזו תבוא לידי ביטוי גם בצורה של שחרור גזים, יותר מהרגיל.
ומה לגבי עישון? רבים טוענים כי חלקם של הגזים שנכלאים בקיבה, נבלעים תוך כדי עישון סגריות. ד"ר באר-גבל מסתייג. לדבריו אין חשש ששאיפה ונשיפה של העשן פנימה והחוצה תגיע למערכת העיכול.
מוכנים לשנות הרגלים?
ואלה הפתרונות האפשריים: כשמדובר במצבי עצבנות מתח או חרדה, ההמלצה היא להתמודד ולהירגע באמצעות השיטות המקובלות, כמו תרגול שיטות הרפיה, יוגה, מדיטציה או לצאת לפעילות גופנית. לדבר ד"ר באר-גבל ניתן להשתמש בתרופות שונות על מנת להתמודד עם הגירויים בקיבה, ואולם מדובר במצבים שאינם שכיחים ושבדרך כלל קשורים למצבי תחלואה, לכן הם דורשים התערבות רפואית.
המלצות נוספות שימנעו בליעת אוויר או לפחות יקטינו את כמות האוויר שנבלעה:
- לשתות כמה שפחות משקאות מוגזים
- לא לשתות בזמן האוכל
- לאכול לאט
- ללעוס את המזון בצורה יסודית
- להתרכז באכילה ולוותר על עיסוקים אחרים בזמן האוכל, כמו קריאת עיתון או שימוש במחשב. לדברי ד"ר באר-גבל כשמתרכזים באכילה יש סיכוי לבלוע פחות אוויר.
מה עוד?
מומלץ לבצע פעילות גופנית קלה אחרי האוכל, כמו הליכה, ולא לשכב לישון מיד לאחר הארוחה. וזאת על מנת להפעיל את התנועתיות של המעי. ואם חייבים, לא מומלץ להתאפק ולהימנע משחרור הגזים. "כדאי למצוא מקום שבו ניתן לבצע זאת בצורה פרטית שתחסוך את המבוכה, במקום לאגור אותם בבטן", מדגיש ד"ר באר-גבל.
ומה לגבי טיפול תרופתי?
ד"ר באר-גבל שמציין, כי אמנם ניתן להשתמש בתרופות שונות להקלה על תחושת הנפיחות ועל שחרור הגז, ואולם יעילותם של אלה מוטלת בספק. "יש מספר תרופות על בסיס של סיליקון, פחם או סימטיקון (חומר שסופח את הגזים) שעוזרים באופן חלקי מכיוון שהם סופחים את הגזים. יש גם תרופות המכילות אנזימים, אך השפעתן לא הוכחה בצורה חד משמעית מבחינה מדעית", אומר ד"ר באר-גבל, וממליץ במקום זאת לסגל את אותם פתרונות התנהגותיים שיכולים לשנות את הרגלי החיים המזיקים, ולכן להפחית את התופעה.





React to WordPress