מורן (שם בדוי) יושבת בדירה המפוארת שלה, במגדלי יוקרה אי שם במרכז הארץ. היא רק רכשה סלון חדש, שכולל ספות עור לבנות (עניין פעוט של 40 אלף שקל) ושולחן עשוי מקריסטל. מאחוריה, תמונה מקורית של מונה שבן זוגה רכש לה במתנה ליום הולדתה ה-28 בשנה שעברה, בהזמנה מיוחדת ממוזיאון פריזאי. ללא ספק, היא מוקפת פאר – אבל לא נראית מאושרת באמת. 

 

עוד ב- Onlife

 

"יש המון בדידות בתוך כל העושר הזה", היא מסבירה, אגב ליטופים של כלבת הקוקר ספאנייל שלה, ביונסה. "נכון, יש לי בן זוג מאוד עשיר שנותן לי את כל מה שאני צריכה. לפני שהכרתי אותו עבדתי 12 שעות ביום וגרתי בדירה שכורה בתל אביב שהייתה בגודל האמבטיה שיש לי היום. אבל רוב הזמן הוא נמצא בחו"ל ואני מבלה המון זמן לבד".

 

לכאורה, מורן מגשימה את החלום הרטוב של רובנו: למצוא שוגר דדי, גבר אמיד ומבוסס שידאג לכל צרכינו ויהפוך אותנו לנסיכות מפונקות. אבל האם בן זוג עשיר הוא המתכון הבטוח לאושר? האם אביבית בר זוהר מ"האח הגדול" ואלפי נשים לפניה עלו על הנוסחה המנצחת?

 

"מוכרת את עצמי למי שאני רוצה"

"מהיום שנחשפתי לאפשרות הזו, של לצאת עם גברים עשירים ולתת להם לדאוג לי, לא הסתכלתי לאחור", מספרת אלינור (שם בדוי), צעירה בת 22 שהגיעה לתל אביב לפני שנתיים.

 

היא חלמה להיות דוגמנית, ובמסגרת חיפושי העבודה נתקלה בכל מיני גברים עשירים שהציעו לה הצעות מפתות. "הבחור הראשון שיצאתי איתו היה איש עסקים יהודי שחי באיטליה. הוא היה בביקור בארץ, נפגשנו באיזו מסיבה והוא הזמין אותי לצאת.

 

"מהדייט הראשון הרגשתי שאני בתוך חלום – מסעדת יוקרה עם חשבון של 1500 שקל, מכונית מדהימה, כל הפינוקים שרק אפשר. הוא אמר לי, 'אני לא יכול להבטיח לך מערכת יחסים זוגית ויציבה, אבל אני מחפש בת לוויה כשאני מגיע לארץ פעם בחודשיים ואני מוכן לטפל בך'".

 

מאז, מנהלת אלינור עם בן זוגה העשיר מערכת יחסים הדדית שמבוססת על העיקרון הבא: כשהוא מגיע לארץ, היא כולה שלו, מדי פעם היא גם נוסעת אליו לאיטליה או ליעדים אחרים באירופה. בשאר הזמן, היא גרה בדירה יקרה במרכז תל אביב – הכל על חשבונו כמובן. 

 

כשהוא לא נמצא בארץ, היא יוצאת מדי פעם גם עם גברים עשירים אחרים, שמזמינים אותה למסעדות, מסיבות, חופשות או סתם מפנקים אותה במסעות שופינג עם כרטיס הפלטינה שלהם. רובם מבוגרים ממנה בעשרים שנים לפחות.

 

לכל אלה שמרימים גבה ותוהים בינם לבין עצמם אם כל הנ"ל אינו אלא הגדרה מיופייפת לזנות, לאלינור התשובה ברורה: "ממש לא. זה לא שאני מוכרת את עצמי לכל המרבה במחיר. אני בוחרת את הגברים האלה בקפידה ורק אם הם מעניינים אותי ואני נמשכת אליהם. את הבחור שלי באיטליה אני ממש אוהבת וגם הוא אותי, רק שלאף אחד מאיתנו אין אפשרות להתחייב זה לזו. מדובר במשהו הדדי, לכל אחד מאיתנו יש משהו שהשני רוצה".

