אחרי 5 שנים של לימודים אינטנסיביים באקדמיה, וסיום תואר שני בהצטיינות באוניברסיטה העברית, גם אני כמו עוד כ-15,000 מורות בישראל מועסקת בתנאים של עובדת קבלן.

 

עוד ב-onlife:

 

להיות מועסקת בתנאים של עובדת קבלן אומר שאני לא מועסקת על ידי העירייה או משרד החינוך, אלא אני מועסקת על ידי גוף מתווך, במקרה שלי מדובר באגודת "רנה קאסן".

 

לפי נתונים שהוצגו במאבק המורות של ארגון המורים - 50% מהמורות הצעירות עוזבות את מקצוע ההוראה במהלך 5 השנים הראשונות לעבודתן. ממוצע הגילאים בחדרי המורים הוא 55. ממשרד החינוך נמסר כי מדי שנה יש מחסור מדאיג במורות במערכת החינוך הממלכתית. אין להתפלא על כך לאור תנאי ההעסקה המעליבים והפוגעניים.

 

מה החיסרון של להיות מורה המועסקת בתנאים של עובדי קבלן?

העסקה כזו מאפשרת לאגודות המתווכות להעסיק בצורה פוגענית את המורים והמורות וכך לפגוע למעשה בזכויות הסוציאליות שלהם. כך למשל, פיטורים מדי שנה, עיכוב של שנים ביציאה לשבתון, הלנות קבועות של השכר וההפרשות לקרנות הן עניין שבשגרה.

 

גולת המאבק האישי שלי היא סביב העובדה שמדי חודש ההפרשות לקרן הפנסיה ולקרן ההשתלמות שלי יורדות מתלוש המשכורת אך אינם מופקדים ביעדם. למעשה המעסיק שלי, שהוא כאמור לא משרד החינוך ולא עיריית ירושלים, אלא אגודת "רנה קאסן", לוקח ממני הלוואה מדי חודש (וללא ידיעתי או רשותי) על מנת לכסות חובותיו.

 

אחרי שקיבלתי מכתבים מקרן הפנסיה שלי שאיני מבוטחת בגין הכספים החסרים, פניתי אל מנכ"ל "רנה קאסין" ודרשתי הסבר. התגובה שקיבלתי הייתה: "זה עניין של חודשיים-שלושה, אין מה לעשות, אני צריך את הכסף כדי לשלם משכורות למורות אחרות". מדובר בעבירה פלילית ועל כן אני וקולגות שלי הגשנו תלונה לממונה על אכיפת חוקי העבודה במשרד התמ"ת.

 

למה משרד החינוך לא מעסיק אותי?

במדינת ישראל מורים של בתי ספר יסודיים, חטיבות הביניים וחינוך מיוחד מועסקים על ידי משרד החינוך, בעוד שעל המורים בחינוך העל יסודי אחראיות העיריות והרשויות המקומיות. הכספים מגיעים למעשה ממשרד החינוך לעירייה והיא זו שאמורה להעסיק את המורים.

 

מה שקורה בפועל זה שבהרבה מקרים העיריות לא רוצות להעסיק את המורים, בעיקר מפני שמדובר בכאב ראש לא קטן ובדאגה לתנאים. כיום, אין לי דרך אחרת ללמד בתיכון מלבד להיות מועסקת בצורה מתווכת כעובדת קבלן.

 

בסופו של דבר העיקרון של מי שמעסיק באמצעות ארגוני קבלן הוא: "אני מעדיף לשלם היום יותר כדי לא לדאוג לך מחר". כלומר- העסקה ישירה של המורות תדרוש מהעירייה וממשרד החינוך לקחת עליהן אחריות מלאה לטווח הרחוק (פנסיה, זכויות סוציאליות ועוד).

 

יחס כזה, כשמדובר בכל מקצוע הוא משפיל וכשמדובר במקצוע ההוראה נוספת להשפלה השלכות רחבות ומדאיגות ביותר. זו לא רק דאגה שלי בתור מורה אלא זו גם דאגה של אם ואזרחית.

 

הגיע הזמן שנתעורר כהורים וכאזרחים

אני רוצה ששני ילדיי, שהיום הם בגיל הרך, יזכו בעתיד לחינוך הטוב ביותר, כזה הניתן על ידי מורים שבעי רצון, מורים הבוחרים כל יום מחדש לשאת את לפיד החינוך בגאווה. כדי שזה יקרה המדינה חייבת לשנות את הגישה ולהתחיל לטפח, להקשיב ולהוקיר את המורים, לא פחות מהגישה הננקטת כלפי העובדים במערכת הביטחון בצה"ל.

 

חינוך זה בטחון פנים. המורות הן לא בייביסיטר ובתי הספר הם לא בתי חרושת לציונים. על הממשלה להציב את החינוך  בראש סדר העדיפויות ובדחיפות.

 

המטרה שלי: להפוך את מקצוע ההוראה למקצוע נחשק כמו הי-טק

המאבק אותו אני מובילה כבר בן 5 שנים והניב מספר לא מבוטל של הישגים. כך למשל, בית הספר שבו אני מלמדת יעבור להעסקה ישירה כבר בשנה הבאה. הכנס שבו אני נואמת מחר בכנסת - ההשקה של "השדולה להעסקה ישירה" הוא צעד נוסף במאבק.

 

הגיע הזמן שהציבור יתעורר ושהמדינה תיקח אחריות מלאה על העובדות והעובדים שלה, בין אם מדובר במורים, גננות, עובדים סוציאליים, רופאים ועוד. מה שקורה בישראל זה תהליך מואץ של הפרטה שהיא חלק מהקפיטליזם החזירי.

 

המטרה שלי היא להפוך את מקצוע ההוראה למקצוע מבוקש ונחשק, לפחות כמו המעמד שיש למקצוע ההיי-טק בישראל. במקביל אני שואפת להוביל מהלך ציבורי רחב להעסקה ישירה והוגנת בכל הארץ.

 

יש לי חלום,  להיכנס לכיתה ולשאול את התלמידות והתלמידים "מי רוצה להיות מורה בעתיד?" בתגובה עשרות יניפו אצבע בגאווה.

 

יחזקאל גבאי, מנכ"ל אגודת רנה קאסן הגיב על הדברים: "לילי בן עמי כבר אינה עובדת אצלנו. נכון שבעבר היה לנו פיגור מסוים בהעברת כספי הפנסיה וזאת מכיוון שהעירייה לא העבירה כספים בזמן. היום יש לנו הסכם פריסת תשלומים עם קרן פנסיה "מבטחים" והסיפור סגור. 

תגיות