קפה עם גדי סוקניק

תמר סוקניק -הבת, והעורכת של תוכניתו החדשה, "האיש הירוק"

זו לא הפעם הראשונה שתמר ואני משתפים פעולה ברמה המקצועית - עשינו דברים קטנים ביחד באופן פרטי.

אבל זו הפעם הראשונה שאנחנו עובדים ביחד על משהו ארוך טווח, טלוויזיוני, שהוא בלאו הכי הפקה מצומצמת, ולמרות שהיא אדם שמאוד קנאי לפרטיות שלו, הפעם היא הסכימה להיחשף קצת.

עוד ב - onlife:

"קרן פלס רגשית וחסרת מעצורים". קפה עם יהורם גאון

"בחיים לא הייתי משתתפת ב'שלוש'". קפה עם גלית לוי

"'במעושרות' תגלו את טלי האמיתית". קפה עם אריק סיני

בעיניי, הסובייקטיביות לחלוטין, היא בנאדם יוצא דופן באיכויות שלו, מכל הבחינות - הפנימיות והחיצוניות. ואפשר גם לבחון אותי - פשוט להסתכל ולראות.

מאוד משמח אותי שמזדמן לנו לשתף פעולה, היא מאוד מוכשרת ויש לה המון ניסיון. היא עשתה מגוון תפקידים בעיתונות הכתובה, בכתיבת מכרזים, טלוויזיה, תסריטאות, עריכה, כך שאני סומך עליה בעיניים עצומות.

אני מאוד נהנה מהעבודה על התוכנית, שעדיין מצטלמת, וגם מהדינמיקה עם תמר. בין הורים לילדים יש לעתים התכסחויות, אבל להפתעתי אנחנו ממש משדרים על אותו גל, הדברים זורמים. אני אפילו מופתע מעד כמה אנחנו על אותו תדר.

יש לנו חוש הומור מפותח, עם כל ההצטנעות, ושנינו שנונים ויורים חצים קטנים בלי לבזבז זמן - לפעמים מספיק מייל של שתי מילים. השיחות בינינו מאוד גלויות, האמירות יותר פשוטות, לא צריך להתעניין בדברים של כבוד או דרג.

אני מטבעי לא מבזבז זמן על גינוני טקס והיררכיות, זה עובר לי מעל הראש, אבל במקרה הזה אני חושב שעוד יותר. אולי בגלל שאני מקבל את דעתה יחסית בקלות, אז כשהיא אומרת לי על משהו 'לא' אז זה לא, אני אפילו לא מתווכח.

בדרך כלל אני סומך רק על עצמי, במקרה הזה אני נוטה להיות פרגמטי, כלומר לבטל את דעתי המקורית כי אני פשוט סומך עליה. אני מכיר אותה מספיק טוב כדי לסמוך על שיקול דעתה, ולא התבדיתי עד עכשיו.

אנחנו מסתדרים מעולה למרות שעוברים עלינו לעיתים ימי צילומים ארוכים ומפרכים בתנאים לא פשוטים של חום או של קור. אבל אני מאוד נהנה מהצילומים, ובכל יום אני לומד משהו חדש.

"האיש הירוק" היא לא סדרת תחקיר.

זו יותר סדרה שמסתובבת בארץ ומנסה לחשוף לצופה את כל החידושים האחרונים שעשויים להשפיע על חיינו, לא בראייה ביקורתית אלא בראייה סקרנית ? מה אנחנו לא מכירים, לא יודעים, ומה אנחנו יכולים לעשות כדי להכניס את הדברים האלה לחיים שלנו.

אני חושב שאני יודע מעל הממוצע בתחום ומכיר את הארץ יותר מהאזרח הממוצע, ולמרות זאת אני כל הזמן מגלה דברים חדשים והתפתחויות. זה מרתק. ביום הצילומים האחרון, למשל, גיליתי שבחקלאות הממוסדת כמעט ואין היום הדברות כימיות, מסיבות שונות, וש-99 אחוז מהריסוסים הם בכלל "אקולוגיים" ועושים שימוש בכל מיני חרקים ובקטריות ? הדברה ביולוגית.

העבודה על הסדרה גם מאוד משמחת אותי, כי העיסוק הוא מאוד חיובי, וזה אחרי כל כך הרבה שנים שהתעסקתי ואני עדיין מתעסק דרך העיתונות בעיקר בצדדים היותר שליליים של החיים שלנו.

גם הנושא של התוכנית מאוד קרוב ללבי - כל מי שמכיר אותי יודע שאחד הדברים שאני הכי חרד לגביהם זה איכות הסביבה. אני לעולם לעולם לא אזרוק אפילו עטיפה של סוכריית טופי על הרצפה. אפילו אם אהיה בחדר זבל, אני אזרוק אותה לתוך הפח. שלא לדבר על הטבע. אני גם לא אוכל בשר, ולא כי זה לא טעים אלא כי יש לי בעיה עם השמדת הסביבה והחיות.

כל הזמן שהייתי בחדשות ערוץ 2 נמנעתי מפעילויות שעלולות לפגוע באובייקטיביות שלי.

אבל מרגע שפרשתי אני הולך מדי פעם להפגנות נגד ניסויים בחיות ותומך בקואליציה נגד פרוות.

