חתיכות פלוס הביאו שם – ואני ממש לא מגזימה
קורנפלקס לדעתי הוא אחד הדברים ששואלים "איך לא המציאו את זה קודם"? הוא פתרון קל, נח וזול לארוחת בוקר משביעה לפני שיוצאים ליום לימודים ו/או ליום עבודה. אצלנו לכל אחד יש את הקורנפלקס שלו. על המדף במזווה יש כמה אריזות של קורנפלקס, אמנם לא בכמות שיש לג'רי סיינפלד אבל עדיין... הבכור אוהב את הקורנפלקס של האלופים, האמצעית אוהבת את השוגי המצופה והקטנצ'יק, הוא אוהב את של שניהם. אני לעומתם מעדיפה את הקרנצ'ים.
הוצאתי את האריזה מהמעטפה והמון כתום היה לי מול העיניים. מעניין חשבתי לעצמי. כתום. למה דווקא כתום? מה זה אומר? תפוז? אש? שמש? החלטתי לשאול.
2 קבוצות בפייסבוק: אחת של נשים בעלות עסק, עצמאיות, והשנייה אמהות, רובן לילדים קטנים. (זה לא אומר שנשים בעלות עסק הן לא אמהות אבל השוני בתשובות בלט).
בקבוצת האמהות היו 3 תשובות: התפוז חזר על עצמו פעמיים והייתה גם שקיעה אחת.
בקבוצת הנשים התשובות היו מגוונות: הרבה אנרגיה, שמחה, חיים, תנועה, אש, ג'ינג'י, פרדס תפוזים, יצירתיות, תעוזה, מעורר תיאבון ועוד כמה. הייתה גם אחת שלא אוהבת את הצבע. מותר.
וואלה חשבתי לעצמי, קלעו בול אלו שבחרו לאריזה את הצבע הכתום.
יאללה הגיע הזמן לפתוח לראות מה מסתתר שם בפנים.
מה שהיה שם בפנים דומה לחגיגה טרופית מוגזמת במיוחד. מיקס של פירות עם גרנולה ממש מזמין לשפוך לקערה ולהוסיף חלב.
כולם טעמו כולם ניסו. היה טעים. הקטנצ'יק התאהב במיקספלקס החדש ועכשיו זה כמעט נגמר.
הבטחתי לחברה שאביא מחר את מה שנשאר. אחרי שסיים את הקערה, הביא את המשקולות ואמר: "אמא תראי: עכשיו אני חזק".





React to WordPress