יעל הדר: מורידה את הבגדים
בשנים האחרונות אני מנסה להיות כנה, עם עצמי ועם אחרים. מסתבר שזה דורש ממני לגלות כמה דברים לא נעימים על עצמי ומי שאני. הגיע הזמן לחשוף כמה וידויים קטנים, מוכנים?
בשנים האחרונות הצבתי לעצמי משימה: לנסות להיות כמה שיותר כנה. בלי הנחות והחלקות. לקחת את הכנות ולהפוך אותה לחומר גלם עיקרי ובסיסי. בעבודה, באימהות, ביחסים, בפעילות חברתית ובכתיבה.
עוד ב - Onlife:
- זוכרים את קריסטל מ"שושלת"? קפה עם לינדה אוונס
- יושבת בשירותים ומפנטזת. הבלוג של מיכל ינאי
- למי קראת זונה? זאת היתה יכולה להיות את, או אני
אז אם בכנות עסקינן, אחת השאלות החשובות היא למה אני נחשפת? מה עומד מאחורי זה, רצון להשפיע? תשומי? אהבת הקהל? ואולי השאלה כלל לא רלבנטית, אולי אני פשוט שייכת לשבט של אנשים שכותבים ומופיעים וזה בכלל לא משנה למה. אז היכנסו לתא הווידויים, לבשו את גלימת הכומר, כי זהו תפקידכם בטור זה.
והרי הווידויים הקטנים שלי:
- כשאני נתקלת בהורוסקופ אני קוראת אותו בעיון, למרות שכשאני נפגשת לפגישת עסקים עם המוח שלי אני מכחישה בפניו שאני מאמינה בזה.
- אני שמאלנית, אני מאמינה שהשטחים הם שטחים כבושים, שההתנחלויות הן "מפעל" לא מוסרי בעליל, ושישראל מאבדת את הלגיטימיות שלה כשהיא לא משמשת אור לגויים. ולפעמים בא לי להעלים את מי שלא חושב כמוני.
- אני זקוקה לאהבה, ונורא רוצה זוגיות טובה, פורחת ותומכת, אבל יש לי תמיד בלגן בבית, אני נוטה להאשים אחרים בקשיים, כיף לי יותר לי להסתובב עם פיג'מה קרועה ומהוהה לבד, והכי נוח לי לישון באלכסון.
- אני אוהבת את הילד שלי הכי בעולם, חושבת שהוא מושלם בדיוק כמו שהוא, רק שלפעמים נורא משתעממת לשחק במרוץ מכוניות ויריות בזומבים למיניהם. איתך הסליחה יקירי.
- כשאני נתקלת בסבל או מחלה, אני נוטה לעיתים להביט אל השמיים ולהתפלל שזה יעבור. אני לא מאמינה באלוהים מהסוג הרשמי, אלא רק באלוהים מהסוג הפרטי.
- מאד קשה לי עם הפסד, כישלון או ביקורת, זה מדכא. אני יודעת שאני צריכה להשתפר אבל זה המצב כרגע.
- הלוואי ולא הייתי זקוקה לפידבקים מבחוץ כדי להרגיש בעלת ערך, אבל לצערי אני זקוקה להם מאד, אפילו שזה טיפשי ומקור לסבל גדול.
- בהמשך ישיר לסעיף הקודם - אני רוצה למצוא חן בעיני הברנז'ה, אפילו שאין לי מושג מי זה הברנז'ה, איפה היא גרה, ולמה לעזאזל זה מעסיק אותי.
- למרות שאני בזה, באופן בלתי נשלט, לנשים הבוחרות גברים עשירים ומרופדים במזומנים, אני יכולה להבין למה זה סקסי.
- למרות שזה ממש מגעיל מצידי, ואני בושה להודות בכך, כוח מושך אותי. עוצמה "עושה לי את זה", היו תקופות שנמשכתי אפילו לביבי נתניהו, (כן, אני צריכה כדורים, אני יודעת).
- גם אני לא סבלתי את תרבות הניו אייג' הרבה שנים. חשתי בזיוף, בשעמום, והתעסקות עצמית מופרזת השמה את ה"אני" לפני ה"אנחנו" באופן מקומם. היום אני חושבת שהניו אייג' הוא כיוון חיובי, שהמערב הלך לשם מסיבות מובנות, ושניתן למצוא בעולם ה"ניו אייג'", תפיסות מעניינות ועמוקות כמו ניו-זן בודהיזם למשל, שנותנות מקום מעניין וחדשני לרגשות כמו קנאה וזעם קיומי, ומאפשרות לאנשים עם נטייה אנרכיסטית דכאונית ועם צורך בסולידריות חברתית קרקע פורייה להתפתחות.
- הייתי רוצה להסתפק בכנות, אבל אני יודעת שזה לא פוטר אותי מכלום, ולא ייתן לי הנחות בהמשך.
- וחוץ מזה אני חולמת על שלוםעולמי וגם לזכות בתחרות היופי של בנות 40 פלוס.
נ.ב, האחרון לא היה אמיתי, ניסיתי להצחיק...





React to WordPress