אמא הולכת למספרה
את השנה הזו התחלתי עם הצהרה ברורה ש"עכשיו תורי"!
שלושה ילדים, בעל ועסק וכולם צריכים שאני אטפל בהם, שלא נדבר על בית, ארגונים, כביסות, כלים וסתם זמן שהולך לאיבוד בסופר או בביקור נימוסין אצל איזה דודה.
מה שמדהים בכל המירוץ המטורף הזה, הוא שלאורך הרבה זמן - ואני מדברת על כמה שנים - הצלחתי במידה מסוימת לקחת אחריות על הכל ולתפקד. אבל בקיץ האחרון דברים החלו לקרוס, הרגשתי כמו להטוטן בקרקס שמנסה בכל כוחו להקפיץ את כל הכדורים באוויר, הידיים שלו נעות במהירות, הראש מסתכל לכל הכיוונים והוא בינתיים בשליטה עד ש... הוא מחליט להוסיף עוד כדור אחד קטן.
ואז, אחד אחרי השני, בלי ממש לשים לב, כל הלהטוט המרהיב הזה מתחיל לאבד גובה וכדורים ? ככה ממש הרגשתי.
הכדור הקטן הזה שניסיתי להכניס ללהטוט הפרטי שלי היה מאוד פשוט. רציתי להגיע למספרה. פשוט אתם אומרים? לא הצלחתי למצוא שעתיים פנויות ללכת להסתפר ולהחזיר לתלתלים שלי את הצורה והצבע שלהם. זה נשמע עניין של מה בכך, אבל מבחינתי זה סימן.
מבחינתי זה סימן את סוף מופע הג'אגלינג ואת ההחלטה שסדרי העדיפויות צריכים להשתנות.
שיבצתי ביומן זמן למספרה, נרשמתי לקבוצת ריצה ואני מקפידה יותר על תזונה (לא ממש דיאטה, אבל אוכל יותר ראוי לגוף שלי). וקרה דבר מדהים - לא רק שאיש מבני המשפחה, הבית או העסק לא נפגע או התלונן, כל ההשקעה הזו בעצמי גרמה לי להיות רק יותר נמרצת, יותר מסוגלת, ובלי ששמתי לב מצאתי את עצמי שוב בלהטוט הג'אגלינג, אבל הפעם עם עוד כדור - וזה אפילו הצליח.
אומרים שהמחשבות והפעולות שלנו מזמנים אלינו עוד מאותו דבר מהסביבה, העולם או אנשים.
הדוגמאות לכך רבות: כשאת בהריון "פתאום" כולם סביבך בהריון, אם קנית רכב חדש "פתאום" אתה שם לב שיש הרבה רכבים כאלה על הכביש, כשהתחלתי לרוץ "פתאום" מצאתי עוד ועוד נשים סביבי שרצות ומנהלות אורח חיים ספורטיבי. ככה זה, אנחנו מושכים אלינו עוד מאותם המחשבות, רעיונות או פעולות שכבר יש אצלנו.
זה התחיל בכך שקיבלתי במתנה קורס איפור ב"בית הספר לאיפור באינטרנט". מספר שיעורים לא מבוטל שמסביר הכל כולל הכל על איפור בסרטוני וידאו פשוטים. מה לי ולאיפור, חשבתי , אבל פתאום זה נראה לי פחות ופחות מאיים.
לא הופתעתי שכמה ימים אחר כך הגיעה אלי ההזמנה לערב ההשקה של המייק אפ החדש של קליניק.
אני משתמשת במוצרים של החברה הזו כבר הרבה שנים, אבל בעיקר בבושם או בקרם הגוף. איפור? אין לי מושג בזה, לא יודעת להתאפר והקונוטציה הראשונה שלי מהמילה מייק אפ זו דודה סוניה, פולנייה חביבה בת 96 עם כמות מייק אפ על הפנים שיכולה בקלות לשמש כחומר הסוואה בינה ובין הקיר בליווי ליפסטיק ורוד פוקסייה.
אז אחרי ששנים אני דבקה בתיאוריות שלי על טבעיות, נשיות ושאר שטויות כאלה, החלטתי שההזמנה להשקה הזו יושבת "בול" על המטרה שלי לטיפוח עצמי, ואישרתי הגעה במהירות לפני שאתחרט.
