"מאז ומעולם יופי היה מטבע, וכעת, כשסוף סוף יש לנו את האמצעים הטכנולוגיים ליצור לעצמנו את המטבע הזה, איזה בחירות אנחנו עושים?" שואל הצלם פיליפ טולדנו בפתיח לספרו החדש, "סוג חדש של יופי". מתוך ניסיון לדון במושגי היופי, מה יוצר אותם ועד כמה הם נזילים, צילם טולדנו נשים וגברים שעברו לא מעט ניתוחים פלסטיים שונים.

 

עוד ב Onlife:

 

בסדרת הצילומים, שמגיעה כעת לתצוגה בלוס אנג'לס, הקפיד טולדנו על סגנון קלאסי, של פורטרטים מתקופת הרנסאנס. התוצאה היא מרהיבה ומחרידה במקביל. מצד אחד, הבחירה בסגנון הזה נותנת כבוד למצולמים ושומרת על סגנון מאד לא שיפוטי, ובמקביל דווקא הפשטות היחסית מחדדת את העיוות שנוצר.

 

"כשאנחנו יוצרים את עצמנו מחדש, האם אנחנו חושפים את פרצופנו האמיתי או שמא מפשיטים מעצמנו את הזהות שלנו?", שואל טולדנו. דווקא על השאלה הזאת קל יחסית לענות, משום שאחד הדברים הבולטים ביותר בסדרת הצילומים היא התחושה כי אנשים שעברו ניתוחים רבים הופכים להיות מאד דומים אחד לשני. האף הקטן והצר, השפתיים המנופחות – המראה הטבעי, זה שמבדיל אותנו אחד מהשני, מיטשטש, וכולם מיישרים קו למראה אחד מועדף.

 

האם ככל שניחשף למראה כזה יותר ויותר נתחיל לקבל אותו, ותחושת הזעזוע תתחלף בתחושת קנאה? האם המראה הזה יהפוך להיות פסגת השאיפות שלנו?