האייקון

קייט מוס ? הפסקת חתונה

 

הידיעה שקייט מוס התחתנה בסוף השבוע האחרון קוטלגה בראשי באותו המקום שבו מקוטלגות הידיעות על בנות מהשכבה שלי בתיכון שילדו תאומים או התחתנו עם מישהו מחוץ לארץ. כל היחס שלי אל קייט מוס, הפרסונה והלוק, נמדד בפרמטרים של בית ספר תיכון, התקופה בחיי שבה קייט מוס מילאה תפקיד לא מבוטל.

 

לחבורת הבנות שאיתה הסתובבתי אז היו שתי קבוצות התייחסות נשיות עיקריות: הבנות המגניבות שלמדו שכבה או שתיים מעלינו וסלביות. וקייט מוס הייתה איפשהו בין לבין, גם מישהי מפורסמת מהעולם הגדול אבל גם מישהי שנראית ומתנהגת כמו אחת השמיניסטיות. אוף, כמה שאהבנו אותה.

 

וככל שההורים עקמו את האף מול הפוסטרים בשחור-לבן של קלווין קליין שריפדנו בהם את קירות חדרי הילדות שלנו ? ככה אהבנו אותה יותר. במיוחד אהבנו אותה אחרי שהמנהל של העולם דאז, ביל קלינטון, הגה לכבודה את המושג "הירואין שיק".

 

עם האנגלית הבית ספרית שלנו חלמנו להציע לה חברות עוד לפני שמארק צוקרברג למד לקשור לבד את השרוכים. והיא מצדה לא אכזבה, ופרנסה את הפנטזיות שלנו בתמונות שער, בגברים נחשקים ובשערוריות קטנות שהתאדו עם עוד קמפיין מוצלח. עם השנים אנחנו המשכנו הלאה לחיים הבינוניים שציפו לנו, והיא המשיכה להשתולל בחן.

 

אז עכשיו קייט מוס עוצרת לשנייה את הבלגנים המקסימים שלה. בתמונות מהחתונה היא נראית כמו השושנה האנגלית האחרונה, כשם שירו המוצלח של אחד האקסים היותר שערורייתיים שלה. אנחנו נמתין לה בסבלנות שתסיים את הפאזה הזו ? אנחנו צריכות שהיא תמשיך לשקף לנו את החיים שיכלו להיות לנו ושהיא חיה בשבילנו.

 

 

האלופה

פטרה קביטובה ? הניינטיז כבר כאן

 

 

נפל דבר השבוע בווימבלדון, ואני לא מתכוונת לזה שפיפה מידלטון הגיעה לצפות במשחקים בחברת מי שהוספד כבר כאקס שלה. פטרה קביטובה הצ'כית ממשיכה מסורת מפוארת של טניסאיות צ'כיות מעולות, וקובעת שיא משלה ? ילידת שנות ה-90 הראשונה שמנצחת בגרנד סלאם בווימבלדון.

 

כן, ילדי הניינטיז כבר כאן והם כבר לא ממש ילדים. קביטובה בת ה-21 מדורגת שביעית בעולם נכון לכתיבת שורות אלה (איכשהו זה תמיד נראה לי שבטניס כל דקה משנים את הדירוג. בגלל זה אני מעדיפה שיאנים אולימפים ? נותנים לי ארבע שנים לשנן בשקט מי זכה במה), ואני מרוצה ממנה במיוחד כי במשחק האחרון והקובע היא ניצחה את מריה שראפובה. אני לא מתה על שראפובה.

 

דור חדש מתחיל לככב על מגרשי הטניס החשובים בעולם, ויהיה מעניין להמשיך ולעקוב אחרי פטרה קביטובה ? לראות איך היא מתמודדת עם קשישי האייטיז ואיך היא שומרת על תוארה החדש.

 

 

ההיסטורית

מישלין ברנרדיני ? הביקיני בייב הראשונה

 

 

בכל קיץ חלק מאיתנו חוזרות לשאלה הנצחית "ביקיני ? מה יגרום לי ללבוש את זה?". למעשה, מדובר בנצח שנמשך בדיוק 65 שנה ? ב-5 ביולי 1946 לבשה מישלין ברנרדיני בפעם הראשונה בהיסטוריה המודרנית בגד ים ביקיני בבריכה ציבורית בפריז. הביקיני שלה היה עשוי מבד בדוגמה של נייר עיתון ובגזרת ג'י סטרינג ענתיקית וגבוהה.

 

למה היא עשתה את זה? נראה שבגלל כסף. ממציא הביקיני המודרני, המהנדס הצרפתי לואי ריאר, לא הצליח למצוא אף דוגמנית "הגונה" שתדגמן את בגד הים שהמציא. מישלין ברנרדיני נחשבה בזמנו לנערה "לא הגונה", ולכן הגיוני לחשוב שמטלה פשוטה כמו לבישת שתי פיסות בד קטנטנות בציבור לא הייתה מבחינתה ביג דיל, בטח לא אם שילמו לה עבור העניין.

