-"אמא אמא אמא אמא אאאיייייממממאאאאאא!!!!"


-"מה?"


- "קקי !"  חיוך גדול ומאיר על הפנים.


 טוב, הפעוט פתח את הפה...ועכשיו מודיע קבל עם ועדה שהנה עשה קקי, פיפי וכל מה שביניהם .(יש דבר כזה???) בדיוק בזמן לפתוח את העונה- עונת הגמילה. הסימנים בינתיים טובים, הוא כבר מבין ויודע לומר מתי עשה מה. אמנם עדין צריך לעבוד על התזמון: לפני ולא אחרי. אחר כבוד הבאנו את הסיר. סבתא כבר בכוננות בחנות ספרים, קונה את הספר סיר הסירים (באמת יש דמיון לנפתלי) עכשיו, צריך לשבת בסיר.


 "לא, לא עם הבגדים!! רגע, בוא נוריד קודם את המכנסיים, רגע, חכה יש גם טיטול!!"


 הגדולה כבר מתנדבת לשמש כדוגמנית.מראה שיתוף פעולה מפשילה מה שצריך ומתיישבת בסיר. אך הזכרונות...איך היא גדלה כל כך מהר.... מתי הספיקה??


 "שב בסיר, לא, לא לשחק, אל תדחף את אחותך!!! היא לא לוקחת לך את הסיר, היא רק מדגימה. "


יופי, הוא הוריד את הטיטול ומתיישב. אבא, אמא ואחות גדולה עומדים מולו (כבר אמרתי שגם הסבתא בדרך? באה לחזות  בפלא הגמילה.) איזה יופי, הוא מחייך בפה מלא, מסתכל-בוהה בחזרה.


יופי. מה עכשיו? ישבנו וטוב זהו מיציתי הוא מסמן .וקם.


 "לא רגע, פיפי ,פיפי שב תעשה...בתוך הסיר "


 לא. הוא מתחיל לגרור את הסיר ברחבי הבית...בלי מכנסיים ובלי טיטול....חופשי ומאושר! הכלבה מכל ההתרגשות התחבאה מתחת לשולחן, מציצה כדי להיות בקשר עין. והחתול-עוקב אחרי הדבר הזה הקטן, שמתרוצץ לו מאושר.


 "תיזהר שלא יברח!!! לא על הספה!!!!!!רגע, טוב. בוא ניכנס להתקלח."


"תשאיר רגע את הסיר בצד, בוא נוריד חולצה ניכנס למקלחת. לא! לא צריך את הסיר."


זהו, החבר החדש...טוב, לפחות הוא מתחיל להפנים שבשבועות/חודשים (תלוי בקצב) הוא הולך להיות די צמוד לסיר הזה....


"תניח אותו רגע בצד. לא הוא לא יברח לך הסיר." 


צרחות, מאבק, ובסוף פשרה (כניעה).  "לך תביא את הסיר לאבא..."


בתחושת ניצחון הוא יוצא מהמקלחת, ערום ועריה וסיר ביד!!


" יופי..לא! לא לסלון- לאבא!!!"


הזאטוט לא מוכן להקשיב....מתיישב ולפני שמישהו שם לב- קם מהסיר והולך.


 אבא בא- יש פיפי בסיר!!!!!   הוא עשה פיפי בסיר!!!  איפה תזמורת הניצחון?? תרועות  חצוצרה משהו???? אבא, אמא אחות גדולה (סבתא לא הספיקה..) שמחים מכרכרים: "מי עשה פיפי בסיר????? מי??? מי נסיך שלי?? מתוק שלי??? ענק!!!"


 


לאתר של הילה מדהלה