 

שאלה של הערכה עצמית

אבל גם לגברים יש דרישות. למעשה, רובם מתייחסים אל הבחורה כאל עובדת שלהם לכל דבר, וכשהיא לא מספקת את הסחורה – הם מוצאים לה מחליפה.

 

כך עשה למשל רונן (שם בדוי), מנכ"ל חברת הייטק מצליחה, גרוש בן 53. הוא הכיר את מיכל (שם בדוי) בת ה-19 באתר היכרויות המיועד לנשים יפות ולגברים עשירים ומהר מאוד הבין שהיא רוצה את הכסף שלו, אבל לא מוכנה לתת שום דבר בתמורה.

 

"בדייט הראשון היא השקיעה, התלבשה יפה, התעניינה בי", הוא מספר. "אחר כך היא כבר התחילה לשים עליי פס. הייתה יושבת בפנים חמוצות ונראית משועממת, מגיעה עם לק מתקלף, מתעלמת מהטלפונים שלי. העובדה שאני מוכן לשלם עלייך לא אומרת שאני מוכן שתגרמי לי להרגיש כמו תרח זקן שאת רק רוצה את הכסף שלו. מאז אני גם מקפיד לצאת עם נשים מבוגרות יותר, מגיל 25 ומעלה. שגם יודעות להעריך".

 

הפסיכולוגית רייצ'ל גולדברג, מסבירה את התופעה: "אישה שיוצאת רק עם גברים שמוכנים לממן אותה סובלת מהערכה עצמית ירודה מאוד", אומרת. "אם היא לא מרגישה שהיא יכולה לעשות את הכסף שלה בעצמה ומוכנה להתפשר על כך שגברים אמידים ינצלו אותה, זה מעיד על כך שהיא לא חושבת שתהיה לה את היכולת להשיג את הממון בעצמה וגם מפחיתה מערך החברה והגוף שלה והופכת אותם לכלים שניתן לסחור בהם.

 

"אלה לרוב נשים צעירות ודלות אמצעים וגברים נוטים לנצל את המצב הזה כדי לשלוט בהן. לא מעט מהן מוצאות את עצמן בסיטואציות אלימות ומסוכנות. מבחינה נפשית, אין הרבה הבדל בין נערות ליווי שמוכרות את גופן, לבין נשים שמחפשות להן גבר שיממן אותן ובתמורה נותנות לו מין וחברה. זה עצוב מאוד".

 

"אני קצת מצטערת שהלכתי עם גבר רק בגלל שיש לו כסף והוא הציע לממן אותי", אומרת מורן, "נכון שיש בינינו מחויבות וזוגיות, אבל אנחנו בקושי נמצאים יחד ואין לדעת מה הוא עושה כשהוא בחו"ל.

 

"זה היה מאוד כיף בהתחלה, לעבור ממצב שבו אין לי כסף בכלל ואני כל הזמן במינוסים, למצב שיש לי את כל הכסף בעולם. אבל זו אשליה אופטית, מבחוץ הכל נוצץ ומבפנים ריק וקודר. והעניין הוא שאני לא רואה את עצמי חוזרת לחיים בלעדיו – אין לי עבודה ואין לי כסף משלי כמעט בכלל. אני לכודה בכלוב זהב".

הסכם ממון: מי צריך את זה

מערכת יחסים עם גבר עשיר היא לא רק עניין של חיפוש שוגר דדי לתקופה זמנית. יש נשים שמתחתנות עם גברים עשירים מהן, וגם גברים שממסדים את הקשר עם נשים עשירות. לאלמנט הזה נכנסת סכנה המכונה "גירושים", כי במקרים כאלה, החשבון בסוף עלול לעמוד על הרבה יותר מסתם כמה תכשיטים יקרים.

 

גירושים שסכומי כסף גדולים מעורבים בהם יכולים לעלות לצד העשיר שבין השניים הרבה מאוד. הוליווד סיפקה לא מעט דוגמאות כאלה לאחרונה, החל ממדונה ששילמה לגאי ריצ'י, דרך מל גיבסון שייאלץ לשלם לאשתו לשעבר, רובין, חצי מהונו – 450 מיליון דולר, טייגר וודס, הבוגד המהולל של הוליווד, שצפוי לשלם לאשתו, איילין, לא פחות מ-750 מיליון דולר ועד מקרים מעטים ודומים אצלנו, כמו עופר גלזר, שיצא מהגירושים משרי אריסון עם עוד 250 מיליון שקלים בחשבון הבנק שלו.

