רוצה לחלוק איתכם את היומיים האחרונים שלי... בעצם יום וחצי...

בגדול, די שגרתי, "חופשת לידה" (על זה אולי בפוסט אחר..), 2 גדולים (יחסית) במסגרות, בעל בעבודה.. השגרה..

אז זהו, שלא.

אתמול , 5 בבוקר

האמצעי מתעורר, יודע שרק בבוקר לפני שקמים מותר לבוא להתכרבל עם אבא ואמא, נכנס בינינו במיטה ו.... אמא כמעט נכווית, הילד רותח.אני קמה למדוד חום, לתת נורופן, וגונבת עוד שעת שינה לפני שהיונק מתעורר.

מתעוררים שעה וחצי אחרי, הנקה זריזה, בעל מארגן את הגדולה, ומסיע לבי"ס

אני, יונק, ואמצעי נשארים לנמנם קצת במיטה....

לקראת 10 האמצעי מרגיש יותר טוב, ומחליטה בכל זאת ללכת לסיבוב מהיר בקניון שתיכננתי כבר לפני יומיים. אז הולכת, עם תינוק בעגלה, ואמצעי . הבטחתי גלידה, אם לא אוכל כלום, לפחות ייכנסו קצת קלוריות, לא ממש בריאות, אבל קלוריות...

רב הטיול בקניון עבר בשלום, אחרי קניות לקטנצ'יק בשילב (כל מה שלא קניתי לגדולים, קונה עכשיו...), מכונית אחת וביצת הפתעה לאמצעי, חוזרים הביתה.

בדרך עוד עוברים לקחת את הגדולה מבי"ס, ושומעת לראשונה על פעילות בית ספרית אחה"צ. מה שאומר שאמא חייבת לנוח צהריים לפני.

עוברים לחמתי המקסימה לארוחת צהריים, הנקה,, שוב חום ונורופן לאמצעי ואני נמרחת על הספה, בתקווה לאיזו חצי שעת שינה. אחרי 10 דקות טלפון. כמובן שלא היה כזה חשוב, אבל כבר התעוררתי. עוברים לתוכנית ב' - מקלחת מרעננת להתעוררות.

מגיעים לבית הספר, ושם אני ועוד 2 אימהות מבינות שלמרות שזו פעילות חובה להורים וילדים, חצי מהכיתה לא שם בכלל, ובראש עוברת לי מחשבה,"איך תמיד אני נופלת בפח הזה??..."

ב-7 אנחנו כבר בבית, והבעל יוצא לאירוע בירושליים, מקלחות מהירות וכולם הולכים לישון, כן, כן, כולל אותי שמשתרעת לי בהנאה על המיטה לאיזו בהייה מענגת בתוכנית לא קשורה כלשהי, שתרדים אותי.

שעה 21, אמצעי מתעורר, עם חום כמובן. נורופן ומים, חיבוקי במיטה, וחוזר לישון.

גם הקטן מתעורר לינוק, ואנחנו נרדמים ביחד, אחרי הנקה.

שעה 01:30 בערך, קטנצ'יק מתעורר לינוק (חמוד, נתן לי לישון לא רע...), וכבר בודקת מה עם האמצעי, שוב חום, הפעם אקמולי, חיבוקי וחוזר לישון.

אני כבר לא..... אז מה עושים ב-2 בלילה, כשכולם ישנים? משוטטים קצת ברשת, פייסבוק, כל מיני דברים שרציתי לקרוא מזמן. וחושבת על זה שאם כבר ערה, אולי אכניס עוגת שוקולד שהאמצעי מאד אוהב לתנור? בכל זאת, הוא חולה, ושיהיה בבית מה שהוא אוהב. אז אופה עוגת שוקולד, כזו של 5 דקות ולתנור, שיהיה . עכשיו צריך להרוג עוד 40 דקות בערך....

וכשהבית מתמלא בריח של עוגת השוקולד, חושבת על זה שעוגה זה לא אוכל, והוא מאד אוהב מרק ירקות טחון, אולי כבר אשים על האש? אז אני קמה מהמחשב, מקלפת ירקות, שולפת חתיכת עוף מהפריזר, ומכינה מרק ירקות. שיהיה.

ועכשיו הבית מריח מעוגת שוקולד, ומרק ירקות.. ואני נעשית רעבה... אז אכלתי, כמובן, לחמניה, וקינחתי בפרוסת עוגה טרייה וחמה. שיהיה .

שעה 5:30 בבוקר, מרגישה את העיניים נעצמות... זה הזמן לרוץ למיטה, לפני שתעלם השינה. מכינה בזריזות בגדים לגדולה לבי"ס, מנסה להעיר את הבעל, ונרדמת.

שעה 5:45, מה זהו? כבר קמים? האמצעי מתעורר, שוב עם חום, מזכירה לעצמי לקבוע תור לרופא בבוקר, שוב נורופן, ומזמינה אותו לישון איתנו עד הבוקר.. (חחח הבוקר כבר פה, לא?)

שוב מנסה להעיר את הבעל, הקטנצ'יק מתעורר להנקה, ונרדמת איתו ביחד תוך כדי הנקה.

שעה 8:20 (!!!!!!!!), הבעל מתעורר סוף סוף, הגדולה מתעוררת ומתפנקת עם "כאב בטן" (מדומה או לא) וכך מצאנו את עצמנו כולנו בבית. בעל עייף מאירוע, גדולה מתפנקת, אמצעי חולה, ויונק עם אמא בחופשת לידה.

אחרי שעה הבעל ברח לעבודה.

 מישהו הרי צריך לפרנס בבית הזה, לא?