ערב ההשקה היה מרהיב. נתחיל בזה שהרשיתי לעצמי לצאת מהבית לכמה שעות לערב שאין בו שום קשר לעבודה שלי או לטיפוח קשרים עסקיים, יצאתי מהבית לבושה יפה, השארתי שלושה ילדים עם אבא שלהם, נשמתי עמוק ולא האמנתי על עצמי.
כילדה פרובינציאלית, שלא חסר לה כסף אבל בהחלט חסרה לה ההבנה שיש עולם שלם שם במדינת תל אביב, הגעתי למסעדת "התרנגול הכחול" שהסיכויים שלי להגיע אליה במצב אחר כלל לא קיימים. מקום קטן, אינטימי ומאוד מפנק בתחושה וכמובן גם באוכל.
שמעתי הרצאות על איפור, טיפוח עור ומייק אפ, ואחרי הקינוחים קיבלתי שקית מוצרים של קליניק שאחד מהם היה המייק אפ. הבנתי שהציפייה היא שאתנסה במוצר ואדווח עליו. עברו מאז כמה שבועות, ולא הצלחתי.
לפני כמה ימים הייתה לי פגישה חשובה שאמורה לפתוח לי כמה דלתות עסקיות לשנה הקרובה.
החלטתי שזה זמן טוב להשתדרג, והתאפרתי: מייק אפ, קצת סומק, מסקרה ואודם. מי שמכיר אותי יודע שזה סוג של מהפך. אפילו אני הסתכלתי במראה וזרקתי לעצמי מחמאה. הגעתי לפגישה במצב רוח מעולה עם אנרגיות של כיף וביטחון עצמי (תוצאות הפגישה כבר מתחילות להגיע).
ואז זה היכה בי!
הסיפור הפנימי שאני מחזיקה שנים על יופי טבעי, על יופי שמגיע מבפנים, על המייק אפ של דודה סוניה ? כל זה מתפורר לנגד עיניי, וכשסיפור פנימי אחד מתפורר חייבים להכניס אחר במקומו.
אז הסיפור החדש שלי הוא שההפרדה בין חיצוני לפנימי לא באמת קיימת, וכשאני נראית טוב חיצונית (בראש ובראשונה בעיני עצמי ולזה עוד מתווספות מחמאות מהסביבה), אז תאמינו לי שהפנימיות שלי חוגגת, וכשהיא חוגגת יש משהו במראה החיצוני שמקרין החוצה שמחת חיים והצלחה.
לפני כמה חודשים נפגשתי לקפה עם סבתא שלי (האישה הכי מדהימה בעולם). היא אוטוטו בת שמונים, ומטופחת בערך כמו מלכת אנגליה, תסרוקת, פדיקור, מניקור - כל החבילה.
בעודנו מקשקשות היא פותחת את הארנק, שולפת 400 שקל, ואומרת לי "את נראית נורא, קחי את הכסף ולכי להסתפר ולקנות לך משהו יפה..."
ואז היא הוסיפה את משנתה: "תזכרי מה שסבתא אומרת לך - לא משנה מה קורה בחוץ, את תמיד צריכה להיראות כמו מיליון דולר. זה מה שיחזיק את הזוגיות והמשפחה שלך לאורך הרבה שנים".
לפני כמה חודשים התווכחתי איתה קשות על האמירה הזו ואפילו נעלבתי קצת בשמי ובשם שאר האמהות הלא מטופחות. והיום?
כנראה שיש משהו בתובנות של נשים בנות שמונים, ואולי צריך לעזור קצת לטבע עם מעט צבע ולהרגיש טוב מבפנים על ידי יצירת חיצוניות מחמיאה.
אז עד שיזמינו אותי לעוד השקה (הפעם אני אשמח להתנסות בבושם חדש או בגדי תינוקות... שולחת ליקום בקשה ... מי יודע .... ) אני הולכת להתאפר ולהכין לכן נשים יקרות את הסדנה הבאה. היא הולכת להיות מוצלחת מתמיד.
React to WordPress