יום הסרטן הבינלאומי: "חשבתי שסרטן השד היא מחלה של מבוגרות"
ב-6 בפברואר, יומיים אחרי שיצוין יום הסרטן הבינלאומי (4 בפברואר) ייערך שיתוף פעולה בין רשת לאקה שמייצרת לק מיוחד שנקראת עתיד ורוד. ההכנסות מהלק יגיעו לעמותת "עתיד ורוד", למטרות הסברה.
עוד ב- Onlife
איך אפשר להפוך את המתוקים לבריאים
מחלות החורף: איך מתמודדים איתן
לדברי ליאת בר (שרצר), ממייסדות העמותה, נשים שירכשו לק שנקרא "pink future" תקבלנה חומר הסברתי על נושא מחלת הסרטן בגיל צעיר. "שתדע כל אישה צעירה מה המבנה של השדיים שלה, שתבדוק את עצמה ואם תרגיש משהו חריג, שתתעקש ותדע לאן לפנות. אני בטוחה שאנחנו נציל בזה חיים".
בר (שרצר) בת 41 מתל אביב, גילתה שהיא חולה בסרטן השד בגיל 35. אבל זו כבר הייתה הפעם השנייה שהיא חולה במחלה הזו. בפעם הראשונה היא הייתה בת 25, כשחלתה בסרטן השחלות. "כשהייתי חולה בפעם הראשונה, התביישתי בזה והסתרתי את זה מכולם. כמעט אף אחד לא ידע שאני חולה. מה שגרם לכך שהייתי מאוד בודדה ולא ידעתי איך להסתדר עם הכל. כשזה קרה לי עשר שנים אחר כך, הייתי מופתעת לא פחות, אבל עם מערך תמיכה אחר".
כשבר (שרצר) גילתה כי היא שוב חולה, היא הייתה בתחילתם של חיים חדשים. רק שלושה שבועות לפני שהיא גילתה כי היא חולה שוב בסרטן, היא החלה בקשר רומנטי חדש. הכל היה נראה אופטימי עד שהרופא שלה התעקש שבגלל ההסטוריה הרפואית שלה, היא צריכה ללכת להיבדק כבר עכשיו ולא לחכות לגיל 50.
"הבדיקה הזו הייתה "בינגו" וישר גילו לי גידול בשד. המזל שלי היה, שזה באמת היה גילוי מוקדם, ובסרטן השד, המשמעות של גילוי מוקדם היא אחוזי החלמה של כמעט מאה אחוז. למזלי ולהפתעתי, בן הזוג שלי, לא רק שלא נטש אותי אלא אפילו הציע לי נישואין".
בר שרצר עם בעלה, שאול. צילום: רפי דלויה
"הבעיה ההעיקרית", אומרת בר (שרצר), "היא במודעות ובמחשבה כי מדובר במחלה של נשים מבוגרות. כל פעם שהייתי באה לטיפולים הייתי נתקלת בתגובות כמו: אוי, אבל את נורא צעירה הרגשתי שזו מחלה של גילאי 50 ויותר".
מודעות וגילוי מוקדם
סרטן השד היא מחלת הסרטן הנפוצה ביותר בישראל. כ-4000 נשים מצטרפות מדי שנה לסטטיסטיקה, מתוכן כ-1,200 נשים צעירות.
בהתמודדות השנייה עם הסרטן בר (שרצר) כבר לא התביישה והיא שיתפה וחלקה את החוויות שלה לכל מי שרק רצה לשמוע. במהלך הטיפולים שלה היא הפכה בלי לשים לב לתומכת בנשים צעירות אחרו שחלו ושרצו הדרכה ועזרה. מאז היא לא הפסיקה לנסות ולהעביר את המסר הזה בפני כל מי שרק רצתה לשמוע.
"באוגוסט לפני שנה וחצי שמעתי על אישה צעירה שהקימה קבוצה בפייסבוק בשם 'גם אני חליתי בסרטן השד', מתוך מטרה שנשים צעירות חולות יוכלו לתקשר ביניהן. מיד הצטרפתי אליה ומאז החיים שלי השתנו, הנשים בקבוצה הפכן להיות החברות הכי קרובות אליי בחיים. "התמיכה בקבוצה הזו היא ללא גבולות, כל הזמן, 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. ישנה אחווה אמיתית".
