תחרות מלכת היופי שתתקיים הערב לא שונה בהרבה מתוכניות ריאליטי כמו "האח הגדול" ו"הישרדות". ובכל זאת ? אני מתכוונת לצפות בה, ואפילו לפרגן לאישה החזקה שתזכה בכתר. כנגד כל הסיכויים

כשהייתי ילדה, טקס בחירת מלכת היופי היה עבורי עניין גדול. בכל פעם שהטקסט התקרב התמלאתי דריכות והתרגשות כמו ילד שמתרגש לקראת משחק כדורגל חשוב של הנבחרת ולא מצליח להפסיק לחשוב ולדבר עליו ימים רבים לקראתו.

 

הייתי גוזרת מהעיתונים את תמונות המועמדות, מדביקה לי במחברת ומדמיינת שאני השופטת שבוחרת את הזוכה. הייתי בוחרת לי מועמדת מועדפת ומחזיקה לה אצבעות, וביום של הטקס הייתי כוססת ציפורניים במתח לראות את המועמדת שלי זכתה.

 

במוצאי שבת האחרון התקיימה תוכנית הגמר של "האח הגדול" ולפתע נזכרתי בימי כילדה. כל כך הרבה אנשים דברו בלהט ובהתרגשות על חמישיית המועמדים ובחרו לעצמם פייבוריטים וייחלו להפסד של אחרים, ואז חשבתי שבעצם טקס בחירת מלכת היופי הוא קצת הריאליטי הראשון שהיה פה בישראל ? הרבה לפני ערוץ 2, הרבה לפני כל הרייטינג והסמסים.

 

מתמודדות תחרות מלכת היופי של ישראל לשנת 2011 צילום: גורן ליודוביץ

 

הבנתי שבתקופת ילדותי המחזתי את טקס מלכת היופי לתוכנית ריאליטי דמיונית שרצה לי בראש, ושמה שבני הנוער עושים היום עם כוכבי "הישרדות", "כוכב נולד" וה"אח הגדול" הוא מה שאנחנו עשינו בתקופתנו עם הנשים הצעירות שהשתתפו בתחרות היופי הזו.

 

לאורך השנים נהיה מאד לא אופנתי לדבר טובות על הטקס הזה. הרבה מאוד אנשים טענו שהטקס מבזה נשים, שמדובר בתחרות שדומה לסחר בסוסים ? לקחת חבורה של נשים, להלביש אותן בבגדי ים ובשמלות ערב ולתת לחבורה של שופטים להכריע מי מהן "מלכת היופי", נשמע כמו עניין מבזה מאד. זו זווית התבוננות שאני מסוגלת להבין, אבל לא מסכימה לקבל.

 

תחרות מלכת היופי היא בסך הכל תחרות. היא אינה שונה מכל תחרות אחרת שנשים או אנשים משתתפים בה. היא אינה שונה מ"האח הגדול", או "היפה והחנון" ? האם חבורת אנשים שכל מטרתם לשרוד בבית אחד עם עוד אנשים, מתחרים על כישורי חברתיים או משהו מהסוג הזה, גם כאן יש עניין של החפצה, או השפלה? והאם, באולימפיאדה, ענף השחייה הצורנית, בו חבורת ספורטאיות צעירות בבגדי ים מבצעות אקרובטיקה במים, מנופפות ברגליהן לכל עבר ומקבלות על כך ניקוד, האם זהו אינו טקס מבזה? כשרוצים להסתכל על דברים מהזווית של האישה כקורבן, כאובייקט, אז קל מאד להפוך כל פעילות כמעט למבזה ושוביניסטית.

 

אל תתבלבלו, היא רק סגנית המלכה, שזה כמו ליהיא רק אחרת. מירי בוהדנה

 

אבל חלק מהנשים הצעירות שבוחרות להשתתף בטקס הזה רואות בו הזדמנות מקצועית לצמיחה ולהתפתחות. החלום של מרביתן, אני בטוחה, הוא להשתמש בתחרות הזאת כקרש קפיצה להיות דוגמנית, שחקנית, או סתם סלבריטי.

