היי בנות,

מעניין אותי לדעת מה עובר לכן בראש כשאתן שומעות את המילה "שינוי"?

מתארת לעצמי שיהיו כאן לא מעט דעות חלוקות. ראייה וזווית שונה לכל אחת מכן.כשאני שומעת את המילה "שינוי" ישר אני חושבת על לחץ, פחד, אי שליטה ועוד מחשבות שליליות ולא נעימות.

 

אם יש מישהו שלא ישכח אף פעם את התגובה שלי לשינוי זה ? מעצב השיער שלי, חן נח. שלמזלי הטוב הוא מככב גם על תקן החבר הכי טוב שלי, רצה הגורל והוא גם השכן שלי. את חן הכרתי ממש במקרה... בזמן שמעצב השיער הקודם שלי שהה בחופשה בחו"ל, ידעתי שאצטרך חלופה לפחות פעם אחת עד לחזרתו. כבחורה מקובעת שכמוני זה לא דבר מובן מאליו, אלא פעולה המלווה בחששות רבים.כמו שהקדמתי ואמרתי אצלי שינויים לא מתקבלים בברכה.

 

 

 

באחד הימים בעודי מנסה לחפש אופציה חלופית, בדרכי  הביתה ראיתי מספרה יפהפייה שנמצאת בשלב מתקדם של שיפוצים לקראת פתיחה.

היססתי קלות וביקשתי כרטיס ביקור. יומיים לאחר מכן כשהמספרה נפתחה לקהל, קבעתי תור. ובאמת הגעתי וביקשתי ממנו והדגשתי רק ייבוש וסידור קל. בצורה הכי סטנדרטית ורגילה. חייבת לציין שהוא היה קשוב להוראות ועשה בדיוק כבקשתי. כשיצאתי מהמספרה הייתה לי הרגשה טובה. הרגשה שקשה לבטא במילים. הרגשה כזאת שלפעמים לא צריך לדבר, פשוט להביט בעיניים ויש הבנה. אהבתי מאוד את התוצאה

 

למחרת הלכתי אליו רק בשביל להגיד לו שאף פעם לא אהבתי את עיצוב השיער שלי כמו שאני עכשיו. ולא אשכח את המבט שלו... היה לו  מבט של "איזו מוזרה הבחורה הזאת. מה בסה"כ עשיתי? רק ייבשתי לה את השיער" אבל אני התכוונתי לכל מילה. כבר אז עלו בי כל מיני מחשבות לתספורות שתמיד רציתי ולא העזתי. למי מכן שלא מכירה אותי, תמיד התהדרתי בשיער שחור, ארוך וחלק. ומדי פעם... כשחלפה בי מחשבה ולו הקטנה ביותר על שינוי, מהר מאוד דאגתי לדכא אותה. הפחד מהתוצאה... מהלא ידוע... גבר תמיד.

 

כעבור יומיים כשאני מקבלת מחמאות מהסביבה על הפריזורה (שלהזכירכן, לא עשיתי שום שינוי...עדיין) החלטתי ללכת שוב לחן ולהתייעץ איתו במה שתמיד חלמתי ולא העזתי ? פוני. תמיד סיקרן אותי לדעת איך אראה עם פוני שובב המתנוסס לו על המצח.הגעתי למספרה. התיישבתי בכסא. הייתה שעת ערב. שנינו מאוד נינוחים, במשך חצי שעה של הדגמות מצידו איך אראה עם... וסיכמנו שזה יפה ומתאים שוב השתפנתי. אין כל רע בשגרה מלמלתי לעצמי... כמובן שהרגשתי לא נעים שגזלתי את זמנו. התנצלתי וקמתי. שוב הבטתי במראה.. שוב התיישבתי ולפני שהספקתי להגיד משהו... להתחרט... לשאול...לקום... כבר היה לי פוני.

 

 

את תגובת הגוף שלי באותו רגע חן לא ישכח לעולם! הרעידות, הנשימות המהירות, חוסר היכולת לדבר ועוד תופעות שלא יכלתי לשלוט בהן. עד היום הוא מזכיר ואומר לי ששמור לי התואר "התגובה הקיצונית ביותר לתספורת".אם הוא רק היה יודע שבאותו ערב ישנתי עם מראה צמודה..נשבעת!! לא זיהיתי את הבחורה במראה. אז אחרי ההלם שליווה אותי לילה שלם, התעוררתי לבוקר של פידבקים חיוביים. בזכות אותן שניות של פעולת המספריים. זכיתי לבצע שינוי נוסף... משמעותי לא פחות.

 

וגם את השינוי הזה אשמח לחלוק איתכן ? השינוי של אקטיביה! אם בניגוד לתספורות לא לכל אחת מאיתנו מתאים ומחמיא פוני. במקרה של אקטיביה ? זה מתבקש לכולן. גם להתנסות של אקטיביה  הגעתי סקפטית. חששות אומנם לא היו אבל, ליוותה אותי התחושה שאין לי מה להפסיד. את השינוי הרגשתי מהר מאוד. אם זה בהרגשה הכללית של הקלילות שלא איחרה להגיע, המחמאות, הספונטניות הלא מזוהה איתי ובעיקר מצב הרוח המרומם. התחלתי פתאום להבין ולקבל את המילה "שינוי" כדבר חיובי. כדבר שיכול להביא תוצאות טובות. וכמו שכבר הספקתן להכיר אותי... מה קורה לי כשאני מגלה ומזהה משהו טוב...?? נכון, מתקבעת!! לתפריט הבוקר שלי אימצתי בחום את יוגורט אקטיביה. מתמידה וגאה להיות שגרתית ומקובעת.

 

 

תודות לשינוי של אקטיביה (ושל מעצב השיער שלי, חן) אני מרגישה ונראית הרבה יותר טוב.