 

היום אין הרבה בין "הגינות" ובין לבישת ביקיני. כבר התבשרנו השנה על חברת אופנה שריפדה את החזיות של דגמי הביקיני שלה לילדות. אבל בכל פעם שאתן נתקלות בשנייה המביכה הזו כשאתן נשארות בחזייה ובתחתונים בחוף הים או בבריכה ? נסו לחשוב, רק לשנייה אחת, על הבחורה הראשונה שחוותה בפעם הראשונה את הרגע המביך הזה, ועל מה שהיה קורה אם היא לא הייתה מצליחה לעבור אותו.

 

 

 

הישראלית

ליה ון ליר ? בואו איתה לפסטיבל

 

 

ביום חמישי השבוע, 7 ביולי, נפתח פסטיבל הסרטים הקולנוע ירושלים ה-28. השם הנרדף של המפעל החשוב הזה הוא ליה ון ליר. גם מי שלא מכיר מקרוב את פועלה האדיר של האישה הזו למען תרבות הקולנוע בארץ, יכול להסיק זאת מכמות האירועים, הפרסים והקרדיטים הקשורים בפסטיבל ונושאים את שם משפחתה.

 

כשאני סוקרת את המאמצים והכסף הרב שהשקיעה ון ליר מראשית שנות ה-50 ועד היום כדי להנחיל תרבות לעם היושב בציון, להביא את העולם אליו ובשלב מסוים לגרום לו לצאת אל העולם בתור מיני-אימפריית קולנוע ? כשאני סוקרת את כל המפעל היפה הזה, אני לא מבינה איך הוא מתיישב עם העובדה שבמדינת ישראל פועלים כוחות כלכליים שמטרתם לחרב אותו. פשוט כך.

 

למה שאנשים צעירים, בני נוער וילדים, ירצו לעלות לירושלים ולצפות בסרטים איכותיים כשמבחינתם סרט זה הבילוי היקר הזה שלא משתלם ללכת אליו אם יש בבית מחשב עם פס גלישה רחב מספיק שמאפשר להוריד סרטים באיכות "בסדר" ועם כתוביות "כמעט בסינק"?

 

אם פעם פסטיבל הקולנוע היה חגיגה של תרבות, היום, לפחות בשבילי, הוא תזכורת לאפשרות לתרבות שנחמסת בישראל על ידי אנשי עסקים שלא מתביישים לגבות עשרות שקלים עבור הזכות להיות חלק מהעולם התרבותי.

 

תכניית הפסטיבל  עושה חשק עצום ומכבדת את הקריירה הענפה של ליה ון ליר בעוד יצירות שהמפעל שלה סייע ליצור. כשעברתי עליה נתקלתי בסרט שיפתח את הפסטיבל ? "סופר 8", ששמו הוא כשמן של אותן מצלמות ישנות ששימשו אותנו לצילום סרטים משפחתיים הרבה לפני העידן הסלולרי.

 

 

 

 

 

 

 

 

רבת המכר

ג'נט איוונוביץ' ? אין עשן בלי אש

 

 

ההחלטה המשמחת התקבלה ? אפסיק לגלוש במחשב בזמני הפנוי ואחזור לקרוא ספרים אחרי הפסקה ארוכה מדי (איזה מזל שאנשים כבר לא מנהלים סמול טוקס על ספרים, אה? ידע בתכניות טלוויזיה אני עוד יכולה לאלתר אף שאין לי טלוויזיה כבר כמה שנים); ורצוי ספרים באנגלית, כי ספרים בעברית מוציאים אותי מדעתי (נאמר לי שזו בעיה נפוצה בקרב עורכי לשון). באנגלית אין לי הידע הדרוש כדי לצאת מן הדעת מהר כל כך.

 

אחד המקורות הטובים ביותר בעיניי ללמוד מהם מה הולך היום בעולם הספרות הוא מדור הספרים של "הניו יורק טיימס". והנה, בשבוע האחרון שם אחד חוזר שוב ושוב ברשימת רבי המכר במדור ? ג'נט איוונוביץ'. ספרה החדשה, "Smokin' Seventeen" מוביל הן את רשימת הספרים בכריכה קשה והן את רשימת האי-בוקס.

 

למי שלא מכיר, ג'נט איוונוביץ' היא מחברת של סדרת ספרי מתח שהדמות הראשית בהם היא סטפאני פלאם, קניינית הלבשה תחתונה שהפכה לציידת ראשים. עד כאן נשמע מבטיח, לא? הספר החדש, ושמו מרמז על כך, הוא ה-17 בסדרה ועלילתו משלבת רוצח שמנסה לחסל את הגיבורה וניסיון לבחור מי מבין הגברים שבחייה יהיה האחד והיחיד.

 

רציחות ובחורים זה שילוב שאני מחבבת, כפי שכתבתי כאן לפני שבועיים כשסיפרתי על אהבתי לספריה של לימור נחמיאס הישראלית.

 

מילון אנגלי-עברי, ספסל פנוי בפארק הסמוך לביתי וספר של ג'נט איוונוביץ' ? ככה אני מתכוונת להעביר את הקיץ הקרוב.

תגיות