 

עבורי, אישה שיודעת לעשות שימוש בכלים שהעולם מעמיד לרשותה כדי לייצר עבור עצמה הזדמנויות להתפתחות וקידום ? היא אישה חזקה. עבורי, אישה שהיופי שלה הוא כרטיס הכניסה שלה לעולם של ההתפתחות המקצועית ושל ההזדמנויות העסקיות הכלכליות, היא אישה חזקה. היופי שהעניק לנשים האלה אלוהים אינו מגונה ואינו דבר להתבייש בו. החברה שלנו מעריכה יופי נשי, מעריצה נשים יפות ויודעת גם לתגמל אותן מבחינה כלכלית ומבחינת המעמד בחברה.

 

בר רפאלי, למשל, האם מישהו יכול לומר על האישה הצעירה הזאת שהיא חלשה או מנוצלת? לא, היא אישה שעושה שימוש במתת שקיבלה בכדי לקדם את עצמה בעולם, תוך עשיית שימוש מבריק בכללי המשחק של העולם שבו היא חיה. בעיניי סתגלנות והבנה של הזירה בו את פועלת היא עדות לעוצמה נשית, גם אם יש גברים מסביב שמפיקים מזה הנאה. נכון יש את הנערות שלא באמת בחרו בתחרות מתוך דרך חיים ואתגר מקצועי, אלא מהסיבות הלא נכונות.  כמו אימא שדוחפת, או חלום על פרסום לשל הפרסום, גם זה לגיטימי בעיני, ולאו דווקא תופעה הקשורה רק לתחרות מלכות היופי.  אני מכירה רופאים, רואה חשבון ועו"ד שעובדים במקצוע מאותן סיבות שגויות, כלומר טעויות כולם עושים.

 

הנשים הצעירות שיתמודדו מחר בתחרות על התואר מלכת היופי של ישראל מחפשות את הדרך שלהן להתבטא, לפרוץ קדימה, לקנות לעצמן שם ופרסום ומעמד בחברה. אילנית לוי, גל גדות, ספיר קופמן ואחרות ? כולן נשים שהתמודדו בטקס הזה והיום הן נשים חזקות שכל אחת בולטת בתחום הקריירה שבחרה לה. האם מישהו יכול לומר על רינה מור, מיס יוניברס הישראלית ? והיום עורכת דין מצליחה ? שהיא רק אישה יפה וריקה? האם מישהו מאיתנו היה מכיר את השם רינה מור אלמלא היא נרשמה לתחרות מלכת היופי ב 1976? כנראה שלא.

 

רינה מור. יפהפיה עולמית

 

אינני יודעת מי תזכה היום בתחרות, אבל אני מתכוונת לפרגן לה. פירגון היא מילה מאד ישראלית, אבל באופן מוזר המקום שהכי נדיר למצוא בו פירגון הוא בישראל. כשאני רואה נשים שעושות כל שביכולתן כדי לצמוח, כדי להשיג את מה שהן חושבות שיקנה להן אושר, אני לא מתנשאת עליהן וקוראת להן בליבי "ילדות נאיביות". אני יוצאת בהנחה שהן חזקות, חכמות ומודעות ואני מפרגנת להן שיצליחו להביא לידי מימוש את כל הכישרונות והיתרונות שלהן כדי להצליח בעולם הלא פשוט הזה שמסביב.

 

אני מתכוונת לזכור הערב, בשעה שאצפה בטקס, כי מדובר במשחק, משחק שאינו שונה באופן מהותי מתוכניות הריאליטי ששוטפות את המסך, משחק בו אם גם הצופים וגם המשתתפים ערים לכך שמדובר במשחק ? שני הצדדים יכולים ליהנות ממנו. ואם המועמדת שאתחבר אליה תזכה בטקס, אפילו ארגיש שניצחתי בקטנה, גם בשבילי וגם בשבילה. 

תגיות