אולי היו אלה מניעים כלכליים שגרמו לרפואה להרחיב את תחומה. אולי היו אלה מניעים מוסריים של בריאות הציבור. אבל בשורה התחתונה, כיום הרופא יכול לרשום לנו לא רק תרופות שנלחמות במחלות, אלא גם כאלה המשפרות את הביצועים שלנו. ואולי בעצם התרופות האלה כן נלחמות במחלה מסוימת, שלא בטוח שהוגדרה בספרות הרפואית - חוסר היכולת שלנו להשלים עם מי שאנחנו, מול הציפיות החברתיות.

גברים רבים כבר משתמשים בתרופות לטיפול בהפרעות בתפקוד המיני - ויאגרה, סיאליס ולוויטרה - לא בשל בעיה שאובחנה רפואית, אלא כדי לשפר מיידית את הביצועים. יש כאלה הנוטלים תרופות מרשם לצורכי הרזיה, גם אם אינם סובלים מהשמנה. גם תרופות פסיכיאטריות נסחרות בשוק השחור, בעולם וגם בארץ, כדי לשפר ביצועים בעבודה או בלימודים. הריטלין הפך ללהיט במוסדות להשכלה גבוהה, ותרופות הרגעה כמו ואליום עוברות מיד ליד בלי מרשם.

עולם הספורט מכיר היטב את הנושא. בשנת 1928, היתה הפדרציה הבינלאומית לאתלטים חובבנים חלוצה בהטלת האיסור על ספורטאים לצרוך תרופות המשפרות ביצועים, ובמרוצת השנים שוכללו בדיקות הדם לאיתור שימוש בסמים ממריצים. מירוץ חימוש תמידי מתנהל בין מפתחי חומרים חדשים, לרשויות המנסות לאתר אותם.

בקהילת הנוירולוגים כבר הוטבע המונח "נוירולוגיה קוסמטית" ככינוי לגלולות שמשפרות תהליכי מחשבה. את האינטליגנציה, למשל, ניתן לשפר באמצעות אדרל המיועדת לטיפול בהפרעות קשב, או פרוביג'יל, המיועדת לטיפול בישנוניות. מחקרים שנערכו בעשור האחרון הצביעו על שיפור בתפקודים המוחיים באנשים בריאים שנטלו תרופות לטיפול באלצהיימר.

התופעה הזאת זכתה לאחרונה להתייחסות קהילת הרופאים, בתחילה בארצות הברית, שם בחנו אם האתיקה הרפואית מאפשרת לרשום למטופלים שלא אובחנו כחולים בשכחה, תרופות לשיפור זיכרון ותהליכי מחשבה. בספטמבר 2009 פירסם האיגוד הנוירולוגי האמריקאי נייר עמדה, הקובע לראשונה כי רישום תרופות להשבחת יכולות קוגניטיביות של אנשים בריאים - עומד בכללי האתיקה. עם זאת, הם התירו לנוירולוגים לסרב לבקשת מטופלים לרשום תרופות למטרות אלה, ולהפעיל שיקול דעת קליני ואתי.

גם הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל דנה בנושא. "בעקבות הדיון הוסכם כי (על פי תקנת הרוקחים מספר 29ג') מותר לרשום תרופות למטרות שאינן לריפוי מחלות, ובתנאי שאין בכך סיכון לחולה", מעדכן יו"ר הלשכה, פרופ' אבינועם רכס, הצפוי לפרסם בנושא נייר עמדה בקרוב.

בינתיים, חברות התרופות מפתחות במרץ תרופות נוספות לשיפור איכות החיים, כשהכיוון המרכזי הוא לחקות את פעילותם של גנים. בפברואר דיווח פרופ' ניר ברזילי, ישראלי העומד בראש המכון לחקר הזיקנה בבית הספר לרפואה ע"ש אלברט איינשטיין בניו יורק, כי בתוך שלוש שנים יסתיים שלב הפיתוח המעבדתי של תרופות שיאריכו את תוחלת החיים מעל לגיל מאה. התרופות יחקו את פעילותם של שלושה גנים, המעלים את רמת הכולסטרול הטוב ומפחיתים את הסיכון למחלות לב וכלי דם וסוכרת. הנולדים עם גנים אלה נמצאו כבעלי סיכוי גבוה פי 20 להגיע לגיל מאה, ויש להם סיכון נמוך ב-80 אחוז לפתח אלצהיימר - גם אם הם מעשנים כבדים או סובלים מהשמנת יתר.

במכון מחקר באדינבורו מדווחים על פיתוח תרופה להפחתת התיאבון והגברת החשק המיני בנשים. במארס החל המרכז הרפואי תל אביב בגיוס נבדקים ישראלים למחקר הבוחן את יעילות הטיפול בהורמון DHEA לשיפור החשק המיני בגברים ונשים. ביוני דיווחו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת פורטו ריקו, כי פיתחו תרופה המסייעת במחיקת זיכרונות מפחידים מהעבר.

מעניין אם בסוף תפותח גם גלולה, שאחרי שנשפר את הביצועים במיטה, בעבודה, ובמסלול הריצה, תצליח למחוק לנו את החיוך הסינתטי מהפרצוף