אחרי פתיחה מדהימה, הזאטוט החליט להראות לנו בעצם מי מחליט כאן על כל התהליך. כבר שלושה ימים שהוא לא מסכים לשבת שוב על הסיר.


"בוקר טוב חמוד שלי, בוא נשב בסיר.."


"לא! לא! לא!"


"טוב, אז בוא נחליף טיטול..רגע תן לי להוריד לך....


"לא לא לא"


אם לא טיטול ולא סיר אז מה כן?? מה שבטוח דעתו נחרצת- לא!


בסדר, לא טיפוס של בוקר. ננסה שוב בצהריים. המממ, שוב סירוב מוחלט. הזאטוט מסתובב בבית, רץ מפה לשם, מטפס, משחק. והסיר- עומד שומם באמצע הבית בלי דורש. עכשיו ההתלבטות: הרי הלך לו כל כך טוב, אולי אם נלחץ קצת, ננדנד קצת, פשוט צריך "להזכיר" לו.?


ואולי הוא בכלל עדין לא מוכן..הוא עדיין קטן...אז מה אם הוא כבר מבין ומודיע מתי להחליף טיטול. אתמול כצעד מחאה הוא דוקא החליט לא לציין את העובדה שעשה קקי ואפילו לא ממש רץ להחליף.


"יש לי רעיון! נקנה לו את התחטולים האלה."


"תחטולים??"


"כן..תחתונים שהם גם טיטולים..."


"אההה pull ups. למה? "


"כדי שיוריד מתי שמתאים לו ואז לא יברח אם יחליט לעשות בטיטול."


"כן..אבל זה משהו שמתאים במידה והוא מוכן להוריד טיטול.


כרגע הדרישה היא אחת :  "טוטול!!"


נעזוב אותו בשקט.


בינתיים הסיר משמש ככיסא נפלא....ממש . הוא מוכן לשבת עליו רק עם בגדים...


אז שיהיה עוד קצת עם טיטול. אני מאמינה שאם שכשיהיה מוכן, יבוא בכיף.


חוץ מזה- חוזרים לגן..אה איך הוא יעמוד מול לחץ חברתי ;)


 


לאתר של הילה