 

ואנחנו יודעים מה עובר לכם בראש: מה יהיה עם סיפור האהבה בין טלי סיני ריקליס למשולם  קשישא שלה יעלה על שרטון? הוא שווה כמה עשרות מיליארדי דולרים והיא, כידוע, הגיעה לנישואים האלה חסרת כל.

 

צילום: אלכס ליפקין

עם אחוזי גירושים שעומדים על 30 אחוז ורק הולכים ונוסקים משנה לשנה, עושה רושם שהפיתרון היחיד לנישואין בין גבר או אישה עשירים לבני זוג מבוססים פחות הוא הסכם ממון.

 

אז בדיוק בשביל מקרים מהסוג הזה, וגם כשמדובר בסכומים צנועים יותר, הומצא הפלא המכונה "הסכם ממון", שקובע איזה מהרכוש יילך למי במקרה של פרידה. ולא, אחרי שנחתם כזה, אי אפשר להפר אותו. ההסכם מבוצע בהשגחת עורך דין וחייב לקבל תוקף מבית המשפט.

 

"כשאין הסכם ממון, בני זוג מתחתנים ומרגע שנישאו, כל הרכוש המצטבר - הזכויות והחובות - שייך לשניהם באופן שווה", מסביר עו"ד מנחם פוקס, מומחה לדיני משפחה. "לא משנה על שם מי הנכס, כמו למשל במקרה של נדל"ן – הוא שייך באופן אוטומטי לשניהם וגם אם נרכש לפני הנישואין. זה החוק.

 

"ברגע שרוצים להתנות על הוראות החוק ולשמר רכוש פרטי, כמו במקרים שבהם אחד הצדדים הוא בעל ממון רב יותר מהשני, חותמים על הסכם הממון- הסכם שמאפשר חלוקה שונה מהחלוקה על פי החוק. וכך, נכס שיירשם על שם אחד מבני הזוג, הוא יהיה שייך רק לו, גם אחרי עשר ועשרים שנה".

 

הוא מוסיף: "מדובר בעולם בפני עצמו - יש הרבה אפשרויות לערוך הסכמים ואין הסכם אחד שהוא דומה למשנהו, כל הסכם תפור למידות של בני הזוג. יש כאלה שרוצים ששום דבר לא יהיה משותף, חלק רוצים שחלק מהרכוש כן יהיה על שם שני הצדדים. יש המון ואריאציות".

 

לדבריו, הסיבות לחתימה על הסכם ממון, עניין שכרוך בלא מעט חוסר נעימות, הן די ברורות: "הסכם ממון מאפשר להם איזשהו ביטחון או מציאות שתהיה מאוד מוגדרת וקבועה גם אם יתגרשו. כשאין הסכם ממון ובני הזוג מחליטים להתגרש, כל אחד שוכר עו"ד, מנהלים הליך בבית משפט, שהוא ארוך ומתיש ויקר. הסכם הממון מסדיר מראש את חלוקת הזכויות ביניהם, הכל מאוד וכך נחסכות המון צרות".

 

הסכם ממון גם בסיבוב השני

"מאוד מקובל היום לערוך הסכם ממון בסיבוב שני, כשבני הזוג כבר טעמו טעם של הליך גירושין והבינו שזה תהליך ממושך עם המון עוגמת נפש, לכן מסדירים מראש את ענייני הממון. בדרך כלל, זוג צעיר שאין להם רכוש, לא עורכים הסכמי ממון מטעם עצמם, אבל יש היום תופעה ידועה שבה ההורים לוחצים את הילדים לערוך הסכם ממון.

 

"למשל במקרה שההורים נותנים כמתנה לחתונה חצי בית, והצד השני לא נותן את זה, אם הזוג מתגרש – חשוב להם שהמתנה תהיה מתנה אישית לילד או הילדה שלהם. מעבר לכך, הסכמים היום הם תופעה מאוד ידועה, בעיקר כשאחד מבני הזוג מבוסס יותר מהשני, והיום אף אחד כבר לא מאמין בנישואין בגלל אחוזי הגירושים".

