אני מוכנה לטול סיכון בכך שאשמע כמו פרסומת גרועה של פיקוד העורף, ובכל זאת הנה זה בא. אזרחי ישראל היקרים היכונו לאסון הבא.

 אם תשאלו אותי מהו אותו הבא, תזכו ממני לתשובה שכל בחורה בחנות בגדים ממוצעת מקבלת, יש לנו את זה במבחר צבעים ודוגמאות. החל מהמקומי כגון התייבשות הכנרת, קריסת מערכות הבריאות והחינוך, השחיקה במעמד האשה בארץ, התחזקות מעמד משפחות הפשע, דרך עניינים אזוריים דוגמת השתלטות גורמים איסלאמיים על אוכלוסיית ערביי ישראל, כשיקוף של דינמיקה עולמית, וכלה בנושאים חובקי עולם ביניהם המיתון הכלכלי והתחממות גלובלית.

 

 בתור מכורה לאסונות, הייתי רוצה למדוד כל אחד ואחד מהמהם ולראות מה מהם מתאים לי. לבדוק אם אפשר קצת להצר בשוליים, לקצר באורך ולהפוך את השגעון האופנתי למשהו שאני יכולה ללבוש ביומיום, אולי להראות איתו נורמלית, ובמקרה המופרך אפילו לקבל עליו מחמאות.

 

בתור נושא ראשון, כזה שבטח ישוב ויככב בפוסטים הבאים, בחרתי בנושא הכנרת המתאיידת. מהסיבה הפשוטה שתמיד אמרו לי שהצבע הכחול מתאים לי לעיניים ולא פחות חשוב בגלל שהנושא מטריף אותי, ומהווה דוגמא לדחיינות הטיפוסית של הציבור והפוליטיקאים הישראלים. חוצמזה הנושא השני הבוער בעצמותי בשבועות האחרונים, השחיקה במעמד האשה, נדון חדשות לבקרים בעת האחרונה. אל דאגה גם בו נטפל.

 

 עכשיו שלא תבינו אותי לא נכון. אני מהמשוגעים לנושאי איכות סביבה. ההפרעה הנפשית הזאת באה לידי ביטוי בכל מיני צורות, ונציין רק את מחזור קופסאות הנעליים מקרטון (מה זה קרטון תעשייתי...אני ייצרתי את זה? אלדו ייצר את זה), והשקיית עציצים במים שבשלתי בהם ביצים קשות. ואף על פי כן הפרסומות בנושא הכנרת והמים, באמצע החורף הנוכחי המדשדש , מעבירות אותי על דעתי.

 

 אין ספק שצריך לחסוך במים . סוגיית המים, הייתה מאז ומתמיד על הפרק. מזה עשרות שנים, אנו שומעים שצריך לחסוך במים, שישראל לא משופעת במשאב טבעי זה, ועדיין.  עדיין לא נעשה כלום בנושא. עדיין אין מספיק מפעלי טיהור שפכים, אין שימוש אמיתי במים אפורים, אין תשתית רחבה דיה של מתקני התפלה, ודפוסי הפעולה של ממשלות ישראל לדורותיהם הם של כיבוי שריפות (שיטה מועדפת לכיבוי -  שימוש בחול....אין לנו מים שכחתם?)

 ולמרות הכל, היום בשנת 2011, ישראל בחזית הטכנולוגיה בכל האמור למלחמה בטרור, יישומי אינטרנט פתלתלים ופלאפונים כשרים למהדרין, אני נאלצת לפחות פעם ביום להתקל בפרסומות הקוראות להציל את הכנרת ולחסוך במים.

 

אז אתם יודעים מה, לא בא לי. כמו שהזאטוטים שלי אומרים, לא בא לי, לא מתחשק לי ואני לא רוצה. כנרת זה דבר נחמד, וכל מדינה צריכה אגמון קטן לשכשך בו  את הרגליים (תשאלו את אסד....הוא היה מוכן, ויתכן שעדיין מוכן, לצאת על הסוגיה הזאת לקרבות עקובים מדם), ובכ"ז. מה שמטריד אותי היום זה אך ורק העובדה שלילדי ולי יהיה מים לשתייה, שלא נגווע בצמא וכפועל יוצא ברעב כמו במדינות אפריקה הלא מפותחות.

 

לפיכך, חברי הכנסת המהודרים, העסוקים בחלק גדול מהיום בדברים שאינם משפיעים על חיי היומיום שלנו בפועל, מתבקשים להפסיק לשתות אספרסו (זה על בסיס מים) במזנון הכנסת עם יועצי התקשורת, ולהתחיל לטפל במשבר המים כמו שצריך, כן עכשיו בהתחלת החורף.

 

סופ"ש גשום לכולם.