ככל שמזלג קטן יותר, אוכלים יותר. כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת יוטה, ארצות הברית. מטרת המחקר היתה לברר את הקשר בין גודל הנגיסות לבין תחושת הרעב והשובע, ולכמות האוכל שנאכלה.

 

עוד ב-onlife:

החוקרים בחנו את כמויות המזון שסועדים הזמינו בארוחות צהריים ובארוחות ערב,במסעדה איטלקית. הסועדים התבקשו לאכול במזלגות שהיו קטנים או גדולים ב-20% מהגודל הסטנדרטי. צלחות המזון שהזמינו הסועדים נשקלו לפני ההגשה ובסוף הארוחה.

 

בהמשך העריכו החוקרים כל מיני גורמים נלווים, כמו הבדלים בין כמות המזון שאוכלים בדרך כלל בארוחת ערב לעומת הכמויות שנצרכות בארוחות צהריים, או האם במהלך הארוחה הסועדים שתו יין או לא. לאחר שקלול הגורמים הנילווים התברר, כי כמות האוכל ש"נשארה בצלחת" של הסועדים שקיבלו מזלגות קטנים היתה כמחצית הכמות שהשאירו הסועדים שאכלו במזלגות רגילים (4.4 אונקיות לעומת 7.9 אונקיות). 

אכילה פסיכולוגית 

החוקרים מאמינים שהסיבה לתוצאות שהתקבלו היא פסיכולוגית וקשורה להרגלי הצריכה. לדבריהם, הסועדים שקיבלו מזלגות קטנים הרגישו שהם אוכלים לאט מאוד ו"אינם מפנים את המזון מהצלחת בקצב המקובל", ולכן העמיסו עליהם הרבה יותר מהסועדים שקיבלו מזלגות גדולים.

 

"צריכת מזון היא נושא בריאותי ממדרגה ראשונה, והקשר בינו ובין השמנת יתר הוכח במחקרים רבים", ציינו החוקרים במאמר  שהתפרסם בירחוןJournal of Consumer  Research. "במחקרים רבים נבדק הקשר בין גודל הצלחת לבין כמות המזון שנצרכת, ואולם מעטים הם המחקרים שבחנו את הקשר בין גודל הנגיסה – כלומר, כמות המזון שמכניסים בכל פעם לפה -  לבין צריכת מזון". 

 

לטענת החוקרים, הבנת כמות המזון בנכנסת לפה בכל נגיסה היא משמעותית וחיונית להבנת ההתנהגות והפסיכולוגיה שעומדות מאחורי השמנת יתר.

אוכלים גם עם העיניים

"יש במחקר חידוש, וגישה שונה שצריך להמשיך ולבדוק במחקרים נוספים", סבורה עדי זוסמן, דיאטנית קלינית ומאמנת בריאות. "מפתיע לגלות שדווקא באכילה עם מזלג קטן צורכים יותר מזון, על פי ההגיון ניתן היה לצפות לתוצאה הפוכה".

 

לדבריה, תוצאות המחקר מחזקות את הקשר בין "אכילה בעיניים" לבין תחושת שובע ומלאות בקיבה. "כידוע, לפעמים דווקא גודל הצלחת הוא שקובע כמה אוכלים. מחקרים שונים מראים, כי אנשים מרגישים שבעים יותר לאחר שאכלו כמות מזון מסויימת מצלחת קטנה, מאשר לו היו אוכלים את אותה כמות מזון מצלחת גדולה, שנראית לא מלאה".

ההבדל נעוץ במנגנון הרעב והשובע שמושפע גם ממראה העיניים. "כשהצלחת היא גדולה ולא מלאה, נראה שיש בה כמות מזון לא מספקת. המוח מקבל מסרים של שובע ומלאות באמצעות עצב מסוים שנמצא בקיבה. אבל כאמור, ישנם גם גורמים פסיכולוגיים והתנהגותיים שמשפיעים. למשל, אכילה איטית של אותה כמות מזון תורמת לתחושת שובע גדולה יותר מאשר אכילה מהירה של אותה כמות מזון".

 

לדברי זוסמן תוצאות המחקר באוניברסיטת יוטה שופכות אור על הבנת הפסיכולוגיה של האכילה. ועד שיעשו מחקרים נוספים, להבנה מעמיקה יותר של המנגנונים היא ממליצה:

1. להעדיף אכילה מצלחות לא גדולות

2. להסתפק במנה אחת ולא לחזור ולמלא את הצלחת פעם נוספת (בעיקר כשמתארחים, באירועים או בשהייה בבתי מלון)

3. לאכול באיטיות

4. להמתין כמה דקות לאחר הארוחה, כדי להרגיש שבעים. "לוקח כ-20 דקות עד שהשדר העצבי קלט במוח. לכן, אם לא מרגישים שבעים בתום הארוחה, עדיף להמתין במקום לקחת תוספת

תגיות