הויכוח עם החרדים לגבי שוויון בנטל, הוא לא ויכוח על עובדות אלא על רגשות.


 


עובדתית מרגיז ומקומם שישנם המון חרדים לא נחמדים, הם לא מסבירים פנים לקהל שאינו שומר מצוות, הם מציצים בחשדנות על חוזרים בתשובה, הם מפגינים על פתיחת כביש, צורחים שיש לכבד את  שמירת שבת והיו מהם שזרקו חיתולים על שוטרים, השנה ירק חרדי מופרע על ילדה בת שבע, התגלו מספר כתות שעינו ילדים, החברה החרדית גזענית כלפי הספרדים, מה שכנראה מצדיק כל  גילוי גזענות נגדה, חברי כנסת חרדים הסתבכו בפלילים ( לא רק הם, אבל לא משנה) ועוד.


 


כל מה שציינתי לא מתיישב עם זה שאדם שומר מצוות, צריך להיות נעלה מאיתנו, רגוע, נעים, דוגמא לנימוסים, הליכות ודרך ארץ. עד כאן נכון אם גם חלקית.


 


חסידי חב"ד לדוגמא כן מסבירי פנים, ישנם חרדים חביבים, ויחסית האוכלוסייה החרדית לא גודשת את בתי הכלא. ועדיין, כשקוראים על מקרה שמוגדל כמובן תקשורתית, זה צורם. מחרדים אנחנו רוצים דוגמא אחרת. ואפשר להבין את אופי הדרישה המוסרית, פנימית הזאת.


 


אולם מה הקשר בין זה לבין שוויון בנטל. בעולם שבו ילד יהודי רגיל כבר לא יודע בע"פ את תפילת שמע ישראל, שגבר מין המנין לא מבין מה כתוב בסידור, אבל כן עושה תואר שיקדם אותו למשרה נחשקת. בעולם ישראלי שאיבד כל קשר למקורות שלו. ועל כן רואים תופעות מתרחבות של התבוללות. אנשים מתאהבים ועל הרקע הזה זונחים את היהדות. ישנם תינוקות שכלל לא נימולים כי זה יכאב להם, יותר מההנחה שאימא תעזוב אותם אחרי שלושה חודשים ותפסיק להניק.  


בעולם קצת מטורף כזה, שגורס שהכי חשוב להיות בנאדם. גם בנאדם סיני זה טוב. אבל מה הקשר בין זה ובין הזיקה ארץ ישראל למשל, ובכן אין קשר.


 


בעולם כזה אנו זקוקים נואשות ללומדי התורה שישמרו על השלהבת, שילמדו את ארון הספרים היהודי, שבו למעלה ממיליון ספרים שנכתבו גם באידיש( השפה השנואה על רבים), שישמרו על המנהגים הנכחדים, שיזכירו לנו איך נראו אבותינו הגלותיים, שיניחו לנו להתווכח על המושג הזה... גלות. שירשו לנו לפנטז על גאולה.


 


נכון דתיים לאומים משרתים. אבל גם אותם עוצרים ומנדים בעוון שמירת מצוות כגון: אי שמיעת שירת נשים וכדומה.  


  ומה גם שהם מחונכים קצת אחרת ואין לזלזל בתרומתם. אולם החרדים מאמינים נטו בשמירת המצוות, פחות בכל השאר. ולצערנו אין להם מספיק שותפים. הם מוכנים לחיות חיי דחק על מנת להמשיך ולשמור תורה עתיקה. הנשים שלהם שמכלכלות אותם, לא חוטפות שיחה בטלפון לגבי דיל בתורכיה, הן עובדות את כל השעות במלואן כי הן רוצות להביא לחם הביתה.


 


לחיות חיי תורה זה לא פשוט, זה לא ושוב לא ושוב לא. אבל יש סיפוק ממימי התורה אבל זה יובן בסוף לכולם. כרגע יש חיכוך.


 


הציבור שאינו שומר מצוות טוען שיש עלוקות שחיות לו על הגב. כמובן שזוהי דמגוגיה זולה. החרדים מקבלים אחוז זניח מהתקציב. יש חרדים שעובדים. ישנם הרבה מעסיקים שלא מעסיקים חרדים בעקרון והם רבים. ועל כך נעשו תילי מחקרים שלא מובאים בכוונה לידיעת הציבור הרחב.


 


והחרדים משרתים בצבא השם. והוא קטן מימדים, כשיתרחב, כשכולם יישאו בנטל של לפחות שמירת שבת יהיה על מה לדבר.


 


כרגע אפשר לצאת ולהפגין עם שלטים שטוענים כנגד החרדים: " אתם לא נחמדים"


 


" תקרבו אותנו גם".


 


" תפסיקו להתנשאות מעלינו".


 


זה נראה לי הרבה יותר כנה ויעיל מכל המסחרה התקשורתית מפלגתית שלהשקפתי לא תניב כל הסכמה, ובטח שלא מתאימה כלל לחג מתן תורה שמתקרב אלינו בצעדי ענק.