במיטה עם קרן מור ומנשה נוי
במסגרת החיפוש המתמשך שלי אחרי בילוי שכולל מזגן (לא זכרתי שיוני הוא חודש לח כל כך), החלטתי לאתגר את עצמי וללכת למחזה קטן של זוכה פרס נובל (כבר אני מרגישה יותר חכמה), הרולד פינטר, בשם המאהב. נשמע מבטיח, לא?
עוד ב-Onlife:
- משקפיים על שרשרת: 5 הפריטים של השבוע
- איפה תמצאו את התמונות הכי יפות ברשת?
- קיץ משמין: איפה טועים בדיאטות קיץ
המחזה, לזוג שחקנים שמשחקים בעל ואישה, הועלה כבר כמה פעמים בארץ והפעם עם טוויסט מרענן ומעט רכילותי – השחקנים הם אחד מהזוגות היציבים של הטלוויזיה, הקולנוע והתיאטרון הישראלי – קרן מור ובעלה מנשה נוי.
הגעתי סקרנית לחזרה הגנרלית של ההצגה, בלי לדעת ממש למה לצפות. הבנתי שאני הולכת לראות מחזה אינטימי וקצת סוריאליסטי, שמתעסק, איך לא, ביחסים העדינים והמורכבים שבינו ובינה וגם, בכנות, קצת כמציצנית, שתוהה איך הזוגיות של מנשה נוי וקרן מור - זוגיות מאד פרטית ושמורה -תתבטא בהצגה שעוסקת באמון, בגידות ומשברים.
קרן מור ומנשה נוי - זוג גם בחיים האמיתיים
צילום יח"צ
קרן מור ומנשה נוי מגלמים זוג שנשוי כבר עשר שנים, שמנהל מערכת יחסים פתוחה וליברלית (למראה), שבה כל אחד יודע על המאהב של השנייה, ולהפך. זאת נקודת המוצא, אבל משם הכל מתחיל להסתבך.
קרן מור משחקת בטבעיות את תפקיד האישה הבורגנית המשועממת, כשחלק ניכר מההצגה היא חצי מעורטלת בסוג של שמלה שהיא גם בגד תחתון "סקסי", ומנשה נוי מדלג בין תפקיד הבעל הזחוח והיהיר ובין תפקיד המאהב היצרי והמקורי, עד שבסוף לא מבינים מתי הוא בכובע הבעל ומתי הוא הפנטזיה. השיחות ביניהם הופכות מהר מאד לקרבות מילים. חיתוך הדיבור הוא מאד אגרסיבי, גם כשהם משחקים אישה ומאהב, ואף יותר כשהם מתעמתים כבעל ואישה. ואי אפשר שלא לחשוב לרגע, שאולי הם בכלל לא שחקנים שמשחקים תפקיד, אלא פשוט פורקים את האגרסיות של אתמול בערב?
האמת, זאת הצגה לא פשוטה בכלל, לא לשחקנים ולא לצופים. ההצגה "רבה" גם עם הצופים, ומעמתת אותם עם מושגים כמו "אהבה", "זוגיות", "בגידה" ו"תשוקה", כשהרבה פעמים המושגים האלו מוצגים בצורה שקשה לעיכול ליושבים בקהל .
כן, אני יודעת שמור ונוי "זכו" לגלם בני זוג בכל מני מסגרות, למשל במערכוני "החמישיה הקאמרית" ובעוד תחנות לאורך הדרך, אבל הפעם זה הרגיש כל כך חשוף, כמו צפייה בת שעה בחדר המיטות שלהם. וזה היה עצוב, ומצחיק, ונלעג, ולפעמים קצת מביך (אולי זה גם קשור לזה שזאת הייתה חזרה גנרלית, ולא הכל "ישב" במקום). למשל, סצנה "מלאת תשוקה" בין האישה והמאהב, התחילה בתיפוף הדדי על תוף, שדימה משחק מקדים, שהתרחש כולו בין הידיים שלהם, ומשחקי התפקידים שבין האישה והמאהב היו יותר קומיים מאשר אירוטיים.
קרן מור - יותר מצחיקה מסקסית
צילום: יוסי צבקר
מה שהיה הכי חזק ב"המאהב" היא התחושה של חשיפת הקרביים. למרות שזה טקסט בן עשרות שנים, שכבר עלה על במות בארץ, יש משהו בבחירה של קרן מור ומנשה נוי לגלם את הזוג הזה, ובבחירה בהם כדי לאתגר את הצופים, לתת להם תחושה של ממשות, בתוך טקסט קצת אבסורדי.
יצאתי משם מהורהרת וקצת נבוכה, כאילו הצצתי דרך חור הדלת לחדר הכביסה (המלוכלכת) של שני אנשים שאני מרגישה שאני מכירה. ראיתי שם המון עצב בתוך צחוק מריר, וגם קצת תקווה. אני חושבת שאני אקח איתי את התקווה.
בבלוג הזה תמצאו כל יום המלצות מרעננות לקיץ המהביל שלנו - ובינתיים סידרתי לכם מתנה - פה למטה - ממלאים את הפרטים ואפשר לזכות בפרס!





React to WordPress