הקולגה, קרן נויבך

אני מקווה שאף אחד לא חוזר לימים אפלים של הדחת אנשי תקשורת רק בגלל שאפשר לעשות את זה, או בגלל הערכה של ה"אופי הפוליטי" של עבודתם.

קרן היא עיתונאית מנוסה ומצוינת, ואני מאוד אוהב את תוכנית הרדיו שלה, שעוסקת בנושאים שהם אולי פחות "סקסיים" מבחינת הרייטינג, אבל הכי חשובים לחברה שלנו. חשוב מאוד מאוד שתוכניות כאלה ושדרים כאלה יישארו איתנו - ולהרבה זמן.

כל אימת שקרן או מירית הושמנד, העורכת של התוכנית שלה, פנו אלי לצורך שיתוף פעולה בשידור עשיתי את זה בחפץ לב, כי זה כבוד בשבילי להשתתף בתוכנית הזאת.

השותפה העסקית לחברת "פרס קאסט", סיגל אביטן

סיגל פשוט צילצלה אלי יום אחד, בתקופה שהודעתי שאני עוזב את ערוץ 2, הציגה את עצמה וביקשה להיפגש.

היא סיפרה לי על הרעיון שלה, להקים חברה להפקה ושידור של תוכניות טלוויזיה באינטרנט, ומאחר שכבר חשבתי על הנושא הזה בעצמי, על המקום אמרתי לה 'קדימה, נלך על זה'.

זו הייתה החלטה עסקית טובה ובעיקר מעניינת, כי מאז עשינו המון דברים והם היו מאוד מעניינים. יש כל הזמן התפתחויות חדשות בתחום הזה, ואני שמח לומר שבמשך הזמן "פרס קאסט" הפכה לשם הכי בולט.

כשהכרתי את סיגל הייתה לה חברה ותיקה לייעוץ תקשורתי ויחסי ציבור, אבל התחום הטכנולוגי כבש אותה והיא החליטה להתמסר לזה וסגרה את החברה שלה. היום היא מתעסקת רק בזה.

אנחנו שותפים, היא השותף הבכיר, אבל אנחנו גם חברים. זה לא מובן מאליו, אבל מצאתי אישה שהיא לא רק מרשימה כלפי חוץ אלא גם בעלת התכונות הבסיסיות שאני אוהב בבני אדם ? ישירות, הגינות, יזמות, פרגמטיות. באמת אדם מדהים.

אני מעריץ של נשים באופן כללי, ואני גאה בזה.

מאז ומתמיד העדפתי חברה של נשים על חברה של גברים, ותמיד אני שמח יותר לעבוד עם נשים מאשר עם גברים - כמעט בכל דבר, לא בכל דבר, אבל בגדול - ואני סומך עליהן יותר מאשר על גברים.

אני חושב שנשים הן יצורים הרבה יותר מורכבים, וכתוצאה מזה גם יותר משוכללים ואולי אפילו מתוחכמים מאשר הגברים. אני אוהב כמעט כל צד במה שנקרא "נשיות" על פני האלטרנטיבה הגברית שלו.

הווי גברי, למרות שהייתי שקוע בו חלקים ארוכים מחיי, מעולם לא היה חביב עלי. וזו גם הסיבה שאני סוליסט. אני אוהב חברת בני אדם, אבל תמיד מעדיף חברה של נשים על פני חברה של גברים, וקל להן לסובב אותי על האצבע, מודה.

אמא שלי, חנה

אני חושב שבראייה מלמעלה, ברמה הכי בסיסית, אחד הדברים המרכזיים שלקחתי ממנה זה את היכולת ואת הרצון לשמור על עצמאות, על חוזקות פנימיות, שמסתמכות על כוח שבא מבפנים ולא על כוחות חיצוניים. לנסות להסתדר תמיד בכוחות עצמי.

אמא שלי היא טיפוס קשוח, והיא גם יציר של תקופות אחרות, של מלחמות, של פליטות, של מלחמות הישרדות. זה דור אחר. היא טיפוס קשוח שיודע לשרוד בכוחות עצמו ויש הרבה מה ללמוד ממנה, ואני חושב שאני למדתי והפנמתי ? יותר מדי אפילו.

אני חושב שהדבר הבעייתי העיקרי שהבאתי מהבית זה שימוש החסר ברגש, שזה דבר שמאוד הפריע לי, לעתים בלי ידיעתי, לאורך כל שנותיי הראשונות וגם אחר כך. אני מוצא את עצמי בהחלט טיפוס קשוח, ובהחלט הרבה פעמים ממש משתדל להשתלט על התכונה הזאת ולהיות הרבה יותר רך. אני מנסה מאוד לתקן את זה, מהשליש האחרון של שנותיי ועד היום.

עם הילדים שלי אני משתדל לעשות תיקון, וזה הולך ומשתפר בהדרגה. אני לא יודע מה הם חושבים, אבל איתם אני מאוד רך. אני חושב שגם הגדולים יסכימו עם זה. אני לגמרי כנוע לגחמות שלהם. לשמחתי הם לא ניצלו את זה עד היום לרעה. אולי לפעמים, נקודתית, אבל לא כדרך חיים. עובדה שהגענו עד הלום והגענו בסדר.

הסדרה "האיש הירוק" תשודר החל מינואר בערוץ הבריאות, ערוץ הטיולים ובערוץ 2.