 

הוא מסביר כי לפעמים זה פוגע ברומנטיקה, אבל השאלה הראשונה שאני שואל את הלקוחות שלי היא איך הצד השני מקבל את זה. "צריך לנסח הסכמי ממון בצורה מאוד עדינה – בא אליי למשל בעל רשת מסעדות מאוד ידועה שהגיע לערוך הסכם והיה ברור שכל הזכויות יישארו אצלו, אבל הוא הרגיש לא בנוח עם זה והוא רצה בכל זאת להכניס הסדר פיצויים, שבמידה וייפרדו הוא יפצה איכשהו את אשתו.

 

"יש המון אלמנטים מצפוניים במקרים האלה, במיוחד כשלצד השני יש יותר. משתדלים לנסח בצורה מאוד עדינה ושוקלים כל מילה מספר פעמים. אז יש רגישות מסוימת, אבל ברוח התקופה – כמו שלפני 15 שנה היה בושה להתגרש והיום זה מאוד נפוץ – אז גם התופעה הזו של הסכמי ממון היא מאוד ידועה ונפוצה ובני הזוג מקבלים את זה יותר בהבנה".

גם במחיר של מערכת יחסים

עורכת הדין ד', שביקשה להישאר בעילום משם, מתמחה בהסכמי ממון ובין לקוחותיה כמה מהשמות המוכרים והעשירים בישראל.

 

 "היה לי לקוח אחד, שעמד להתחתן ובת הזוג שלו, שהייתה צעירה ממנו ב-15 שנה, כעסה מאוד על הדרישה שלו שיחתמו על הסכם ממון אבל הוא הציב את זה כתנאי. אחרי דרמות גדולות מאוד, שבעיקר עוררו את חשדו לגבי הכוונות שלה, הוא ביטל את האירוסין וזרק אותה".

 

היא מוסיפה: "לקוחה אחרת, אשת עסקים עשירה מאוד, ביקשה מבן הזוג שלה לחתום על הסכם ממון והוא הסכים בתנאי שבמקרה ויתגרשו, היא תוריש לו 30 אחוזים מהנכסים שלה. הצעתי לה שלא לעשות את זה, אלא להוריד את הדרישה שלו לעשרה או אפילו חמישה אחוז, אבל היא הייתה כל כך מאוהבת שלא היה לה אכפת. אחרי שנתיים הם אכן התגרשו והוא יצא מהנישואים האלה עם רווח של חמישה מיליון שקל".

 

לדבריה, כמעט כל מי שמחזיק ברכוש נכבד מתחתן בלווי הסכם ממון. "ככל שללקוח יש יותר כסף, כך הוא יהיה זהיר ומחושב יותר".

 

היא מסבירה: "יש גם אפשרויות, עבור אלה מכם שעומדים להתחתן עם אדם עשיר מכם. מאוד מקובל להכניס סעיפים להסכם, שקובעים כי הצד השני יקבל משהו כפיצוי, במקרה של גירושים", אומרת ד'.

 

"היה לי זוג אחד, הוא היה הבעלים של כמה עסקים והיא הייתה עקרת בית שמבלה את רוב הזמן במספרה ובמכון ציפורניים. היא דרשה ממנו לרשום את אחד העסקים שלו, עסק מאוד ספציפי שהיא אהבה – חנות לבגדי נשים – על שמה. אחרי כמה שנים הם התגרשו והיא קיבלה את החנות ומינפה אותה לרשת משגשגת".

 

"בחבורה שלנו לא זזים לשום מקום בלי הסכם ממון", מספרת א', אשת חברה עשירה שבקלות הייתה יכולה לככב ב"מעושרות". "אני נשואה כבר 17 שנה, אבל יש לי חברות גרושות ורווקות וגם חברים. כשאחד מהם נכנס למערכת יחסים רצינית, ברור לכל הצדדים שהסכם כזה יהיה מעורב בנישואים ולפעמים גם במקרים שפשוט עוברים לגור יחד ונעשים ידועים בציבור.

 

"הייתה לי חברה שלא הסכימה לעשות דבר כזה והייתה משוכנעת שהיא מתחתנת עם מיסטר רייט. אחרי שנה וחצי הם התגרשו והוא רוקן אותה מרוב הנכסים שלה כי הביא עורך דין תותח. בקיצור מי שמתחתן בשביל האהבה ולא שומר על הכסף שלו, הוא אידיוט".