באוקטובר החליטה בר (שרצר) עם עוד כמה נשים מהקבוצה ללכת צעד אחד קדימה ולהקים את עמותת "עתיד ורוד". "החלטנו להיפגש סוף כל סוף, ולאחר שיחות רבות, הבנו שהסרטן חוצה כל גבול, וכל גיל".
מוות מיותר
המפגשים השבועיים, השיחות אל תוך הלילה והשאלה "איך גילית"? הבהירו לבר (שרצר) ולחברותיה שייסדו יחד איתה את העמותה (כולן חלו בסרטן השד בגיל צעיר), גליה קדרון, אריאל פנהי, שרה גל, אורטל דרי, דיצה קציר, מיכל מלמד- כהן, איריס גולדמן וסיגל ארד ז"ל, שהגישה אל סרטן השד, והדעה הרווחת של רופאים ומטופלים כאחד, כי זהו סרטן של נשים מבוגרות, מהווה גזר דין מוות עבור חלק מהנשים הצעירות.
"מכל המפגשים, הכרנו את הנשים לעומק יותר ושמענו המון סיפורים. ואז התחילו לקרות שני דברים במקביל. הראשון והמזעזע, התחילו למות לנו חברות. הן נורא צעירות ומעבר לטרגדיה שמישהו מת, נותרו כאן משפחות צעירות עם ילדים צעירים.
"הטרגדיה השנייה היא שהן מתו סתם, כי בסרטן השד ההבדל בין גילוי מאוחר לגילוי מוקדם הוא ההבדל בין חיים ומוות. זה לא עניין רק של מזל אלא בעיקר של מודעות וכל מי שמתה לנו מסרטן השד ברובן המכריע מתה סתם, בגלל שלא גילתה בזמן.
ככל שהתווספו יותר ויותר בנות, נשמע משפט מוחץ "לא ידעתי בכלל שאפשר לחלות בגיל שלי" "עד שהרגשתי גוש, לא ידעתי שיש דבר כזה שנקרא כירורג שד" ועוד, המון חוסר מודעות של הנשים ושל הסביבה, של רופאים, ושל יועצות הנקה שכולם נפנפו ואמרו ש"זה בגלל ההנקה, בגלל ההריון ושבגיל שלהן אין סרטן כזה".
לאחת הנשים שהרגישה גוש בזמן שהניקה את בנה התינוק אמרו שזה גוש של חלב, אחר כך שהכאבים התפשטו לשאר חלקי הגוף הרופא שלח אותה לעשות פילאטיס, אמרו לה שהיא היפוכונדרית ורק לאחר כמה שנים של כאבים שונים ומשונים התגלתה האמת המרה. זה היה כבר מאוחר מדי, הסרטן התפשט ויש לה גרורות בכל הגוף. היום היא חיה על זמן שאול, כי אי אפשר לטפל בזה כבר אלא רק להאריך ולהיטיב את מצבה".
יכול לקרות בכל גיל
נשות הקבוצה הקבוצה התחילו לבדוק הסטטיסטיקות והבינו שהן לא כל כך נדירות כמו שגרמו להן להאמין. "כשהתחלנו להבין את כל הנתונים האלה החלטנו שלא נסתכל בדמעות אחת על השנייה ולא נמשיך לשמוע את המשפטים האלה מבלי לעשות דבר. "לכל אחת מאיתנו יש גם ילדות קטנות ואני חושבת שזה מגיע לילדה שלי שנאבק בשבילה. שלא תגיע לגיל 30 ויגידו לה את מה שאמרו לנו, "זה לא יכול לקרות להיות בגיל שלכן".
ליאת בר (שרצר). צילום: ענבר גליס
"זה בלתי נסבל עבורי, לכן עזבתי את כל מה שעשיתי עד כה, וכל מה שאני עושה, זה להקדיש את כל זמני לעמותה הזו, שצריכה לעשות ניעור מאוד גדול ולהביא למודעות את העניין הזה שזה פוגע בנשים צעירות.
החלמה מסרטן השד במקרה של גילוי מוקדם היא כמעט מאה אחוז, וזה לא סתם סלוגן או סיסמא, זה עובדה. זו אני, אני בחיים בגלל גילוי מוקדם".





React to WordPress